שתף קטע נבחר

סיפר בבי"ח פסיכיאטרי על מחשבות לרצח השכן - ונעצר: "שערורייה"

תושב באר שבע נעצר לאחר שהגיע לבית חולים פסיכיאטרי וביקש להתאשפז מפני שיש לו מחשבות לרצוח את שכנו. ביהמ"ש שחרר אותו ממעצר ושלח אותו לקבלת טיפול. הסנגוריה הציבורית: "במקום לטפל עוצרים אותו? זו שערורייה"

המשטרה עצרה תושב באר שבע בן 43, לאחר שהגיע לבית חולים פסיכיאטרי וביקש להתאשפז מפני שיש לו מחשבות לרצוח את השכן שלו. במקום לקבל טיפול פסיכיאטרי - הוא נעצר בחשד לאיומים.

 

בדיון להארכת מעצרו בבית משפט השלום בבאר שבע הוא שוחרר ממעצר לקבלת טיפול פסיכיאטרי. השופט יריב בן דוד ציין כי "על פי החלטות בית המשפט העליון שניתנו לאחרונה, ספק אם דבריו של החשוד בנסיבות הנתונות עולים לכדי עבירת איומים".

השופט שלח אותו לטיפול. אילוסטרציה (צילום: עופר עמרם) (צילום: עופר עמרם)
השופט שלח אותו לטיפול. אילוסטרציה(צילום: עופר עמרם)

מנהל מחלקת מעצרים בסנגוריה הציבורית מחוז דרום, עו"ד נתנאל אגמי אמר כי "מדובר בפעם השלישית בתקופה האחרונה שבה אדם שמגיע לטיפול רפואי, מבקש סיוע ומוצא עצמו במעצר. בפעמיים הקודמות הגענו לבית המשפט העליון, שאמר כי יש מדיניות ברורה לגבי אנשים שמגיעים לקבל טיפול רפואי. אי אפשר לעצור אדם שמבקש לקבל טיפול רפואי. אם נרסן את חופש הביטוי באמצעות סנקציה פלילית נוביל למצב בו רף הסיכון עבור אנשים שלוקים בנפשם יעלה. הרי ברור שמה שיקרה זה שהם לא יפנו לקבל טיפול רפואי מתאים, דבר שיוביל להסלמה והחרפה של מצבם הנפשי".

 

עוד אמר כי "מדובר באדם שיש לו מחשבות שהוא רוצה לרצוח את השכן שלו. אדם נורמטיבי הולך לפסיכיאטר ואומר 'תעזור לי'. אז במקום לקבל טיפול עוצרים אותו? זו שערורייה".

 

כאמור, בית המשפט העליון נדרש לאחרונה לסוגיה בשני תיקים, אחד מהם בעקבות החלטה לעצור עד תום ההליכים נאשם שאיים על צד שלישי בפגישה עם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש. "ההליך עורר שאלות מורכבות ביותר", קבע העליון. "המקרה שבפני הוא מטריד מאחר שהוא חושף בעיה רחבה יותר. ייתכן שהשאלות שנחשפו בהליך זה מחייבות תשומת לב חקיקתית. חשוב לחזור ולהדגיש: שיחה עם גורם מטפל אינה מקנה "פטור" אוטומטי... אולם הדברים צריכים להיות ברורים. מה עם אדם הפונה לטיפול בשל כך שהוא חש כי הוא עלול לסכן את סביבתו: האם עצם פנייתו לטיפול וחשיפת תחושותיו עולים לכדי עבירה? קשה להלום את הדברים".

 

עו"ד טל ארד מטעם הסנגוריה הציבורית, שייצג את הנאשם, ביקש לשחררו לקבלת טיפול נפשי. בסופו של דבר, הצדדים הסכימו בצורך בטיפול נפשי במקום מעצר, וביהמ"ש העליון הורה להסדיר את שחרורו והעברתו לאשפוז מרצון.

 

במקרה אחר המשטרה עצרה אדם שחלק עם עובדת סוציאלית מחשבות לפגוע באדם אחר. ביהמ"ש העליון קבע כי "המקרה מצוי בליבתן של אותן הסיטואציות שבהן מטופל מבקש לשתף גורם טיפולי במחשבותיו הקשות בניסיון לזעוק לעזרה. קם ספק של ממש אם מדובר במקרה שהצדיק מלכתחילה פסיקה בנתיב החקירתי".

 

ממשטרת ישראל נמסר: "צר לנו על תיאור מעוות של המקרה באופן שחוטא לאמת. ראוי לדייק את העובדות ולהציגן לאשורן. תחילתו של המקרה בהגעת החשוד לרופא שם מסר כי הוא רוצה לרצוח את שכנו על רקע סכסוך קודם ביניהם ולכן ביקש להתאשפז. הרופא בדק אותו, מצא כי אינו זקוק לעזרה פסיכיאטרית או אשפוז ולכן דיווח למשטרה על המקרה.

 

"איום לרצוח אדם החשוד אינו עניין של מה בכך, ולכן החשוד נעצר לחקירה והמשטרה היא זו שביקשה בבית המשפט את שחרורו בתנאים מגבילים ואכן כך היה, הכל בכפוף לכשירותו באישור פסיכיאטר. עם סיום החקירה הועבר תיק החקירה לעיון והחלטת התביעה ובד בבד הוא הועבר להליך רפואי בהסכמה. נמשיך לפעול ולהגן על חיי אדם תוך שמירה על כבודם וזכויותיהם של חשודים בפלילים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים