שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "הטיסות מפה הן בכלום כסף - האילתים כל הזמן בחו"ל"
    הם אוהבים לגור באילת אך שוקלים לעזוב בגלל רמת החינוך, בינתיים הם בונים את ביתם החדש בעיר, מצליחים לא להיות במינוס ולא יוותרו על קניית מכונית חדישה. משפחות מכל רחבי הארץ מספרות בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם - משפחת קנדי

    מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? משפחות מכל רחבי הארץ מספרות בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם - משפחת קנדי, מאילת.

     

    "נשמע לי סקסי לעזוב הכל ולגדל פלפלים בערבה, אבל זה היה סיוט"

    "הרווחתי מצוין בחברת אשראי, אבל החלטתי לקפוץ למים ולעזוב"

    "אנחנו קצת היפים, בעד אהבה חופשית, וקונים הכל יד שנייה"

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    בצילום: חני (33), ניב (36), הראל (4) והכלב הרצל.

     

    מחוץ לתמונה: יהונתן (8), שנסע לבקר את סבא וסבתא בצפון.

    משפחת קנדי (צילום: אסי חיים)
    משפחת קנדי(צילום: אסי חיים)

    הדירה: בית פרטי עם 6 חדרים ובריכה קטנה. ללא משכנתה, אבל בדיוק בונים בית באזור החדש באילת. ניב: "הבית שווה כ-2.5 מיליון שקל, והבית החדש כ-3.5 מיליון שקל". חני: "אני לא ממהרת לעבור כי אני אוהבת את הבית הזה. זה החלום של ניב לבנות בית אז אני זורמת איתו". ניב: "ככה זה - משעמם לי".

     

    אוהבים את אילת? ניב: "אני באילת מגיל 8. אוהבים, אבל חושבים אולי לנסות מקום אחר". חני: "הגעתי אחרי צבא לעבודה מועדפת, הכרתי את ניב ונשארתי.

    יש יתרונות, וגם הרבה חסרונות. מבחינת הילדים זו עיר נוחה וקטנה אבל, החינוך בעייתי. הבן שלי בכיתה ב' וחסרים פה מורים טובים. חסרות אופציות נוספות לחינוך, אין בחירה והתוכן הלימודי לא מגוון. אנחנו מוסיפים שיעורים פרטיים אבל את זה יכול לעשות מי שיש לו. מי שאין לו סובל. זה נושא בעייתי שמתחיל להיות שיקול לעזוב. אני מאמינה שבסוף נישבר ונעזוב. אפילו התחלנו להסתכל על מקומות בשרון".

     

    מה עושים? ניב: "יש לי מסעדה איטלקית ובית קפה ואני שותף בעוד שתי מסעדות. אני גם משכיר יחידות דיור". חני: "רכזת משאבי אנוש והנהלת חשבונות בבית בלב, רשת של דיור מוגן".

     

    אפשר להרוויח ממסעדה? ניב: "כשהשתחררתי רציתי עסק והייתה מסעדה שלא הצליחה אז קניתי אותה. לא ידעתי כלום. היום זה כמו מפעל עם דו"חות אקסלים. אני חושב שמי פותח היום מסעדה מתאבד, קשה מאוד להרוויח. אני הרבה שנים בתחום אז זה כבר רץ, אבל אם הייתי צריך להתחיל היום לא בטוח שהייתי עושה את זה". חני: "היום כולם מכירים אותו בעיר ומתייעצים איתו".

     

    יש הרבה תיירים? ניב: "במסעדה 80% אילתים ו-20% תיירים. המלונות הכל כלול וחצי פנסיון ריסקו את המסעדות. רואים את הטיילת מלאה וחושבים שהמסעדנים עושים מיליונים וזה לא נכון. אנשים לא נכנסים למסעדות ולאטרקציות והרבה מהן נסגרות".

     

    למה כל כך יקר באילת? ניב: "המחירים פה רק עולים, לא כי רוצים להרוויח יותר אלא כדי לשרוד. העלויות פה גבוהות מבמרכז וההובלה לכאן מתקזזת עם המע"מ".

     

    קשה למצוא באילת מסעדה טובה. חני: "זה נכון, המסעדות באילת קצת ליד. זה לא הרמה של תל-אביב ואי־אפשר להשוות. אילת היא 10 שנים אחורה מבחינת הרמה". ניב: "גם האוכלוסייה לא מחפשת מסעדות כמו בת"א. מסעדות ברמה לא יעבדו פה".

     

    מינוס? חני: "אין לנו מינוס אבל אני יודעת שהרבה משפחות מתנהלות ככה. זה לא קל פה לזוגות צעירים". ניב: "חסמתי את האפשרות להיות במינוס".

     

    הוצאה אימפולסיבית? ניב: "מכוניות. אני כל כמה זמן מחליף. עכשיו יש לי ג'יפ של אלפא רומאו. אני גם נוסע לפחות פעם בשנה לחו"ל לטיולי מכוניות. בפעם האחרונה היינו במסלול גרנד פרי בגרמניה, שכרנו רכב ספורט ועשינו את הסיבובים ב-250 קמ"ש. זה מרגש".

     

    חופשה אחרונה? ניב: "הייתי בלפלנד במרץ וזה היה מדהים. פחדתי מהקור אבל זה אחד הטיולים שהכי נהניתי בהם". חני: "הטיסות מפה הן בכלום כסף וכל האילתים כל הזמן בחו"ל. זה מדהים. נסיעה קודמת שילמנו 200 שקל הלוך חזור למילאנו".

     

    על מה לא תוותרו? ניב: "חוץ מרכב טוב, שזה הפינוק שלי, לא אכפת לי כלום. יכול לוותר על הכל".

     

    חלום? חני: "לנסות לחיות קצת מחוץ לאילת. כרגע מה שעוצר אותנו זה העסקים של ניב".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים