שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יזמית תמ"א 38 נגד תקן החניות בהרצליה
    עוד לפני שקיבלה היתר בנייה מיהרה "קרן ק.ר. נדל"ן" לעתור נגד הוועדה המקומית בעירייה בטענה שהתקן לא חוקי. אבל ביהמ"ש דחה אותה על הסף
    בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב דחה לאחרונה על הסף עתירה של יזמית הבנייה "קרן ק.ר. נדל"ן", שתקפה תקן שקבעה עיריית הרצליה בנוגע למספר החניות שיש לבנות בפרויקטים של תמ"א 38. השופטת רחל ברקאי קיבלה את טענת העירייה שלפיה מדובר בעתירה אקדמית ותיאורטית, מאחר שבקשת היזמית להיתר בנייה כלל עוד לא הוכרעה.

     

    בשנה שעברה החליטה הוועדה המקומית על מדיניות שלפיה בפרויקטים של תמ"א 38 תתבצע התפלגות תקני החנייה בהתאם לסוג הפרויקט, גודל המגרש ושטחי יחידות הדיור. במקרה של תמ"א 38, בפרויקטים גדולים של הריסה ובנייה מחדש, נקבע כי על כל יחידת דיור מתחייבת בנייה של שתי חניות כדי שלא להעצים את עומס החנייה בעיר.

     

    למרות זאת, בבקשה להיתר בנייה שהגישה היזמית "קרן" בתחילת השנה, היא רצתה לאשר תוכנית שכוללת 30 חניות בלבד. במילים אחרות: מספר חניות התואם אחד לאחד את מספר הדירות בבניין.

     

    בניסיון להבטיח מראש שהוועדה תאשר לה את מספר החניות הנמוך היא ביקשה לתקוף את התקן בטענה שאינו חוקי. בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד יובל גלאון, נטען שהיזמית מבקשת להימנע מעלויות הקמה של 30 חניות נוספות על סמך מדיניות הסותרת את התקן הארצי התקף.

     

    מנגד טענה הוועדה המקומית באמצעות עו"ד אילנה בראף שמדובר בעתירה מוקדמת ואקדמית, כיוון שבקשת ההיתר עדיין לא הוכרעה ולא ידוע מה יוחלט בעניינה של היזמית. מלבד זאת נטען כי היזמית לא צירפה לעתירה בעלי דין רלוונטיים כמו דיירי הבניין ורוכשי הדירות החדשות, שעלולים להיפגע מקבלת העתירה. לגופו של עניין נטען כי המדיניות גובשה בהתאם לסמכות הוועדה ולצורך מימוש מטרות התמ"א.

     

    השופטת ברקאי קיבלה את טיעוני הוועדה בנוגע לאי צירוף בעלי הדין והגשת העתירה בשלב מוקדם מדי. נפסק כי תקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים מחייבות לצרף לעתירה כל מי שעלול להיפגע ממנה ועל כן אין ספק שצריך היה לצרף את הדיירים. לגבי שלב הגשת העתירה נקבע כי עדיין לא ידוע מה עמדת הוועדה לגבי תוכנית הבנייה.

     

    "אין לפסול את האפשרות, כי על אף קיומה של מדיניות ברורה של הוועדה המקומית, לעולם כל מקרה ומקרה ידון על פי נסיבותיו, וככל שהעותרת תשכנע שיש בנסיבות המקרה שלה הצדקה לסטות מהמדיניות, יש להניח כי הוועדה המקומית תיעתר לבקשתה, ואולם כל עוד לא מוצה הליך זה, אין מקום לאפשר דיון בנושא תיאורטי בשלב הזה של הדברים", נכתב בפסק הדין.

     

    לפיכך, את העתירה תוכל היזמית להגיש אם החלטת מוסדות התכנון לא תהיה לשביעות רצונה.

     

    למעלה מהצורך ציינה השופטת ברקאי כי על פניו נראה שהמדיניות דווקא עומד בתקן הארצי. לפיכך העתירה נדחתה על הסף והיזמית חויבה בהוצאות משפט של 15,000 שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ העותרת: עו"ד יובל גלאון
    • ב"כ המשיבה: עו"ד אילנה בראף ממשרד עורכי הדין הררי-טויסטר
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים