הגבלת בג"ץ - צעד חיוני לחיזוק הדמוקרטיה

למודל הישראלי אין אח ורע ובדמוקרטיות המערביות אין בית משפט שבו "הכל שפיט". הצעדים שעל הפרק נועדו לאיזון וחיזוק שלטון החוק

פרופ' טליה איינהורןפורסם: 19.05.19 , 16:31

(צילום: גיל יוחנן)

טרם יבשה הדיו על תוצאות הבחירות וכבר נשמע ברמה קולם של אלה המאוכזבים מהבחירה שנעשתה בידי העם, נהי בכי תמרורים, והם מתרים בנו שעוד מעט קט תחדל ישראל להיות מדינה דמוקרטית, כביכול קץ הדמוקרטיה בפתח. ואולם, כמפורט להלן, בחינה רצינית של מצב הדמוקרטיה הישראלית מצביעה על ההיפך הגמור. מאז הכריז נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק על "המהפכה החוקתית", הפך בית המשפט העליון לערכאת-על, שאין דומה לה בשום דמוקרטיה מערבית, בין ביבשת אירופה ובין במדינות המשפט המקובל.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

אין בדמוקרטיות המערביות בית משפט עליון המעביר, כערכאה ראשונה ואחרונה ללא שמיעת ראיות מסודרת, ביקורת שיפוטית על חקיקה ומעשי המינהל כאחד. בדמוקרטיות אחרות העניין נבחן לגופו תחילה בערכאה המבררת את העובדות לאשורן, כפי שהדבר צריך להיעשות בבתי המשפט המנהליים אצלנו, אשר על החלטותיהם ניתן לערער בפני בית המשפט העליון בהליך ערעור רגיל.

אין בדמוקרטיות המערביות בית משפט עליון שבו "הכל שפיט". אינני מכירה בית משפט עליון שהיה דן בהוראות הפתיחה באש של צה"ל, כפי שעשה בג"ץ מול ניסיונות חמאס לפרוץ את הגדר המפרידה בין היישובים הישראלים לבין רצועת עזה, או ב"נוהל שכן", או בוחן, תוך כדי מבצע חומת מגן, את התנהלות צה"ל בשטח. גם אינני מכירה בית משפט עליון שהיה מקציב למדינה שנה אחת כדי לפתור את בעיית שטח המחיה של האסירים בבתי הסוהר, בלי להתחשב במגבלות תקציביות או בהיתכנות המעשית של ההחלטה.

אין בדמוקרטיות המערביות בית משפט עליון שבו יש לכל אחד זכות עמידה בכל נושא, ללא קשר לשאלה אם הוא נפגע אישית מהחלטת המינהל. אינני מכירה בית משפט עליון שהיה מקבל עתירה של הקליניקה המשפטית של מכללת רמת גן נגד מתווה הגז, או עתירה של עמותת לוחמים לשלום בע"מ כנגד החלטת שר הביטחון שלא להתיר לפלסטינים הגרים בשטחים הנשלטים על ידי הרשות הפלסטינית את הכניסה לישראל בערב יום הזיכרון.

בדמוקרטיות מערביות שבהן בתי משפט מוסמכים לפסול חוקים, בחירת השופטים בערכאה הפוסלת נעשית על פי שיקולים פוליטיים, המביאים בחשבון את השקפת עולמו של השופט. במדינות אחרות (אנגליה, שוויץ, הולנד) אין כלל סמכות לפסול חוקים. קשה להתעלם מהשקפת העולם שהנחתה את שופטי בג"ץ לפסול את חוק המסתננים.

בדמוקרטיות מערביות נעשית הביקורת השיפוטית על מעשי המינהל על פי רשימת עילות מוגדרת, כגון חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי (קרי: שמיעת הצדדים ואיסור משוא פנים) וכיו"ב, כשלצד הביקורת קיימת חזקת תקינות המעשה המינהלי.

אינני מכירה דמוקרטיה מערבית אשר בה בית המשפט ממיר את שיקול דעת הרשות המבצעת בשיקול דעתו הוא מפני שמה שנראה סביר לרשות איננו נראה סביר בעיניו. כך לעניין פסילת מתווה הגז בשל פסקת היציבות שהלמה את המקובל בדמוקרטיות מערביות, את הפסילה הסדרתית של הפעולות שנקטה המדינה כדי להתמודד עם תופעת המסתננים ואת כפיית עמדת הוועדה המייעצת בעניין מחיר החלב על שר האוצר.

אין בדמוקרטיות המערביות אח ורע למעמד היועץ המשפטי בישראל, שעמדתו מחייבת את המדינה והוא אף מתייצב בעתירות נגד המדינה לצד העותרים. עמדת הרשות היא שחייבת להיות מיוצגת בפני בית המשפט ויש לאפשר לה לבחור עו"ד פרטי שייצג אותה באופן מיטבי.

השבת האיזון בין הרשות המחוקקת והמבצעת לרשות השופטת ברוח הדברים האמורים לעיל חיונית לחיזוק הדמוקרטיה בישראל, לחיזוק שלטון החוק ולהשבת אמון הציבור ברשות השופטת.