המדינה חיבקה את החרדים: "אתם מוסרים את נפשותיכם, תרתי משמע"
הם עמדו בצפירה ושרו את "התקווה" - אבל גם אמרו פרקי תהילים ושרו "אני מאמין": לראשונה קיימו מדינת ישראל וצה"ל טקס ממלכתי-חרדי לזכר החיילים החרדים שנפלו במהלך שירותם בגדודים החרדיים. "סבתא חיכתה לעצרת הזאת 48 שנים, ועכשיו כשזה קורה היא כבר לא כאן לראות זאת"
זה היה נראה כמו כל טקס ממלכתי – אבל שונה: הקהל החרדי הנרגש הבין שקורה פה משהו שלא היה בעבר, בטקסים הפרטיים שיזמו פעילים חברתיים בשנתיים האחרונות. ההכרה הלאומית באבל שלהם. בטקס שנערך אמש (יום ג') ב"היכל שלמה" בירושלים, נטלו חלק כ-1,200 משתתפים - ובהם בני משפחות החללים, וחיילי הגדוד החרדי המשרתים כיום.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
- אכלנו מעץ המוות, גורשנו מגן העדן/ הרב אהד טהרלב
- כשהחזן הצבאי פגש את אמא של שחר: "השיר הזה מחזיר אותו"
- מהשואה לשדה הקרב: "נעדרים זו חוויה קשה ממוות"
"סבתא חיכתה לעצרת הזאת 48 שנים, ועכשיו כשזה קורה היא כבר לא כאן לראות זאת", אמר נרגש דוד רוט, שדודו, דוד-אליהו פירסט ז"ל, נפל במהלך שירותו בגדוד "נצח יהודה הראשון", בדצמבר 1970. "אבל אמי שתיבדל לחיים כאן בקהל, ובשמה אני רוצה להודות לכם על הערב".
"זו הפעם ראשונה שצה"ל מכיר באירוע חרדי שכולל את חיילי שני הגדודים: "נצח יהודה" הישן ,שפעל עד שנות ה-70, והגדוד החרדי הפועל בימים אלה", אומר מנכ"ל עמותת נצח יהודה, יוסי לוי. האירוע כוון באופן ישיר למגזר החרדי, ואפילו הכותרת שניתנה לו – "עצרת זיכרון" - נבחר בקפידה.
כך גם השקופיות הייחודיות עם הקדיש ופרקי התהילים, במהלך הדלקת נרות הזיכרון על ידי נציגי משפחות הנופלים, ואפילו הפרט (המובן מאליו למגזר) – שירה ווקאלית בלבד, ללא כלי נגינה, בשל אופיים של הימים, ספירת העומר.
"איננו יכול לעמוד במחיצתם בגן עדן"
העצרת נשאה אופי ממלכתי, אולם ניתן היה להבחין באלמנטים החרדיים ששיוו לאירוע את אופיו המיוחד. בשורות הראשונות ישבו, לצד קצינים בכירים, רבנים רבים שהובילו בעבר ובהווה את הגדוד החרדי. מלבד הרבנים הראשיים לירושלים, כובד בדברים הרב המבוגר, יואל שוורץ, תלמיד חכם מפורסם שהקים את הנח"ל.
"אמנם חלק מהחיילים האלה עמדתי והספדתי", אמר, "אבל בערב זה קשה לי לדבר. מי אני שאדבר. אומר לכם רק מה שאמר מורי ורבי, רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, על החיילים האלה: איננו יכולים לעמוד במחיצתם בגן עדן, ואת זה אני אומר להורים השכולים".
"אני פיקדתי על הגדוד בין השנים 1975-1963, שנים קשות שכללו שתי מלחמות", אמר בעצרת משה שיינפלד, יהודי חרדי בשנות ה-70 לחייו. "החיילים שלי שלא זכו להיות כאן, שנפלו תוך כדי שירותם, יש להם דין של קדושים, בשבוע שעבר קראנו על מותם שני בני אהרן, ומשה רבינו ניחם אותו: 'בקרוביי אקדש', אלו שנפלו הם הקדושים".
"הלב מתפוצץ מגאווה"
כאן לא התלבטו אם לעמוד בצפירה או לומר פרקי תהילים. בשעת צפירת הזיכרון עמד כל הקהל כשהוא מתחבר בשידור ישיר לטקס המרכזי ברחבת הכותל, אך מיד לאחר מכן נשא הרב יצחק בר-חיים, ממקימי הנח"ל החרדי, פסוקי תהילים ומשניות בקול רועד, לעילוי נשמת הנופלים.
נציגי המשפחות השכולות הדליקו נר זיכרון עם פתיחת האירוע, והקהל החרדי ישב בדממה והאזין לאב שכול, יוסף חיים שילוני, חובש כיפה שחורה, שסיפר על בנו, אלמוג שילוני ז"ל. הוא נפל בעשירי לנובמבר 2014 כשהותקף על ידי מחבל חמוש בסכין בעת שהיה בדרכו לבסיס נבטים. אלמוג שעמד לפני נישואיו לבחירת ליבו, נאבק במחבל תוך שהוא פצוע קשה.
"הלב מתפוצץ מגאווה", אמר יוסף חיים. "לא תכננתי לומר זאת, אבל כשראיתי את כל החבורה הנפלאה הזו - את כל המפקדים, את כל החיילים, את כל הרבנים - אשריכם. אנחנו אוהבים אתכם, מתפללים שתצליחו בכל מעשה ידיכם ותחזרו תמיד בשלום לבתיכם. אנחנו אוהבים אתכם מאוד".
"כשהולך לך בן בגיל כל כך צעיר"
הזיכרון הדתי משולב בזיכרון הלאומי: "אי אפשר לומר שהאמונה נפגעת כשהולך לך בן בגיל כל כך צעיר", אמר אביו של יובל מור יוסף, שנפל לפני כחצי שנה, בדצמבר 2018. "אני יודע שיובל נמצא במקום הכי גבוה, הכי-הכי גבוה בשמים, עם רבי עקיבא וחבריו, וזה מנחם".
"אתם מוסרים את נפשותיכם, תרתי משמע", אמר דוד רוט, כשהוא פונה לחיילים באולם. "פעם אחת בגופכם ממש, בהשתדלות לשמירה על ארץ ישראל ועם ישראל, ופעם אחת בשמירה על נשמתכם הרוחנית, שהיא משימה קשה לא פחות. ההצלחה שלכם במשימה זו מגיעה מכוחם ומסירות נפשם של אבותיכם ששמרו על קלה כבחמורה".
