שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דרכו של לוחם
    כמו כל צעיר שמגיע לצומת דרכים בחיים, גם ג'ייסון בלנקפילד שאל את עצמו לקראת סיום התואר מה הלאה. את התשובה הוא מצא בצד השני של העולם, בישראל. אחרי שעשה עלייה מאוסטרליה, שירת ביחידה מובחרת והקים שני עסקים מצליחים, אין לו ספק איפה הבית

    בשיתוף הסוכנות היהודית

     

    לפני תשע שנים, בצידו השני של העולם, בפרת', אוסטרליה, ג'ייסון בלנקנפילד בן ה־21 התכונן למבחן האחרון שלו בלימודי התואר במדעי הספורט. אבל הוא לא הצליח להתרכז, משהו הציק לו. "הרגשתי שהציפיות החברתיות מנהלות לי את החיים – מבית־הספר, לאוניברסיטה ואז לעבודה במשרה מלאה. החיים קרו כל כך מהר. אמרתי לעצמי שחייב להיות משהו מעבר לזה", הוא משחזר.

     

    "פרשתי מפה של העולם ושאלתי את עצמי מה הלאה בחיים שלי, לאן אני צריך ללכת מפה. העיניים שלי נתקעו על ישראל, ובאותו יום החלטתי לעבור לכאן. שלושה שבועות אחרי זה כבר הייתי על מטוס ועשיתי עלייה".

     

    כל כך מהר. מה בעצם משך אותך לכאן?

    "תמיד הייתה לי זיקה לישראל. אני בא ממשפחה יהודית, אבל לא מאלה שיושבות מסביב לשולחן יום שישי וחולמות לעלות לארץ. הייתי פה פעמיים ונהניתי מאוד, אהבתי את המדינה, וכשראיתי את ישראל על המפה – באותו רגע החלטתי לעלות ולעשות צבא".

    "פרשתי מפה של העולם ושאלתי את עצמי מה הלאה בחיים שלי, לאן אני צריך ללכת מפה. העיניים שלי נתקעו על ישראל". ג'ייסון בלנקפילד (התמונה באדיבות המצולם)

    ואיך המשפחה הגיבה?

    "הם צחקו, ואז בכו ואז אמרו שבטח אני אחזור מהר מאוד. בינתיים אני מנצח במשחק. אני כאן כבר תשע שנים", הוא צוחק. בנימה רצינית יותר הוא מספר שהעלייה לישראל אמנם הייתה רצופה באתגרים, אבל היא שינתה אותו מן הקצה אל הקצה. "הייתי אדם אחר לגמרי לפני שהגעתי לכאן. הייתי ילד ביישן, בינוני בהכל. לא ממש השקעתי במשהו. כשהגעתי לארץ הייתה לי מטרה ברורה והרגשתי טוב עם זה. נכנסתי לזה בשיא הכוח. בפעם הראשונה בחיי עמדתי במטרה שהצבתי לעצמי", הוא אומר.

     

    הוא נחת בקיבוץ מעגן מיכאל, שם למד עברית באולפן. לאחר מכן הוא התגייס לגרעין צבר בקיבוץ ניר יצחק שבעוטף עזה, ואז השתבץ ביחידת החילוץ והפינוי 669, מהיחידות המובחרות של חיל האוויר. תקופת השירות הצבאי הייתה התגשמות כל חלומותיו. ג'ייסון הרגיש שהוא מממש את הפוטנציאל שלו, תורם למדינה ומוקף בחברים, חיילים בודדים כמוהו, שהפכו למשפחה השנייה שלו. הקושי האמיתי, הוא מעיד, התחיל ביום השחרור מצה"ל.

     

    "התקופה שאחרי הצבא היא הקשה ביותר. פתאום אתה חוזר להיות אדם רגיל עם בגדים רגילים, הכל משתנה. הרבה אנשים הולכים לאיבוד. לא מעט עולים חדשים עוזבים כי מאוד קשה להם", הוא מספר.

     

    אבל ג'ייסון לא אמר נואש, והחליט לצעוד אל עבר היעד הבא שלו בישראל. "לא היה לי מושג על כלום. לא ידעתי איזה עתיד יכול להיות לי בארץ ואיך נכנסים לעבוד בחברה. הייתי צריך ללמוד הכל מאפס. במשך שמונה חודשים עשיתי סטאז', הייתי מסביב לאנשים מכל מיני תחומים. עבדתי, הקשבתי ולמדתי ממומחי תקשורת, ממומחי ספורט ושיקום ועוד".

     

    הוא נעזר בפרויקט "כנפיים" של הסוכנות היהודית וקרן מיראז' בשיתוף עם קרן היסוד, תוכנית שמלווה חיילים עולים חדשים בכל שלב בחיים החדשים שלהם בארץ - מרגע שהם עושים עלייה, דרך הצבא, היציאה לאזרחות ועד שנתיים אחרי השחרור. "קיבלתי ליווי פיננסי ואימון אישי, גם בפן העסקי וגם בפן האישי. זה עזר לי המון", הוא מספר.

     

    לפני ארבע שנים, בגיל 26, ג'ייסון הקים את העסק הראשון שלו, פלטפורמה שמסייעת לספורטאים מקצועיים להגיע למיצוי הפוטנציאל הפיזי והמנטלי שלהם. "לקחתי את הניסיון שלי, את השינוי שעברתי ואת האתגרים שעמדתי בפניהם בתור עולה חדש, ותרגמתי את זה לעולם הספורט והפיזיולוגיה שממנו באתי. נוסף לכך, העסקתי בחברה עובדים שהיו כולם עולים חדשים או חיילים בודדים", הוא מספר.

     

    עד מהרה הרחיב בלנקנפילד את פעילותו והקים עסק נוסף של ליווי ואימון, הפעם לחברות ולארגונים, מתוך אותה ראייה הוליסטית מעולם הספורט שמאמינה כי הצלחה ומיצוי פוטנציאל מתחילים קודם כל בגוף ובנפש בריאים. "אני מחבר את החוויות ואת הניסיון האישי שלי למדע הספורט והטרנספורמציה. זה יעיל בצורה מדהימה", מספר ג'ייסון, שמרצה ומספק שירותי ייעוץ וליווי לארגונים ולחברות בכל העולם.

     

    אתה רואה את עצמך ממשיך לחיות בארץ או מפתח קריירה בינלאומית?

    "אני רוצה לחיות בארץ, אבל את העבודה שלי אני מתכוון לעשות בכל העולם. קודם כל, כי אני רוצה להגיע לכמה שיותר אנשים, וגם בגלל שמחוץ לארץ יש הרבה יותר הזדמנויות. אבל המקום שאני רוצה לגור בו זה ישראל".

     

    לסיכום, מה היה האתגר הכי גדול בתור עולה חדש?

    "מה לא היה אתגר? מרגע שהגעתי לארץ היו רק אתגרים. לא קל לעבור לארץ חדשה, לחיות בקיבוץ בחדר קטן עם עוד שלושה אנשים, לעבור לקיבוץ אחר באמצע שום מקום ליד עזה, להתגייס לצבא בלי להבין כמעט את השפה ואת התרבות, לעבור מסלול של לוחם ולהקים שתי חברות בארץ. דברים שלקחתי כמובן מאליו באוסטרליה הייתי צריך ללמוד מההתחלה בארץ. בכל תהליך ובכל שלב היו המון אתגרים, אבל ככה זה בכל מקום, לא רק בארץ. בסופו של דבר, העלייה לישראל הייתה ההחלטה הכי טובה שלקחתי".

     

    בשיתוף הסוכנות היהודית.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים