שתף קטע נבחר
 

חדש ומבוקש: תואר שני במדעי הזיקנה (גרונטולוגיה) המשלב את מדעי החיים עם מדעי החברה

גרונטולוגיה (מדעי הזיקנה) היא חלק מהעתיד של כולנו. מדובר על תחום אקדמי חדש ומרתק, המתמקד בקבוצת הגיל המבוגרת באמצעות העמקה בהיבטים הפיזיולוגיים, הפסיכולוגיים, החברתיים, הפוליטיים, הכלכליים והעסקיים שלה

תכנית חדשה באוניברסיטת בר-אילן מציעה שילוב של קורסים מתחום מדעי החברה ומדעי החיים, וילמדו בה חוקרים ומטפלים מתחום הפסיכולוגיה הקלינית וכן חוקרים מובילים בתחום הביולוגיה של הזקנה. התכנית תכלול התמחות באחד התחומים. מטרת התכנית היא חקר אוכלוסיית הגיל השלישי והכשרת מומחים בעלי ידע בתחום החברתי והביולוגי של מדעי הזקנה שיוכלו לקדם בריאות ורווחה, רפואה מונעת ושיקום כחלק מתחום מדעי הזקנה.

 

הלימודים בתכנית הם בין תחומיים ויכולים להתאים לבוגרי תואר ראשון במדעי החיים, סיעוד, פארא-רפואיים, מדעי החברה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה ועוד. בוגרי התכנית יוכלו להשתלב בניהול בבתי אבות, במרכזים סיעודיים ומרכזי יום, בפיתוח מיזמים ביו-טכנולוגים לטיפול במחלות תלויות גיל, בפרויקטים ומיזמים של משרדי ממשלה ועיריות, ובמכוני מחקר בתחום הביולוגיה של הזיקנה והגרונטולוגיה. הבוגרים אף יוכלו להמשיך ללימודי תעודה בפסיכותרפיה. התכנית החדשה באוניברסיטת בר-אילן תעניק תואר שני במדעי החברה או במדעי החיים, כדי לקדם את התחום שצובר תאוצה ומתפתח בעקבות שיתוף פעולה בין מקצועות שונים. השילוב בתכנית בין תחום מדעי החיים ותחום מדעי החברה יאפשר לסטודנטים העוסקים במקצועות משני תחומים אלה ללמוד ביחד במרבית הקורסים.

בר אילן (צילום: ביג סטוק פוטו)
(צילום: ביג סטוק פוטו)

לימודי התואר השני במדעי החיים יתמקדו, בין השאר, בנושאים הקשורים לתוחלת החיים ולמחלות שכיחות בגיל המבוגר, כמו מחלות הסרטן ומחלות ניווניות של מערכת העצבים. הרעיון שעומד מאחורי השיתוף בין סטודנטים מתחום מדעי החיים ומתחום מדעי החברה הוא שסטודנטים ממדעי החיים יצאו מהמעבדות שלהם ויבינו את המשמעות האנושית והחברתית שיכולה להיות למחקרים שהם עושים ואילו סטודנטים ממדעי החברה יעמיקו את הידע שלהם בהיבטים ביולוגים של ההזדקנות. הלמידה המשותפת תאפשר בניית אנשי מקצוע משני התחומים שיוכלו להתפתח ביחד בתחום זה. עיצוב אנשי המקצוע באופן משולב, יוכל לתרום תרומה משמעותית לטובת המחקר והטיפול באוכלוסייה המבוגרת. מבחינה זו, התכנית שתיפתח היא חדשנית, משום שהיא מציגה שילוב בין מדעי החיים והחברה, אשר קיים באוניברסיטאות אחרות בחו"ל, אך לא בישראל.

 

מטרתה של התכנית היא להכשיר בעלי מקצועות שונים, מתוך ידיעה כי אנשים מבוגרים היום פתוחים יותר להיעזר באנשי מקצוע בתחומים הפרא-רפואיים. למשל, הספרות החברתית בתחום מזהה כי קיימת כיום יותר פתיחות מצד הדור המבוגר להיעזר באנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש. בין השאר מתבטאת פתיחות זו בתכנים המוצגים כיום בתקשורת וברשתות החברתיות, בהם בולטת הסכמה לחשוף צדדים אישיים בחיים ולדבר או לכתוב בפתיחות על קשיים. חלק מהדרישה לתכנית נוגעת גם להתפתחות של ענף הדיור המוגן, שיוצרת אף היא צורך בהתמחות בתחום הזיקנה. על רקע זה עולה הדרישה גם מצד אנשים שרוצים הכשרה בניהול בתי דיור מוגן.

בר אילן (צילום: ביג סטוק פוטו)
(צילום: ביג סטוק פוטו)

פתיחת התכנית כבר זכתה להתעניינות רבה, גם מאלה שעוסקים בתחום ורוצים להעמיק את ידיעותיהם וגם מסטודנטים צעירים שמחפשים לרכוש מקצוע ורוצים השכלה נוספת. כך למשל, חלק מהסטודנטים הם בוגרי לימודי התואר הראשון בעבודה סוציאלית, בפסיכולוגיה או בתחום החינוך, אשר רוצים להשלים את לימודיהם לתואר שני, כדי לטפל באנשים מבוגרים.

 

מדעי הזיקנה קיימים בעולם לא מעט שנים. באירופה זוכה הנושא להתעניינות גדלה כאשר בחלק ממדינות אירופה בני ה-65 ומעלה מהווים 20% מהאוכלוסייה ואף למעלה מכך. גם בישראל שנחשבת ל"מדינה צעירה" צפוי כי עד שנת 2030 תגיע האוכלוסייה המבוגרת ל- 14% מכלל האוכלוסייה בשל הירידה בילודה והעלייה בתוחלת החיים. בסקר שנערך לאחרונה נמצא כי ישראל היא מבין 10 המדינות הבריאות בעולם, כאשר תוחלת החיים של גברים בישראל נעה סביב 80 שנה.

בר אילן (צילום: ביג סטוק פוטו)
(צילום: ביג סטוק פוטו)

כיום חיים בישראל קרוב ל-1,000,000 אנשים מעל גיל 65 וחלקם באוכלוסייה צפוי להמשיך ולגדול. ראש התכנית, פרופ' חיים כהן מהפקולטה למדעי החיים, מציין כי העלייה בתוחלת החיים מלווה בשורת אתגרים חברתיים ובעיקר בריאותיים. לדוגמא, בעשורים הקרובים צפוי לעלות ביותר מ-50% מספר האנשים הסובלים ממחלות תלויות גיל. לכן, על מנת לטפל טוב יותר באוכלוסיית המבוגרים ולהבין אותה נדרש ידע משולב מתחומי הרפואה, הביולוגיה והחברה. האחראים על תחום מדעי החברה בתכנית, פרופ' אהוד בודנר ופרופ' עמית שרירא מהחוג המשולב למדעי החברה, מוסיפים כי לתכנית יש גם משמעות חברתית ערכית מעצם קיומה. מחקרים מראים כי השכלה נמצאת בקשר הפוך עם דעות קדומות כלפי אנשים זקנים ובקשר הפוך עם התעללות באנשים זקנים. ראשי התכנית מאמינים כי התכנים הנלמדים בתכנית (שבין השאר מתייחסים גם לתפיסות החברתיות כלפי אנשים זקנים) יעלו את המודעות לתופעות שליליות אלה ויסייעו להפחית אותן.

 

אין ספק שהמחקר והטיפול באוכלוסיית הגיל השלישי מהווים כבר היום אתגר חברתי עם חשיבות לאומית. ככל שפלח האוכלוסייה של הקשישים גדל, כך צומח הביקוש למומחים ולאנשי מקצוע שעברו הכשרה ייעודית בתחום. מסלול הלימודים האקדמי במדעי הזיקנה (גרונטולוגיה) לתואר שני באוניברסיטת בר-אילן, יכשיר את אנשי המקצוע לעבודה בתחום המבוקש והצומח של העתיד.

 

לפרטים נוספים על התוכנית הייחודית של אוניברסיטת בר-אילן ללימודי גרונטולוגיה, היכנסו>>

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים