חסינות שוב על הפרק: משמעות השינוי שמתכנן נתניהו

זהו החוק שאותו מתכוונים בליכוד לשנות: חוק חסינות חברי כנסת חוקק לראשונה ב-1951. עד 2005 חברי הכנסת והשרים היו חסינים מהעמדה לדין פלילי באופן אוטומטי, וכדי להסיר את החסינות היה צורך בהצבעה בוועדת הכנסת. כלומר, אם היועץ המשפטי לממשלה החליט להגיש כתב אישום נגד חבר כנסת או שר, היה עליו להעביר בקשה להסרת החסינות לוועדת הכנסת, שחבריה היו דנים בנושא ומצביעים האם לקבלה או לא. רק אם נמצא רוב, הבקשה הייתה מועברת למליאה לצורך הסרתה הסופית של החסינות.

ב-2005 תוקן החוק כך שהחסינות כבר איננה עומדת לחבר הכנסת או לשר באופן אוטומטי, ואם מחליט היועמ"ש להגיש כתב אישום כנגד מי מהם – החסינות מוסרת באופן מיידי ועל חבר הכנסת או השר לפנות לוועדת הכנסת ולאחר מכן למליאה על מנת להחזירה.

פועל להחזיר את החוק למתכונתו הראשונית. נתניהו (צילום: שרון צור)

מאז תיקון החוק ועד היום נרשם מקרה אחד בלבד בו הגיש חבר כנסת בקשה למתן חסינות. מדובר בחבר הכנסת לשעבר מבל"ד סעיד נפאע שבינואר 2010 פנה לוועדת הכנסת בבקשה לתת לו חסינות לאחר החלטת היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, להגיש נגדו כתב אישום בגין ביקור במדינת אויב. חברי ועדת הכנסת לא קיבלו את בקשתו - תשעה התנגדו ואילו שניים בלבד תמכו בה.

כעת, מבקשים בליכוד לתקן בשנית את החוק ולהחזירו למתכונתו הראשונית. עם זאת, לא כולם בליכוד תומכים ברעיון. אתמול התייחס לכך ח"כ גדעון סער ואמר כי "מדובר באפס תועלת ובמקסימום נזק. נתניהו קיבל עצה לא טובה. החוק לא יועיל לראש הממשלה ואעשה את המרב כדי שזה לא יקרה". גורם בליכוד אמר בתגובה כי "סער לא מחמיץ הזדמנות לחתור תחת נתניהו", וח"כ דוד אמסלם הצטרף למתקפה על סער: "תתבייש לך".

בכל מקרה, אם החוק ישונה, המשמעות היא שאם יחליט היועמ"ש אביחי מנדלבליט על הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנדלבליט יצטרך לבקש את אישור ועדת הכנסת כדי להסיר את החסינות, והיא תוסר רק במידה ויהיה לכך רוב בוועדה. אם יעבור החוק לא רק ראש הממשלה יוכל להפיק ממנו תועלת, אלא גם שרים או חברי כנסת כמו חיים כץ, אריה דרעי ודוד ביטן שמצויים גם הם תחת הליך פלילי, ויוכלו לנצל את החוק לטובתם האישית.

"המסר מחוק החסינות - אנטי שלטון החוק"

בימים האחרונים, לאחר שהובן כי בכוונת ראש הממשלה לקדם את חוק החסינות על אף שטרם הבחירות הצהיר כי אין לו שום כוונה או רצון לעשות זאת – החלו סיעות האופוזיציה לצאת למתקפת נגד. אתמול הן הודיעו כי הצליחו להשיג את מינימום ארבעים החתימות לצורך דיון בנושא "החקיקה לחיסול הדמוקרטיה" אליו יהיה מחויב ראש הממשלה להגיע.

גם הוא יוכל להפיק תועלת משינוי החוק. דרעי(צילום: רפי קוץ)

יצטרך לבקש את אישור ועדת הכנסת. מנדלבליט (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

"האופוזיציה תחייב את נתניהו להגיע למליאת הכנסת ולהשיב האם ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום חשוב יותר מהדמוקרטיה הישראלית", נמסר, "ראש הממשלה מנסה לגרור את מדינת ישראל לחקיקה שבה השליט חסין מפני החוק תוך רמיסת בית המשפט, בניית קואליציה שהיא עיר מקלט לעבירות פליליות ולדריסת ערכי הדמוקרטיה לטובת ענייניו האישיים".

המכון הישראלי לדמוקרטיה הצטרף גם הוא למאבק ובחוות דעת ששלח השבוע לחברי הכנסת קרא להם להתנגד להצעת החוק המתוקנת של ח"כ מיקי זוהר. "מדובר בהצעת חוק פרסונלית שנועדה להיטיב עם ראש הממשלה וחברי כנסת נוספים החשודים בפלילים, ללא שום צידוק ענייני. מעבר לכך היא גם צופה פני עבר בנסותה להתערב בהליך שיפוטי שיצא לדרך", נכתב.

ד"ר עמיר פוקס, אחד ממחברי חוות הדעת, אמר ל-ynet: "המצב הזה, יחד עם הרצון לחוקק חוקים שיגבילו את בג"ץ, מעמיד אותנו בסיטואציה שהרוב הפוליטי יוכל לעשות כרצונו כי זה יהיה כמעט אוטומטי שלחברי הקואליציה לא יסירו את החסינות ולחברי האופוזיציה כן יסירו, ועם שורת החוקים הנוספת שרוצים לחוקק - בג"ץ לא יוכל להתערב כלל. המסר שיצא מהמהלך הזה הוא אנטי שלטון החוק כאשר חברי הכנסת פשוט מנסים להגן על עצמם מפני חקירות ודין פלילי".

פרופסור טליה איינהורן, חברת האקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי חושבת אחרת. בריאיון לאולפן ynet אמרה: "על קץ הדמוקרטיה יש תשעה נושאים לדבר עליהם לפני שאנחנו נוגעים בחוק החסינות, שהוא הטריוויאלי מביניהם. למשל – בית המשפט העליון בתפקידו כבג"ץ מתערב בניהול המדינה באופן שאיננו מקובל בדמוקרטיות אחרות.

"הדבר מתבטא בעיסוק בנושאים שבדמוקרטיות אחרות נחשבים ללא שפיטים. נושא נוסף זה העניין של פסילת חוקים על ידי בג"ץ, במיוחד עצם הדיון עכשיו על חוק יסוד הלאום. אנגליה, הולנד, שוויץ – הן מדינות דמוקרטיות ובית המשפט העליון בהן איננו מוסמך לפסול חוקים".

נושא נוסף שלדבריה טעון תיקון הוא מעמד היועץ המשפטי לממשלה. "היועמ"ש אמור לייעץ", מדגישה איינהורן, "ובשום דמוקרטיה שאני מכירה היועץ איננו מוסמך להציג בפני בית המשפט גישה לעומתית לזו של השר או של הממשלה והעמדה שלו לא מחייבת. בוודאי שיש לשקול את מה שקיים במדינות אחרות שהשר או הממשלה יוכלו לבחור את הפרקליט שייצג אותם באופן הטוב ביותר".

איינהורן מצידה פוסלת את הטענות והחששות שנשמעים בימים האחרונים בין היתר מצד חברי האופוזיציה לפיהם החוקים אותם מבקשים חברי הקואליציה להעביר יובילו לקץ הדמוקרטיה. "ההיפך, ישראל צועדת בצעדים טובים, זה יישר את האמון של עם ישראל בבית המשפט. אני חושבת שמדובר בצעדים חיוניים לדמוקרטיה ולחיזוק שלטון החוק".