שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    הדילמה הישראלית מול הילד הרע של המזה"ת

    הדימוי של קטאר בעיניים הישראליות הוא שלילי למדי, אבל הנסיכות המפרצית היא היחידה שמצליחה להשפיע על היציבות ברצועת עזה וברשות

     

    אמיר קטאר, תמים בן חמד אל-ת'אני עזב במחאה את ועידת הליגה הערבית בטוניז (צילום: AFP)
    אמיר קטאר, תמים בן חמד אל-ת'אני (צילום: AFP)

    סבב ההסלמה האחרון ברצועת עזה הסתיים בתחושה חריפה של חוסר תוחלת גם בהשוואה לעימותים שהתנהלו בגזרה בעשור האחרון בכלל ובשנה האחרונה בפרט. בתום ההתכתשות שבו ישראל וחמאס לנקודה שבה היו לפני כשבוע, מבלי יכולת להציג הישג משמעותי.

     

     

    יתר השחקנים שהיו מעורבים במשבר מתקשים גם הם להצטייר באור חיובי: מצרים אומנם הייתה זאת שהביאה לסיום ההסלמה, אך נראה שגם להשפעתה על הארגונים הפלסטיניים יש מגבלות (בעבר הימצאות ראשי הארגונים במצרים היוותה עירבון לכך שלא יפרוץ עימות בשטח, בעוד שהפעם האחרונים ניהלו את המערכה מקהיר); הרשות הפלסטינית נעדרה מהעימות, ובכך המחישה את השפעתה המועטה ברצועת עזה; שליח האו"ם לאזור השתלב במאמץ לחתימת ההסלמה, אך נוכחותו הכוללת באירוע הייתה מצומצמת; ואפילו הג'יהאד האסלאמי, המצטייר לאחרונה כארגון שלוח רסן המכתיב את עיצוב המציאות ברצועה, לא יכול להציג הישג צבאי משמעותי, קל וחומר אזרחי (יש להציב סימן שאלה על תיאור הארגון כמי שפועל באופן עצמאי, דבר שמפחית מהצגת חמאס כאחראית המלאה לנעשה ברצועה, כאשר בפועל מתקיים תיאום הדוק בין השניים).

     

    קטאר מסתמנת כשחקן היחיד שהפיק תועלת כלשהי מהסבב. הנסיכות הצטיירה כמי שזירזה את חתימת העימות באמצעות הענקת צ'ק חירום בסך 480 מיליון דולר - שליש מהסכום מיועד ל"תחזוק אזרחי" של הרצועה, אולם היתרה תנותב הפעם לכיסה של הרשות הפלסטינית.

     

    המהלך הדרמטי מבסס את דימויה של קטאר כמי שתורמת לא רק לייצוב הרצועה, אלא גם לזה של הרשות, השרויה בחודשים האחרונים במשבר כלכלי חריף נוכח סירובה לקבל את כספי המסים מישראל, דבר שהוביל לקיצוץ מחצית ממשכורות 160 אלף עובדי המגזר הציבורי (הסירוב הפלסטיני ננקט בעקבות החלטת ישראל לקזז מכספי ההחזרים את הסכום המשולם למשפחות האסירים הביטחוניים).

     

    דימויה הבסיסי של הנסיכות בעיניים ישראליות אינו חיובי: המדינה מזוהה עם תפיסות "האחים המוסלמים"; ראשי חמאס מצאו בה כר נוח לפעילות, ולבכירי השלטון בנסיכות זיקות הדוקות למנהיגי התנועה ברצועה ובחו"ל; ערוץ "אלג'זירה" שבבעלות קטאר ידוע מזה שנים רבות במסריו החריפים נגד ישראל, גם אם אלה התמתנו יחסית בשנים האחרונות; ולטורקיה של ארדואן שמורה פינה חמה בלב הקטארי, והיא נתפסת כבעלת ברית אסטרטגית בעיני הנסיכות.

     

    ולמרות זאת, קטאר עדיין חיונית עבור ישראל: היא מובילה את השיקום האזרחי של רצועת עזה, המקרין לחיוב על היציבות באזור, ושליחיה מעבירים מסרים בין ישראל לבין חמאס ובכך מונעים מיס-קלקולציה כמו זאת שתרמה לפרוץ מבצע צוק איתן. הכסף הקטארי מאפשר לישראל לתמרן בין ההחלטות העקרוניות שקיבלה שלא להתיר תשלום למשפחות מחבלים או לפעילי חמאס, לבין חוסר רצונה להיקלע להסלמה רחבה במערכת הפלסטינית, שעלולה להתפתח בעקבות הרעה במציאות הכלכלית.

     

    גם המצרים הבינו את המורכבות של התפקיד הקטארי, ובעקבות כך הסכימו - למרות עוינותם העמוקה כלפי הנסיכות - לשלב את תרומתה הכלכלית לרצועת עזה במסגרת מאמץ ההסדרה הרחב שהם מנסים לבסס באזור.

     

    מהלכי קטאר מבוססים על מסד עבה של ריאל-פוליטיק. מעבר לרצונה להוכיח השפעה אזורית, אגב שיגור עקיצות לגבי אוזלת היד של יריבותיה באזור, ובראשן ערב הסעודית, היא חותרת להפגין נכסיות כלפי הזירה הבינלאומית, ובמיוחד כלפי הממשל האמריקני. זאת, באופן שעשוי לתפיסתה להקל על הבידוד שבו היא נתונה מאז פרוץ המשבר בינה לבין העולם הערבי בקיץ 2017.

     

    הצ'ק הקטארי עשוי לסייע גם בקידום "עסקת המאה", ונראה כי נועד בין היתר לרמוז לנשיא האמריקני דונלד טראמפ כי בכוחם של הקטארים לייצר מנוף כלכלי מול הרשות הפלסטינית כדי ללחוץ עליה לקבל הצעה מדינית עתידית - יעד שהסעודים מתקשים עד כה לממש.

     

    על ישראל להתנהל בצורה זהירה נוכח המציאות הסבוכה שבה רוחשים בזירה הפלסטינית אינטרסים אזוריים ובינלאומיים רבים ולא פעם מנוגדים זה לזה. במעגל הקרוב מומלץ לישראל לנצל את הסיוע הקטארי כדי לבסס רגיעה לטווח הקרוב, ובכך להאריך כמה שניתן את המועד האפשרי לפרוץ הסלמה, תרחיש שמימושו כרגע נראה סביר יותר ברצועת עזה. בנוסף, נדרש לייעל את מנופי ההשפעה החיצוניים על חמאס שמסתמנים כמוגבלים יחסית.

     

    במעגל הרחוק, על ישראל לתמרן בתבונה בין רצונה להעמיק את מעורבות קטאר בזירה הפלסטינית (המדינה הערבית המובילה באופן מובהק את הסיוע הכלכלי לפלסטינים), לבין ההכרה כי הידוק הקשר עם הנסיכות עלול לפגוע ביחסים המתפתחים עם יתר העולם הערבי, ובפרט ערב הסעודית. בהקשר הזה, על ישראל לבחון - תוך הכרת במגבלות כוחה - כיצד לסייע בהפגת המתח המתמשך בין קטאר לעולם הערבי הפוגע באינטרסים שלה ושל ידידותיה באזור ובעולם ומאפשר התעצמות של האיום האיראני המשותף.

     

    • מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטינים במרכז משה דיין ללימודי המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת תל אביב

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

    פורסם לראשונה 12/05/2019 08:04

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים