שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מטפלים בזה
    עשרות מיליוני אמריקאים סובלים מקושי כלשהו הקשור בבריאות הנפש, למעשה כמעט כל אחת ואחד מאיתנו מושפע ממנה בחייו. לכבוד חודש המודעות לבריאות הנפש, ד"ר שרה בלוך-אלקובי מסבירה לנו מדוע ההבנה מקרבת אותנו לפתרון

    חודש מאי מוקדש להעלאת המודעות לבריאות הנפש. בשנים האחרונות יותר ויותר בינינו מדברים על מצוקות הנפש שלהם בגלוי ורבות הודות למועדים כאלו, במסגרתם אנחנו נזכרים שכל אחד מאיתנו יכול להתמודד עם קושי נפשי בכל עת.

     

    הפסיכולוגית ד"ר שרה בלוך-אלקובי, מומחית לבריאות נפש, מסבירה לנו : "הרבה פעמים מדברים על הפרעות נפשיות כאילו זה משהו לא נורמלי. נראה לנו שיש את אלו שמצליחים והכל אצלם מאוד ורוד, ויש את אלו שאף פעם לא. אנחנו מנסים כבר שנים להעביר מסר ברור, שכולנו מכירים מקרוב: אין בן אדם אחד שאין לו בעיה או לא סובל ממשהו."

     

    המונח "בריאות נפש" אינו זהה למונח "רפואת נפש" (פסיכיאטריה), העוסק רק בהיבטים הקליניים של בעיות נפשיות, והוא קשור לאיכות חיים. זו יכולה להיות שמחת החיים שלנו שנפגמת, אולי הביטחון, הלחץ, ואפילו אובדנות. ארגון הבריאות העולמי קובע כי אין הגדרה מקובלת של בריאות הנפש, והדבר שונה מתרבות לתרבות; ולעיתים גם בין יחידים וגישות שונות בפסיכולוגיה.

     

    ד"ר בלוך-אלקובי מטפלת בקליניקה שלה בקליניקה שלה ובבית החולים מאונט סיני בית ישראל במנהטן, שם היא גם מלמדת ועושה מחקר על פסיכותרפיה ואובדנות.

    בפסיכולוגיה אינטגרטיבית, כזו שבוחנת את המציאות שאיתה המטופל מתמודד ומשלבת פתרונות מאסכולות פסיכולוגיה שונות, לפי מידת ההצלחה שלהן: "המחקר שלי על פסיכותרפיה חידד אצלי את החשיבות של מדידת תוצאות ומאפשר לי להיות מעודכנת בממצאים המחקריים הנוגעים ליעילות של שיטות טיפול והתערבויות ממגוון של אסוכולות. בנוסף, לאורך השנים עבדתי כדי לקבל הכשרה בשיטות טיפול פסיכודינאמיות, קוגניטיביות-התנהגותיות, הומניסטיות, וסיסטמיות, שבזכותן ניתן ליצור תמונה יותר מורכבת של הבעיה ולכוון בדיוק גבוה יותר לפיתרון.

     

    עבור ד"ר בלוך-אלקובי, הצורך לזהות התקדמות רציפה בטיפולים פסיכולוגיים הייתה זו שהובילה אותה למקצוע. בכל זאת, היא החלה את הלימודים אחרי שכבר

    עבדה כעורכת דין. "כשהייתי צעירה יותר, מאוד נמשכתי למקצועות העזרה והשתוקקתי לקרא את כל מה שרק יכולתי על פסיכולוגיה ונפש באדם. למרות זאת, לא בחרתי בלימודי פסיכולוגיה, אולי מתוך הצורך לבחור מקצוע שמקדם עזרה קונקרטית ופתרונות מוצקים למצוקות של האנשים. למדתי באוניברסיטה העברית וכפמיניסטית, התנדבתי בהמשך במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, שם למדתי מנשים מדהימות והתחלתי להתעניין בנושא של מחקרי תוצאות בפסיכותרפיה. היינו שולחות נפגעות לטיפול ולעיתים הן יצרו עימנו קשר ודיווחו על תחושה כי הטיפול אינו עוזר או אפילו החמיר. שאלתי את עצמי איך יודעים שטיפול עוזר? האם ישנם טיפולים יותר אפקטיביים מאחרים? איך נגשים למדידת יעילות בכלל? אלה שאלות שעמדו לנגד עיני במחקר הדוקטוראט שלי וממשיכות להשפיע על הפרקטיקה שלי."

     

    על אף ההתמחות היוקרתית בפרקליטות המדינה והעבודה כעורכת דין מוערכת בפרקליטות הצבאית, ד"ר בלוך-אלקובי החליטה שאת חייה היא רוצה להקדיש למי שבריאות הנפש שלהם לא נותנת להם מנוח, שהיא חייבת לזקק את היכולת להעניק פתרון אפקטיבי לבעיה שכל אחד מאיתנו מכיר. כך הגיעה ללימודי דוקטורט

    בפסיכולוגיה בניו יורק. "לאורך השנים זכיתי לקבל הכשרה מגוונת מאנשים מדהימים בארץ ובחו"ל. מאוד מהר, החלטתי שלא מתאים לי להתמסר לגישה טיפולית אחת, וכי אני רוצה ללמוד כמה שיותר תפיסות כדי להעשיר את היכולת שלי להבין מה מניע אותנו להיות מי שאנחנו ואיך ניתן ליצור שינוי בחיינו. הצמאון הזה הביא אותי להשלים דוקטוראט בפסיכולוגיה קלינית בניו יורק, במסגרתו שמתי לי כמטרה לרכוש הכשרה מקיפה בכל האסכולות של טיפול וגם לבצע מחקר על היעילות של טיפול פסיכוטרפיה. עבדתי במחלקות פסיכיאטריות שונות בבית חולים עם מגוון של אוכלוסיות שכללו ילדים, מבוגרים ומשפחות".

     

    כך, היא מספרת, הגיעה לפסיכולוגיה אינטגרטיבית, אשר במסגרתה משולבים יחד רעיונות תיאורטיים וטכניקות ממספר סוגי פסיכולוגיה שונים. "זה אפשר לי, בפעם הראשונה, להבין מה קורה ומה זו בריאות נפשית. היום, כשמגיע אלי מטופל, אני יכולה מהר מאוד לקבל תמונה כמה שיותר מלאה לבעיה ולכוון בדיוק גבוה יותר לפתרון".

     

    ברוח חודש המודעות לבריאות הנפש, ד"ר בלוך-אלקובי מזכירה כמה חשובה האמפטיה של כולנו ברגעים האלו: "כשאני רואה מטופל, אני מנסה לייצר שיחה נעימה ונינוחה ומאפשרת למי שמולי לנהל שיח אינטימי, קודם כל כי אני רואה בזה זכות. החיים של כולנו לא קלים ולכולנו יש קשיים בכל מיני תחומים. לא כולנו מספרים ומדברים על זה. אני מגיעה לטיפול בתור בן אדם ושנינו באותה סירה שחיה בעולם שבו לא תמיד הכל בסדר. למקום שבו אנחנו יכולים לצמוח."

     

    איך סטיגמה משחקת תפקיד?

    "סטיגמה מאוד מושרשת בנו. אנחנו כביכול חיים בסביבה יותר פתוחה ומבינה בבריאות הנפש, אבל האמת היא שיש עדיין תפיסה רווחת בה "הנורמלים", "הטובים" לא צריכים טיפול ואין להם ולו בעיה אחת, בעוד אלו שנדרשים לו נמצאים בצד האפל וה"לא מוצלח". זו עבודה שכולנו צריכים לעשות. אם נסתכל פנימה נגלה שהסטיגמה הזו שם, בתוך כל אחד מאיתנו. ככל שאנשים יבינו יותר על בריאות הנפש ויבינו שהתמודדות עם קשיים לא הופכת אותך לבעייתי, בדיוק להיפך, רק אז יצליחו לשנות. ככל שנתעמק ונבין יותר על בריאות נפשית וכמה זה נוגע לכל אחת ואחד מאיתנו, כך הסטיגמה גם תפחת."

     

    איך את מתמודדת עם סטיגמה בעבודה הקלינית שלך?

    "אפשר לומר שיש שני רכיבים עיקריים שבאמצעותם אני מתייחסת להפנמת הסטיגמה ולתחושת הבושה וההשפלה שלקוחות מביאים איתם לטיפול. הנדבך הראשון נוגע לאבחון, המאגד קבוצה של סימפטומים שנוטים להופיע ביחד. ברוב המקרים, דיאגנוזה אינה אומרת הרבה על התהליכים הקוגניטיביים, הרגשיים, הסנסוריים, הפיזיולוגיים, התת-מודעים והחברתיים אשר מקיימים יחסי גומלין כדי ליצור את התמונה הקלינית שיוצרת סבל אצל הלקוח. לדעתי, אותה דקונסטרוקציה, ביחד עם הסבר על התפקיד של הלחץ כקטליזטור חשובה מאוד. היא עוזרת לבן אדם להבין כי הוא אינו "סתם משוגע וחסר שליטה", וכי יש מה לעשות כדי להרגיש יותר טוב. כשלעצמה, הבנה זו יוצרת נורמליזציה של החוויה ביחד עם הקלה משמעותית ברמת החרדה הנחווית על-ידי מטופל. אלו רכיבים חשובים המאפשרים להתחיל עבודה פוריה תוך שהיא מחזירה לבן אדם תקווה ותחושת כבוד עצמי. נדבך נוסף חשוב לא פחות נוגע למושג של חמלה עצמית ומהות פנימית. הנורמליזציה של החוויות המוגדרות על ידי החברה שלנו כהפרעות נפשיות אינה קלה להפנמה. בחברה המערבית, ערכו של האדם נקבע לרוב על-פי הישגיו, והשוואתם להישגי שכיניו. מצב זה הוחמר בשל השימוש שנפוץ ברשתות החברתיות, ומביא הרבה אנשים לידי תחושה מתמדת כי הם אינם מוצלחים מספיק, ואף אינם ראויים. חמלה עצמית, אשר נחקרת על ידי קריסטין נף בשנים האחרונות, יכולה לדעתי לחולל שינוי משמעותי ולביא אותנו כני אדם וכחברה למקום אחר לחלוטין."

     

    האם חוויות אישיות שעברת משפיעות על דרכיך המקצועית?

    כן בהחלט. כמו כולם, חוויתי לאורך השנים אתגרים שמאוד השפיעו על הדרך הטיפולית שפיתחתי. זה נכון בנוגע לדגש אותו אני שמה על ההבנה וההתייחסות למכלול התהליכים האחראים לקשיים איתן מגיע המטופל, ולגישה האינטגרטיבית שבה אני משתמשת לטפל בהם, אבל גם לחשיבות שאני מעניקה לקבלה וחמלה עצמית.כשאני ניגשת לעבודה, אני מנסה בכל הכוח להתחבר למקום האנושי והפגיע הזה שבתוך תוכי, לחוויות העבר בהן אני הרגשתי קטנה וחסרת אונים. ומשם אני מסתכלת על מי שמולי, אורזת לי את ארגז הכלים, ויוצאת איתו למסע.

     

    בארה"ב 46.6 מליוני אנשים סובלים מבריאות הנפש. לכבוד חודש בריאות הנפש, השתדלו ללמוד קצת יותר, ולטפל בעצמכם בגאווה ובביטחון, כנגד כל סטיגמה.

     

    ד"ר שרה בלוך:

    sarah.bloch-elkouby@mountsinai.org.


    פורסם לראשונה 17/05/2019 16:24

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים