שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    8 נשרים הורעלו למוות ברמת הגולן
    ברמת הגולן התגלו שמונה פגרים של נשרים ועוד שניים שנפגעו מהרעלה. מדובר על חצי מאוכלוסיית הנשרים בגולן

     

     

     

    שמונה נשרים הורעלו למוות ברמת הגולן. שני נשרים נוספים נמצאים בטיפול. כך הודיעה בצהריים (יום ו') רשות הטבע והגנים. מדובר בחצי מאוכלוסיית הנשרים ברמת הגולן, שנפגעה מההרעלה. אחד הנשרים שהורעל ושרד הוא נשר שהובא במיוחד מספרד, כדי לסייע בריבוי אוכלוסיית הנשרים בגולן.

     

    בסמוך לפגרי הנשרים נמצאו שועל ושני תנים מתים, ונערכות סריקות אחרי בעלי חיים נוספים שנפגעו, וכן בניסיון לאתר את מקור ההרעלה. הנשרים אכלו את הפגרים שהורעלו ונפגעו גם הם. אחד הנשרים ששרד את ההרעלה הועבר לקבלת טיפול בבית החולים לחיות בר בספארי. הנשר השני, שמצבו היה טוב בהרבה, התאושש וחזר לקן.

     

     

    ברשות הטבע והגנים אמרו כי מדובר באירוע חמור שמתרחש בעונת הקינון, דבר שעשוי להביא גם לאובדן ביצים וגוזלים שיוותרו ללא הוריהם. "מספיק הרעלה אחת גדולה כדי להביא להכחדת הנשרים", אומרים ברשות הטבע והגנים.

     

    כעת ייאלצו לייבא נשרים מחו"ל או לגדל אותם בשבי, כדי לשקם את אוכלוסיית הנשרים ברמת הגולן. המשמעות היא שהמאבק של רשות הטבע והגנים, פורשים כנף, כדי למנוע את הכחדת הנשרים, כמעט ירד לטמיון.

     

    הנשרים שהורעלו למוות (צילום: דודו פילס, רשות הטבע והגנים)
    הנשרים שהורעלו למוות(צילום: דודו פילס, רשות הטבע והגנים)

     

    עופות דורסים וחיות בר, כדוגמת זאבים, תנים ושועלים ניזונים מפגרי חיות. הרעלת בקר יוצרת תגובת שרשרת המכונה "הרעלה משנית", בה חיות שניזונות מהפגר מורעלות ומתות. ולעיתים חיות בר מורעלות נמצאות מספר קילומטרים ממוקד ההרעלה הראשוני.

     

    רק לאחר נתיחה לאחר המוות של העופות הדורסים, ניתן יהיה לזהות את סוג הרעל במידה ועדיין יימצאו שאריות בקיבות של העופות הדורסים.

     

    בשנים האחרונות אירעו מספר אירועי הרעלה שגרמו לפגיעה קשה באוכלוסיות הנשרים בצפון. במרבית המקרים הם הרעלות מכוונות נגד טורפים של בקר וצאן ולעיתים מדובר בסכסוכים בין חקלאים על שטחי מרעה.

     

    פגרי הנשרים שהורעלו (צילום: דודו פילס, רשות הטבע והגנים)
    פגרי הנשרים שהורעלו(צילום: דודו פילס, רשות הטבע והגנים)

     

     

    אחד הנשרים הובא לבית חולים לחיות בר של הספארי ורשות הטבע והגנים. הנשר נמצא במצב קשה, והוא סובל מסימני הרעלה מזרחנים אורגניים.

     

    מבית החולים נמסר: "לפני שהגיע לבית החולים שלנו, הוא קיבל עוד ברמת הגולן מנת אטרופין וכעת הוא עירני ומגיב. לאורך כל הבדיקות והטיפול אנחנו מבצעים מעקב אחרי הדופק שלו כדי לוודא שהוא לא יורד יתר על המידה. אם יירד, הוא יקבל מנות אטרופין נוספות. ההרעלה הגדולה היא מכה קשה לאוכלוסיית הנשרים בגולן, לשומרי הטבע ולאוהבי הארץ. ההשקעה בכל גוזל נשר מרגע ההטלה בגרעיני הרבייה שבגני החיות בישראל דרך הגידול שלהם וההשבה לטבע דורשים משאבים אדירים מאנשי רשות הטבע והגנים וכל הפועלים לכך, כפי שאנו עושים בספארי. אנחנו מקווים שהנשר הפגוע יחלים במהרה ויוכל לשוב אל הטבע".

     

    הנשר שהובא לבית החולים לחיות בר בספארי (צילום: ברק ספקטור ורוני אליאס)
    הנשר שהובא לבית החולים לחיות בר בספארי(צילום: ברק ספקטור ורוני אליאס)

    הנשר שהובא לבית החולים לחיות בר בספארי (צילום: ברק ספקטור ורוני אליאס)
    הנשר שהובא לבית החולים לחיות בר בספארי(צילום: ברק ספקטור ורוני אליאס)

     

    "אירוע אחד יכול לגרום להכחדת כל הנשרים"

    בחודש שעבר פרסמה רשות הטבע והגנים נתונים על מספר הנשרים בישראל. בעוד שבדרום הארץ חלה עלייה במספר הנשרים, ברמת הגולן דווקא נרשמה מגמה הפוכה.

     

    עם פרסום הנתונים אמר אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים, על מצב הנשרים ברמה: "המצב בגולן הוא לא טוב. אי אפשר לייפות את זה. מצד שני אנחנו מאמינים שעם עבודה נכונה, קשה וסיזיפית אנחנו נצליח בסוף. זה מותנה בכך שנצליח להדביר את ההרעלות. זו הבעיה ואי אפשר להתחמק ממנה. זה קרה וזה קורה ואנחנו נלחמים בזה".

     

    קבוצת נשרים בדרום (צילום: יובל דקס)
    קבוצת נשרים בדרום הארץ(צילום: יובל דקס)

     

    הצופה הוסיף באותו ראיון: "יחד עם זאת אי אפשר לתפוס את המרעילים. אין כמעט פיקוח על קנייה ואחזקה של רעלים. כדי לקנות נשק צריך לעבור אסמכה ולקבל רישיון. לקנות רעלים - כמעט ולא צריך והם מתגלגלים בשוק. בעוד שלכדור רובה יש בליסטיקה, לרעל אין טביעת אצבע או בליסטיקה. הוא מגיע לידיים כמעט של כל אחד. מי שמחזיק את הרעל לא בהכרח עבר עבירה. והאכיפה לא קיימת והיא לא בידי רשות הטבע והגנים".

     

    לדבריו, בהרעלות קשה במיוחד לאתר את העבריינים: "כשמוציאים גופה של אדם יש צוות חקירה מיוחד. אם ימצאו אצלי גופה בשטח, אהיה אוטומטית חשוד. בהרעלות אין דבר כזה. אם אנחנו מוצאים אצל מישהו בחלקה פגר הוא יכול לומר 'אני לא שמתי את הרעל'. אין טביעות אצבע. אין רישום כמה הוא קנה ובכמה הוא השתמש. זה מה שהורג את הנשרים בארץ ובעולם".

     

    הוא אמר שבספרד יש עונשים כבדים על פגיעה בעופות מוגנים. לדבריו, מספיק שנשר אחד יורעל - כדי שנשרים רבים ייפגעו. "נשרים נאספים במספרים גדולים על פגר אחד. המשמעות היא שהרעלה אחת יכולה להכחיד קבוצה שלמה של נשרים. הנשרים סורקים את השמיים ומוצאים את הפגר עבור השאר. אירוע אחד כזה פעם בכמה שנים - למרות כל מאמצי השילוב שישראל עושה - ואוכלוסיית הנשרים יכולה להיכחד".

     

    בחברה להגנת הטבע אמרו בעקבות המקרה הקשה: "הרעלה היא אחת העבירות החמורות מבחינת השפעתן על חיות הבר כולן, ועל הנשרים בפרט. למרות זאת, החוק להגנת חיית הבר הנוכחי, אינו מאפשר למצות כראוי את הדין עם הפושעים, ובכך, למעשה, מפקיר את אוכלוסיית הנשרים בישראל, שנמצאת על סף הכחדה. אנחנו מקווים שמי שאחראי על העוול הנורא הזה, יישא במלוא חומרת הדין".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דודו פילס, רשות הטבע והגנים
    פגרי הנשרים
    צילום: דודו פילס, רשות הטבע והגנים
    מומלצים