שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אורי קופר
    עונה למזכרת / אורי קופר
    שיא היסטורי למהפכים, עלייה לגמר בשנייה האחרונה, כדורגל שאי אפשר להסיר ממנו את העיניים – ליגת האלופות 2018/19 היא שיר הלל לכדורגל כולו, עונה שמי שפספס צריך לרוץ לראות בבינג' מבלי להוריד לרגע את העיניים. וגם: עד כמה לוקאס מורה הוא גיבור מפתיע

    הכדור המכריע עבר את קו השער בדיוק שנייה אחת אחרי סיום חמש דקות תוספת הזמן המקורית. בענפי ספורט אחרים זה לא היה נחשב, אבל כדורגל הוא לא כמו אחרים. אין תמונה טובה יותר, דרמטית יותר, שיכול להציג אדם הנשאל למה אין דבר שדומה לכדורגל. אין דבר דומה למה שקרה ביומיים האחרונים.

     

    בדקה ה-96: טוטנהאם עלתה לגמר

    "הנס של מורה": אנגליה בהלם

    איאקס שבורה: "זה נמשך חמש שניות יותר מדי"

     

    כן, אירועים על גבול הבלתי נתפסים מתרחשים בספורט, אבל לא במעמדים כאלה ובעיקר לא בתדירות כזו. לא שוב ושוב ברגעים הגדולים של השנה. לא יום אחרי יום. לא בשילוב כדורגל כיפי, שרק רוצים להמשיך לצפות בו עוד ועוד. אתם חושבים שהבנתם כמה קיצוני היה אתמול? הנה שתי עובדות נוספות:

    1. מאז אוגוסט 2017, כמעט שנתיים, טוטנהאם רכשה רק שחקן אחד. קוראים לו לוקאס מורה, והוא הגיע בחורף של העונה שעברה.

    2. בזמן שלו בטוטנהאם לוקאס מורה הבקיע רק שער אחד בעזרת רגל שמאל, החלשה שלו. אתמול כל שלושת השערים שלו היו בשמאל.

     

    לוקאס מורה (צילום: getty images)
    לוקאס מורה. דברים לא הגיוניים קורים(צילום: getty images)

     

    אם נעשה הקבלה לקולנוע, אפשר לומר שמדובר בסרט שבו טירון מתחיל ללמוד להילחם בחרב ושעה מאוחר יותר הוא מציל את כל הממלכה. כן, ככה מוזר, רק שהעונה הנוכחית אינה סרט פשוט אלא הרבה יותר חדשנית. כפי שרבים הבינו מזמן, אין טעם לעסוק רק בערב אחד של ריגוש – תנו סדרה טובה, כזו שאפשר לחזור אליה. זו העונה הנוכחית, ואיך מתחשק עכשיו בינג' על כולה.

     

    כל פרק יותר טוב מהשני, יותר מפתיע, יותר "וואי, כזה עוד לא ראיתי". גם הכותבים של משחקי הכס לא היו מאמינים לעצמם בגלל מופרכות יתר (בעונות הראשונות, לא בתסריטי הפרקים האחרונים). שלשום, בניצחון של ליברפול על ברצלונה, נרשם המפגש החמישי בליגת האלופות שבו הקבוצה שהפסידה במשחק הראשון עולה בגומלין, שיא של המפעל. אתמול טוטנהאם ואיאקס השתתפו במהפך מספר 6. אל תשכחו את יובנטוס-אתלטיקו או את יונייטד-פריז. גם לא את איאקס-ריאל או אפילו פורטו-רומא.

     

    מאוריסיו פוצ'טינו (צילום: AP)
    מאוריסיו פוצ'טינו. כמו קלופ, הוא מאמן עם לב גדול(צילום: AP)

     

    שנייה אחרי סיום תוספת הזמן שניתנה (צילום מסך)
    בענף אחר זה לא היה קורה. אבל זה היופי בכדורגל(צילום מסך)

    השיא, כמובן, הגיע ביומיים האחרונים – פרק 9 של העונה. בשני המשחקים המנצחות היו בפיגור של שלושה שערים.

    ליברפול, כדי לעלות בלי פנדלים, הייתה צריכה לכבוש ארבעה במשחק אחד. טוטנהאם הייתה זקוקה לשלושה כאלה בפחות ממחצית. ומי כל הכובשים? ויינאלדום ואוריגי, ולא סלאח ופירמינו הפצועים. לוקאס מורה, ולא הארי קיין שישב ביציע. יממה מהאגדות, עונה למזכרת.

     

    התמונות מיוחדות כמו באותן אגדות. אלה של איאקס אחרי השער, עוד לפני חידוש המשחק – ממש סמואל קופור ברבים. אלה של פוצ'טינו, מהגיבורים הגדולים, אחרי שריקת הסיום – הדמעות לא הפסיקו לזלוג מעיניו של הארגנטינאי. פוצ'טינו, כמו קלופ שעשה זאת יום קודם לכן, הוא מאמן של הרבה רגש, אמונה ולב גדול. לוקאס מורה הבקיע, אבל גם הלחימה שלו על הכדור האחרון מסמלת פה משהו, את מה שראינו לא מעט העונה והוא שכולם מאמינים, יודעים שאפשר, או שמצליחים להחדיר להם שאפשר.

     

    שחקני איאקס מאוכזבים (צילום: AFP)
    שחקני איאקס שבורים. כמה רגש(צילום: AFP)

     

    כמו שהיום 20 הפרש במשחק NBA זה שום דבר, תוצאה נזילה, בעוד שפעם היה מדובר בהתפרקות, כך גם בכדורגל העכשווי. זה קורה גם כי הסיפור העונתי, וזה יפה, הוא ההתקפה. המעז מנצח. קבוצות רוקדות, התקפיות, שאוהבות את המשפט "אנחנו נבקיע שער אחד יותר", הן גם המצליחות כרגע.

     

    כך קיבלנו את ליגת האלופות המופרעת ביותר שהייתה. מופע להטוטים שאי אפשר להסיר ממנו את העיניים. שיר הלל למשחק כולו. יממה שהביאה אותנו לדמיין איך החיים היו נראים בלי כל זה. אחרי משחקים כאלה, גם קצת מפחיד לדמיין מה מחכה לנו בגמר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אריה מליניאק
    מומלצים