שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הגירעון ממשיך לתפוח: "הממשלה עלולה לנקוט במדיניות צנע"

    ד"ר מיכאל שראל, לשעבר כלכלן ראשי במשרד האוצר, סבור כי יש סיבה לדאגה בעקבות זינוק הגירעון ל-3.8%. "היה חוסר אחריות בניהול תקציב המדינה", הוא אומר לאולפן ynet. "במקרה של משבר ביטחוני או כלכלי הממשלה תצטרך לנקוט במדיניות צנע, כמו שהיה ביוון ובפורטוגל"

     

    צפו באולפן ynet: ריאיון עם ד"ר מיכאל שראל    (צילום: אלי סגל | עמית הובר)

    צפו באולפן ynet: ריאיון עם ד"ר מיכאל שראל    (צילום: אלי סגל | עמית הובר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "ידענו שהמצב קשה אבל לאור הנתונים האחרונים נראה שהוא אפילו קשה ממה שציפינו". כך אומר היום (ג') ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה ולשעבר כלכלן ראשי במשרד האוצר לאולפן ynet, בעקבות נתוני האוצר שפורסמו אתמול ולפיהם הגירעון המשיך לגדול בחודש אפריל והגיע ל-3.8% מהתמ"ג, זאת לעומת 3.4% בחודש מרץ.  

    מיכאל שראל ()
    מיכאל שראל
     

    לדבריו, "ההכנסות ממיסים בעיקר מאכזבות ויכול להיות שהגירעון השנה יהיה אפילו גבוה יותר מארבעה אחוזים, כמובן בהנחה שלא יהיו זעזועים ביטחוניים או כלכליים אחרים".

     

    הגירעון בתקציב המדינה ממשיך לתפוח: נכון לאפריל זינק ל-3.8% בחישוב שנתי

    באוצר מקווים שהממשלה הנוכחית תצליח למסות את גוגל ופייסבוק

    הגירעון מחכה לשר הבא: האם בקרוב נחזור לשלם מע"מ על פירות וירקות?

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    היית אומר שזאת הפקרות?

    "אני חושב שהיה חוסר אחריות בניהול של התקציב המדינה בשנים האחרונות באופן כללי ובמיוחד בשנה האחרונה. לא היתה שום סיבה להגיע ליעד גירעון של 2.9 אחוזים, היעד המקורי ל-2019 היה אחוז וחצי. אני חושב שהסיבה היתה בעיקר פוליטית, רצו להיטיב עם הציבור".

     

    מה יהיו ההשלכות של זה?

    בתרחיש אופטימי ללא זעזועים חיצוניים, ללא משבר ביטחוני או פיננסי וללא מיתון, הציבור ישלם בעתיד את מה שהוא קיבל היום. כלומר, אם בשנה האחרונה הוא קיבל כל מיני הטבות ודברים נחמדים מהממשלה, הפחתת מיסים ומכסים, נטו כזה ונטו אחר, הוא ישלם על זה בשנים הקרובות פלוס ריבית. התרחיש הפסימי הוא שיהיו זעזועים ביטחוניים או משבר כלכלי עולמי או כל דבר אחר, ואז הממשלה במקום שתוכל להשתמש במדיניות התקציבית על מנת למתן את ההשפעה של המשבר על ישראל, היא תצטרך לנקוט במדיניות צנע, כמו שהיה ביוון ובפורטוגל, ואז כמובן שזה ישפיע".

     

    עד כדי כך, זו הנקודה שאנחנו נמצאים בה?

    "אנחנו נמצאים בגירעון של ארבעה אחוזים".

     

    אבל אמרו לנו שמדהים פה, אנשים טסים וכולם קונים ויושבים במסעדות.

    "זה בדיוק העניין, בגלל שהמצב הכלכלי יחסית טוב, לא היתה שום סיבה להגיע לגירעון של ארבעה אחוזים בתקציב המדינה. אנחנו מתחילים מארבעה אחוזים כאשר המצב הוא טוב. תאר לעצמך מה יקרה אם המצב לא יהיה טוב".

     

    האם לדעתך שר האוצר היוצא ואולי גם הנכנס, משה כחלון, גרם למצב הזה?

    "אני חושב ששר האוצר הקודם נקט בכמה פעולות, חוץ מהגדלת יעד הגירעון, שכאמור לא היתה שום סיבה הגיונית לכך, לא כלכלית ולא חברתית. מעבר לזה הוא נקט בפעולות שהן אפילו מעבר להעלאת יעד הגירעון שמחריפות את המצב הפיסקלי".

     

    ד"ר שראל מכוון בין היתר בדבריו לתוכנית הדגל של כחלון, מחיר למשתכן. "העלות העצומה של התוכנית הזו בכלל לא משתקפת בתקציב המדינה", הוא מסביר. "כלומר, התוכנית הזו ממומנת באמצעים שלא באים לידי ביטוי בהוצאות הממשלה, זה מעבר לארבעת האחוזים שאנחנו מדברים עליהם. ויש עוד כמה פעולות שנעשו שהן פעולות חוץ תקציביות, כלומר המצב האמיתי הכלכלי הוא אפילו גרוע יותר מזה החשבונאי, לא היתה שום הצדקה לזה ואנחנו משלמים על זה עכשיו ונשלם על זה בהמשך".

     

    אתה חושש מהאופציה שכחלון יישאר שר האוצר?

    "זה נכון שיש לו אחריות אישית למצב שהגענו אליו אבל לא הייתי אומר שזה רק משה כחלון, גם הממשלה כולה אחראית לכך, הרי בסופו של דבר יש אחריות קולקטיבית של הממשלה, גם מבחינת המדיניות הכלכלית, והייתי אומר יותר מזה, אפילו של האופוזיציה. לא שמעתי מחברי האופוזיציה איזושהי התנגדות לגבי ההצעות להעלות את יעד הגירעון, להיפך הם תמכו בכך. אני חושב שזה נובע מרצון לא להתמודד או להימנע מעימותים עם קבוצות חזקות, להיטיב עם הציבור כמה שאפשר בטווח הקצר גם אם בטווח הארוך זה פוגע בציבור".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים