שופט: "לבן 16 אין זכות 'להתגרש' מאמו"

אישה גרושה טענה שבנה הפסיק את הקשר עמה והעדיף את אביו, שהיה פאסיבי במריבות המשפחתיות. ביהמ"ש הורה לכפות עליו לחדש את הקשר

עו"ד מוטי ישר | פסקדיןפורסם: 08.05.19 , 07:11

בית משפט למשפחה בתל אבי דחה לאחרונה תביעה שהגישה אם גרושה בטענה שבעלה לשעבר גרם לניכור הורי בכך שהיה פאסיבי במהלך המריבות שלה עם בנם בן ה-16, שהפסיק מאז את הקשר עמה והעדיף את אביו. עם זאת קבע השופט ארז שני כי הנער לא יכול "להתגרש" מאמו, והורה לכפות עליו לחדש את הקשר.

האם טענה שבשנה וחצי האחרונות מסרב הבן לפגוש אותה ושהנתק נגרם כתוצאה מכך שהאב שתק ולא התערב בזמן מריבותיה עם הילד וניסיונות מצידה להציב לו גבולות. היא הודתה שבמהלך התקופה הקשה של מריבותיה עם בנה היא קיללה ואמרה מילים קשות אך טענה שעשתה זאת כלפי האב ולא כלפי הבן. היא הוסיפה שהנתק משפיע גם על בתה בת ה-14 וחצי וגם הקשרים עמה הולכים ומתנתקים.

דיני משפחה

נשללו מזונות מנער בן 16 שמתעלם מאביו

עו"ד רונית מר | פסקדין

פסק דין חריג: השופט ארז שני קבע שמאחר שנער מתנכר לאביו מזה 5 שנים, בעידוד האם, אין יותר הצדקה לשמר את הקשר הכלכלי בין השניים

נשללו מזונות מנער בן 16 שמתעלם מאביו

השופט ארז שני כתב שמגיל מסוים קשה לבית המשפט לסייע בחידוש קשר. זאת במיוחד אם הקטין חצה את גיל 17, שכן בזמן שנותר עד שיהיה בגיר בדרך כלל לא ניתן לעשות "מעשה של ממש". הוא המליץ שהורה שרואה שקשריו עם ילדו מתרופפים יפעל כבר בגיל 15 ויזכור כי מתבגרים לעתים קרובות משנים את דעתם וכשם שהנתק "התלקח" כך הוא כבה.

הוא הוסיף שלקטין אין זכות "להתגרש" מאחד מהוריו ללא הצדקה, וכתב שלאחר שהקשיב לאם ולהסברי האב התרשם שלא מדובר במקרה זה בניכור הורי, שלא יכול להתבסס על שתיקה. "יכול הורה להיות בעל מבנה אישיותי הגורם לו לבחור לשתוק, במיוחד כשהתרשמתי מהאם כאדם דעתני האומר ועומד על שלו בקולי קולות ובנסיבות אלה השתיקה אינה ניכור הורי", כתב.

השופט ציין כי גם עיון במסרונים שהציגה האם לא מתפרש כנגד האב. להפך: הוא נראה בהם כמי שמנסה להרגיע את בנו ולמתן את התבטאויותיו, שהן לעתים "גסות ורעות". עוד כתב כי הבטחת האב לבנו שיפעל כדי לגור עמו אינה בבחינת ניכור הורי, מאחר שהמסרונים אינם מעלים דרישה לניתוק קשר עם האם.

לדברי השופט, גם אם הבן לא ספג מהלומות פיזיות מהאם, אפשר שהסיק מסקנות מאווירת הגידופים והנזיפות. הוא הוסיף כי למען טובת הילדים צריכה האם ללמוד למתן את תגובותיה וגם האב צריך ללמוד מידה של אסרטיביות ולתמוך באם, גם אם אין הוא משלים עם ההיסטוריה של יחסיהם המשותפים.

בפסק הדין צוין כי בשנה האחרונה הבית העיקרי של הבן הוא אצל האב, ולכן מוטלת עליו אחריות מיוחדת להביא את הבן לכל מקום שייקבע בפסק הדין בשעות שייקבעו. הוא צירף מסר לקטין שלפיו "בחיים אינך יכול לעשות מה שאתה רוצה ומה שרגשותיך מכתיבים".

"בשלב זה יראה הקטין את אמו מדי פעם ולא יחשוב שהוא כל-יכול ורשאי הוא בליבו פנימה לחרף אותי על שאני מאלץ אותי לעשות זאת – כטוב בעיניו ואת הביקורים יקיים", כתב.

בנוסף השופט מינה מומחית שתיפגש עם הילדים ותיתן המלצותיה בעניין שימור הקשר בין הקטינה לבין שני הוריה וכן בנושא התנעת הקשר בין האם לקטין, "בתדירות שהיא נסבלת ומובנת עבור שניהם".