שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "בישראל יש חופש לעשות את כל החלומות"
    בארי בראון עלה לישראל עם משפחתו לפני שנתיים מדרום אפריקה והוא לא מבין איך עד הוא לא עשה את זה קודם. במפגש עם גיא וגלית שרביט-הלר שהתקיים במסגרת פרויקט "כמה טוב שבאתם" המשותף לידיעות אחרונות, ynet והסוכנות היהודית אומר בארי: "אנחנו לא מבינים איך יכולנו לחיות במקום שבו הילדים לא יכולים ללכת לשחק לבד בפארק"

    בשיתוף הסוכנות היהודית

     

    המציאות בישראל מורכבת אבל דמיינו לכם כיצד זה לגדל ילדים במקום שבו אי אפשר לשלוח אותם לבד לקניון, שבו צריך להכניס לתוך החולצה את המגן דוד ולהחביא את הכיפה? "ביקרנו בישראל לכבוד בת המצווה של אחת הבנות ורק כשחזרנו לדרום אפריקה הילדים הבינו עד כמה החיים שלנו שם מוגבלים וכמה דברים בסיסיים הם לא יכולים לעשות", אומר בארי בראון שעלה לישראל עם משפחתו לפני שנתיים מקייפטאון. "כשבערב הראשון שלנו בארץ נתתי לבתי כסף ושלחתי אותה לקנות גלידה, היא לא האמינה שככה, בפשטות כזו אפשר ללכת בערב למרכז העיר כדי לקנות גלידה".

     

    את בארי ואת משפחתו אתם בוודאי כבר מכירים כי למרות שהוא בארץ פרק זמן קצר. הוא כבר הספיק להשתתף בריאליטי הכוכב הבא לאירוויזיון ולעשות ביצוע מרגש לשיר you rise me up של ג'וש גרובן. אנחנו פגשנו אותם עם גיא וגלית שרביט-הלר מאזור מודיעין בארוחת ערב במסעדה איטלקית בה הם הכירו במסגרת פרויקט "כמה טוב שבאתם" בשיתוף ידיעות אחרונות, ynet והסוכנות היהודית. "החלטנו לקחת חלק בפרויקט כי יש לנו ילדות בנות אותו הגיל והן דוברות אנגלית שפת אם מכיוון שנולדו בארה"ב אז חשבנו שיהיה נחמד לכולנו, גם לנו וגם לילדים", מסבירה גלית.


    משפחת בראון (צילום: יאיר שגיא)
    משפחת בראון(צילום: יאיר שגיא)

    העליה שבארי עשה עם משפחתו היא העליה השניה שלו. בפעם הראשונה הוא הגיע לישראל עם הוריו ב-1976 אבל כעבור פחות משנה המשפחה חזרה לדרום אפריקה ובארי נותר עם חלום, לחזור יום אחד לישראל ולגדל כאן את משפחתו. החלום הגיע ולפני שנתיים הוא ואשתו ארזו את החיים ואת שלושת ילדיהם (היום בני 11, 13 ו-17) ובאו להגשים את החלום הישן. רוח התעוזה שבמעשה העניקה לבארי אומץ לנסות ולהגשים את החלום הגדול השני שלו - להיות זמר. אז הוא נרשם לתוכנית, עבר בהצלחה 2 שלבים והיום הוא לומד בבית ספר לחזנות.

     

    בארי מדבר עברית טובה (ובנו בן ה-17 מתקן אותו פה ושם) אשתו שלומדת באולפן עציון עושה מאמצים להשיג את הפער במהירות. "יש כאן קהילה גדול של יוצאי דרום אפריקה עם קבוצת וואטס אפ קהילתית גדולה ובית כנסת של הקהילה ובלי קשר לזה כולם ברחוב מדברים אנגלית, ככה שאתה לא ממש צריך עברית כדי להסתדר", היא מסבירה. "הילדים כבר ממש בסדר, לבן שלנו יש חברה כבר שנה והבנות כבר מדברות עברית שוטפת. גם אני ואשתי די בסדר עם עברית אבל כשמגיעים כל הקיצורים כמו סופ"ש, מוצ"ש, דתל"ש אנחנו הולכים לאיבוד", צוחק בארי. "בלי קשר ללימוד השפה, החוויה באולפן הייתה מדהימה", מוסיפה אשתו של בארי. "הכרנו כל כך הרבה אנשים שם וכולם כל כך עוזרים ותומכים".

    משפחת בראון (צילום: יאיר שגיא)
    משפחת בראון(צילום: יאיר שגיא)

    "עניין השפה מאוד מוכר לנו", מצטרפת לשיחה גלית. "שתי הבנות שלנו נולדו בזמן שהיינו בשליחות בארה"ב מטעם העבודה, וכשחזרנו לארץ הן היו עולות חדשות שלא הכירו את התרבות, את האנשים ואת השפה. לפני שעזבנו את ארה"ב לקחנו להן מורה פרטית לעברית רק כדי שההשתלבות במערכת החינוך בארץ תהיה קלה יותר. גם את התחושה של איך זה להיות בארץ זרה בלי משפחה אנחנו מכירים היטב, מה שלנו עזר במצב הזה, היה חוג החברים שיצרנו, הם היו המשפחה שלנו. בגלל זה מאוד רצינו להכיר את משפחת בראון כי אנחנו מבינים את החשיבות של מעגל חברים עבור אדם שהגיע לארץ זרה", אומרת גלית.

     

    אז למה החלטתם לעלות דווקא עכשיו?

    "חוץ מכל הבעיות של פשיעה שיש בדרום אפריקה, נוספו ה-BDS שהופכים את החיים לעוד יותר קשים. אם תשאל כמה יהודים יש במדינה, יענו לך שיש מיליון, למרות שבפועל מדובר על לא יותר מעשירית מזה, אבל הם תופסים את המשרות הכי טובות, גרים באזורים הכי נחשבים וזה מוציא את העיניים. הכסף שהרווחנו שם לא שווה כלום וכך גם החסכונות, אם לא היה לנו את הבית פה ברעננה, לא היינו יכולים אפילו לחלום על עליה.

    "איך יכולנו לחיות במקום שבו הילדים לא יכולים ללכת לשחק לבד בפארק". משפחת בראון(צילום: קטיה קים)

    ומה עם עניין התעסוקה? אשתו של ברי קוסמטיקאית במקצועה ומנהלת קליניקה פרטית בבית. "עבודה היא מטרת העל שלי עכשיו, אל תשכחי לציין את זה בכתבה", אומר בארי בחיוך. בארי שהיה בארץ הולדתו קבלן שיפוצים שולף את האייפון כדי להראות כיצד שיפץ את ביתו אחרי שעלו ארצה.

     

    משפחת בראון היא משפחה מסורתית. הם שומרים שבת, אוכלים כשר ועושים קידוש, אבל אחרי הכול מעדיפים לצפות בתוכיות טלוויזיה - באנגלית כמובן.

     

    כיצד הגעת לכוכב הבא לאירוויזיון?

    "ראיתי מודעה בפייסבוק, הלכתי לאודישן ועברתי. אחרי זה עברתי 3 אודישנים נוספים עוד לפני שהגעתי לתוכנית, ובסוף גם עברתי לשלב הבא".

     

    התוכנית השפיעה על החיים שלך?

    "לא ממש אבל היו כמה מקרים שזיהו אותי בקניון וביקשו לעשות איתי סלפי. זה היה מצחיק ומוזר".

     

    איזה חלק בעליה היה לכם יותר קשה?

    "אני חושבת שהקושי הגדול היה להסתגל למערכת החינוך המאוד שונה כאן. כשהילדה הקטנה שלנו הגיעה לכיתה היא הייתה התלמיד ה-40, בדרום אפריקה לעומת זאת יש בכיתה רק עשרים ומשהו ילדים. בימים הראשונים הילדים היו חוזרים לבית מבית הספר עם כאב ראש מרוב רעש וצעקות. מצד שני, שם לא יכולנו לחיות כיהודים, אז מה זה שווה?".

     

    יש משהו שאתם מתגעגעים אליו?

    "לחופש ביום ראשון", צוחק בארי. "אבל זה לא משתווה לתחושת ההתרגשות שאנו חווים כאן לפני החגים למשל. למרות כל הקושי ולמרות שלפעמים החיים משוגעים כאן, כאן אני מרגיש הרבה יותר חי והרבה יותר חופשי. אני חופשי לצאת לטיול עם הכלבים גם ב-23:00 אם יתחשק לי. בדרום אפריקה אתה לא יוצא מהבית אחרי 22:00 כי יש סיכוי שלא תחזור הבייתה. זה לא באמת חיים".

    משפחת בראון (צילום: יאיר שגיא)
    בארי שולף את האייפון כדי להראות כיצד שיפץ את ביתו אחרי שעלו ארצה. משפחת בראון(צילום: יאיר שגיא)

    הילדים של משפחת בראון השתלבו נהדר. בנם בן ה-17 כבר משחק בהפועל רעננה לצעירים, הבנות בתנועת בני עקיבא ואביהם מגשים את החלום שלא הייתה לו שום אפשרות להגשים בדרום אפריקה, ולומד שירה בסגנון חזני בבית הספר לחזנות בפתח תקווה אצל המאסטרו אלי יפה. על הדרך הוא גם הספיק להופיע בתוכנית פריים טיים בטלוויזיה וגם להשתתף ב-4 הופעות נוספות.

     

    "לעזוב את הכול ולעבור למקום חדש כדי לבנות חיים חדשים זה לא דבר קל אבל לא עשינו את זה בשבילנו, אלא למען עתיד הילדים שלנו ואני יודע שעשיתי את הדבר הנכון", אומר בארי. "אם הייתי חוזר אחורה ועושה את זה שוב, לא הייתי משנה דבר. בדרום אפריקה תמיד חיינו בסטרס גדול, ופה יש חופש גדול, חופש לעשות מה שאתה חולם, מה שאתה אוהב, להיות מי שאתה, לחיות כיהודי. היום כשיש לנו פרספקטיבה, אנחנו לא מבינים איך חיינו אחרת, איך חיינו בפחד הזה, איך יכולנו לחיות במקום שבו הילדים לא יכולים ללכת לשחק לבד בפארק", אומר בארי.

     

    לנו רק נותר לאחל בהצלחה במציאת העבודה כי מעבר לכך, אין ספק שהוא כבר הצליח.

     

    בשיתוף הסוכנות היהודית

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים