שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הושעיתי מוואטסאפ בשל חברות בקבוצות ג'יהאד
    במסגרת מחקר הייתי חבר בקבוצות אסלאם רדיקלי, עד שיום אחד נחסמתי לצמיתות. מדיניות הפרטיות באפליקציה, שכוונותיה טובות, עלתה לי ביוקר

     

    וואטסאפ (אילוסטרציה: Shutterstock)
    (אילוסטרציה: Shutterstock)

    בסוף פברואר נחסמתי לצמיתות משימוש באפליקציית וואטסאפ. בשנים האחרונות אני חוקר את תופעת הטרור והייתי חבר במספר לא מבוטל של קבוצות ג'יהאד, בהן של דאעש ושל תומכי חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, זאת לצד פריצה שהתבצעה למכשיר שלי. ההשעיה בוצעה במפגיע, ללא התראה מראש. חברת וואטסאפ מאפשרת לערער על החלטה שכזו אבל המענה הוא אוטומטי וזהה בכל פעם. יתרה מכך: בתחילת מרץ שיניתי את מספר הטלפון שלי, אבל וואטסאפ זיהתה תוך 24 שעות שאני עומד מאחורי המספר החדש והשעתה אותי מחדש. היכולת שלה לזיהוי שכזה, ומכאן גם הבעייתיות, נובעת משימוש שלה ביכולת הלמידה החישובית של הבינה המלאכותית.

     

     

    רקע קצר: בתחילת פברואר החלה חברת וואטסאפ, שמושבה באירלנד, ליישם את דירקטיבת האיחוד האירופי ממאי 2018 המכונה GDPR. הדירקטיבה - שבאופן כללי עוסקת בדיני פרטיות ומחייבת את כל הארגונים במדינות החברות באיחוד - מאלצת שידוד מערכות בכל הקשור לאיסוף ועיבוד פרטים אישיים. במסגרת השמירה על פרטיות והיצמדות לתנאי השירות של האפליקציה, וואטסאפ הכריזה מלחמה על תופעת הצפת ההודעות והפעילות האוטומטית.

     

    הכרזה זו נבעה מפרסום מחקר מטעם שירותי התקשורת בארה"ב ולפיו 2.8% מהמסרונים וכ-50% ממכתבי הדואר האלקטרוני מוגדרים כספאם (דואר בלתי-רצוי). על מנת להתמודד עם גודש המסרים, המסרונים וההודעות, מורכבותם והיקפם, הבינו בוואטסאפ שמחשבים יכולים להעריך מספר גדול מאלו על פי הפקטורים שקבעו מראש, וברגע אחד, וכך החלה לפתח מודלים ללמידה חישובית על מנת לזהות עבירות על כללי השימוש באפליקציה ו/או הפרטיות.

     

    כך, מלבד מנגנון אימות המשתמש וחסימת משתמשים שקוטלגו כלא רצויים במעמד ההרשמה, מערכות הלמידה סורקות התנהגות המשתמשים ובודקות, למשל, את פרק הזמן שעובר בין ההרשמה לבין שליחתן של כ-100 הודעות ב-15 שניות. פעילות הסינון האוטומטית של וואטסאפ מסירה יותר משני מיליון חשבונות בחודש המפיצים הודעות בכמויות או מראים דפוסים של פעילות אוטומטית, ברוב המקרים גם ללא צורך בדיווחי משתמשים.

     

     

    החיסרון ברמה הטקטית-פרסונלית, שאותה למדתי על בשרי, הוא ברור: למידה ממוחשבת לא לוקחת בחשבון את כל המקרים והמענה האנושי הוא קריטי. המשתמש הבודד, הסביר, מוצא עצמו מול חומות דיגיטליות מבוצרות ובלתי-נגישות, ללא שום יכולת להסביר ולהבהיר את נקודת מבטו. בארץ יש את משרדי "פייסבוק ישראל", שרכשה את וואטסאפ, אבל הפנייה אליהם – שמלכתחילה כמעט בלתי אפשרית ללא קשרים אישיים - תלויה בהתקדמות השילוב ורמת האינטגרציה של השתיים זו בזו.

     

    החיסרון האסטרטגי, בפן המחקרי-המודיעיני, גם הוא ברור. הסרת קבוצות ואינדיבידואלים מהווה אבדן של מקורות מודיעיניים ומידע קונקרטי בעל ערך. נכון, תכנון פיגוע ואיתור איומים קונקרטיים לא מתבצע באותן קבוצות שיח, אבל מידע חשוב על אודות פעילים או פעילות רוחבית ארגונית ניתן לזיהוי ואיתור.

     

    עבודה של שנים אפשרה לי להיטמע בלא מעט קבוצות שבהן התבצע שיח פתוח וחופשי. שיח זה סייע לי לא פעם להבין הלכי רוח בזרמים וארגונים שונים. הוא תרם רבות למחקר והסיקור של אותם ארגונים ולשיח, הן הפוליטי הפנים-ארגוני והן התיאולוגי העוטף ומצדיק את פעולותיהם.

     

    החסימה האוטומטית על חסרונותיה מהווה צעד חיובי, נכון וראוי. ההגנה על פרטיות המשתמש לא פחותה מהחשיבות לעצור ולמנוע מסרים והודעות בלתי רצויים במקרה הרע, או תעמולת טרור ושטיפת מוח רדיקלית במקרה הרע עוד יותר. קל וחומר החשיבות למנוע רתימת פלטפורמת שיח דיגיטלי לפעילות טרור.

     

    החשיבות לצעד אקטיבי שכזה גוברת נוכח מערכות בחירות, משום שההודעות המועברות בקבוצות וואטסאפ כמו מקבלות משנה תוקף רק מעצם היותן מועברות בפלטפורמה שבה לכאורה "כולם מכירים את כולם".

     

    • אביעד מנדלבאום הוא עוזר מחקר בתוכנית הטרור ומלחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים