מאוקלנד עד פורטלנד / אמריקן איגל
אוהד הבלייזרס שהתפלל לדג הזהב, תושבת קליפורניה שערקה לצד השני, הצהובים שהיו בכל פינה ב"מודה ארינה", והישראלי שלקח ללב את הפספוס יותר מכולם. דיווח מהיציעים (והפרקט) במשחק 3 של גמר המערב
1. סאני וקרייג
שעה וחצי לכדור הפתיחה ב"מודה סנטר" של פורטלנד, סאני וקרייג כבר יושבים בכיסא - פרקט, שורה ראשונה, אמצע, ערוץ החיים-הבכלל-לא-רעים. מדסקסים על הקריסה במשחק 2, מדחיקים את ההשפלה ממשחק 1, ובעיקר מחכים לחגיגה של משחק 3. בעוד 90 דקות הם יזכו לארח משחק בית בגמר המערב. זה לא קרה כבר 19 שנה, מאז הסדרה ההיא מול הלייקרס שנגמרה בבאג 2000 המפורסם במשחק 7.
בדרך לסוויפ? גולדן סטייט ניצחה בפורטלנד ועלתה ל-0:3
לדיווחים הקודמים מגמר המערב: באים קטנים: לילארד ומקולום יצליחו להדהים את גולדן סטייט?
כל הנוצץ גולדן: על הניצחון של הווריורס בגמר המערב
כשגולדן סטייט לוחצת על ההכפתור האדום / אמריקן איגל
מכירים את אלה שאוהבים לשבור את הקרח עם בדיחה? סאני, דור שלישי למשפחת מורעלי בלייזרס, מעדיפה לפתוח עם סטטיסטיקה. "אף קבוצה בתולדות ה-NBA לא חזרה מפיגור 3:0", היא מדקלמת כאילו הרגע חזרה מיום כיף בארכיון ESPN Stats & Info, "אז כדאי מאוד שננצח היום את גולדן סטייט".
אם סאני אוהדת עוד מהתקופה של טרי פורטר, אצל קרייג העסק עוד טרי, בלי הפורטר. הגופייה של הבלייזרס היא מבחינתו נדוניה שהגיעה יחד עם טבעת הנישואים, והוא מקבל את דין התנועה באהבה ובהכנעה, לאו דווקא בסדר הזה. "לא הייתה ברירה", הוא מחייך. "התחלתי לאהוד את מי שאמרו לי".
אבל את הקעקוע המטורף על זרוע ימין - מתחיל בכתף, חוצה את המרפק, נגמר בצמיד הזוהר בחושך שכל אוהדי הבלייזרס מקבלים בתחילת משחקים - אף אחד לא אמר לו לעשות. יוזמה עצמאית. "זה קוי, מעין דג זהב אסייתי", הוא מתגאה.
אז יש לך שלוש משאלות.
"בדיוק. אבזבז אותן על המשחק הזה ועל שני הבאים. ואז במשחק 7 נצטרך להילחם".
בהמשך הערב מתברר שהאדם מתכנן והקוי צוחק. אם טרי סטוטס לא ימצא פתרון לבעיית המחצית השנייה (ביום חמישי הבלייזרס איבדו יתרון 17, אתמול זה טיפס ל-18), עוד יומיים כל אוהדי פורטלנד - לא רק קרייג - כבר יישנו עם הדגים.
2. קייט ומיץ'
לא רחוק מסאני וקרייג יושבים קייט ומיץ'. היא בת 23 ולובשת גופייה של סי ג'יי מקולום, הוא בן 24 בגופייה של RIP CITY (בהזדמנות נספר למה פורטלנד נקראת ככה, אבל באמת שאין למה לחכות. הסיבה אפילו יותר גרועה מהכינוי), שניהם לומדים עיתונאות באוניברסיטת אורגון, ושניהם נראים כמו נטע זר במתחם ה-courtside seats האקסקלוסיבי.
אחלה מושבים, באדי.
"תודה, אבא שלי קיבל אותם מפיל נייט".
המייסד של נייקי???
"כן. אבא שלי הוא ההיסטוריון של החברה ועזר לפיל עם הספר שלו".
אני רוצה לברר איתו אם יש בספר פרק על ניצול ילדים בסווטשופס בבנגלדש, אבל שוב המוח מעביר פקודה שונה.
מגניב!
"כן. פיל היה חייב לו טובה, אז עכשיו הוא התקשר לגבות, והוא נתן לו את המושבים שלו".
קייט במקור מקליפורניה, "מאזור המפרץ, איפה שהווריורס משחקים, אבל אני גרה כאן באורגון כבר שש שנים אז אני חייבת לעודד את הבלייזרס".
מי תנצח היום?
"אסור לי לנחס", אומר מיץ' וממהר לנקוש על עץ. כשאבא שלך חבר של פיל נייט, אתה יכול לתרגל אמונות טפלות על רצפת הפרקט בגמר המערב של ה-NBA.
"גם אני לא רוצה לנחס, אבל כולנו יודעים מי תנצח", ממשיכה בת הזוג.
הבנתי. אז 0:3 ווריורס.
קל. זאת אומרת מחצית אחת קשה אבל בסוף ממש קל.
3. אנני ואוליביה
חמש שורות מעל אני מוצא את אנני ואוליביה בגופיות של הווריורס. גם אנני, כמו קייט, גדלה בקליפורניה (רק שהיא נשארה אוהדת של גולדן סטייט). גם אנני, כמו מיץ', קיבלה כרטיסים למשחק 3 במתנה מאבא (רק שאצלה זה לא אלה של ה-הכי ביוקר אלא דרגה אחת מתחת). גם אנני, כמו שניהם, לומדת עיתונאות באוניברסיטת אורגון (בלי שום דבר בסוגריים הפעם).
בכלל, הדבר הכי בולט באולם שעה לפני המשחק הוא הכמות האדירה של אוהדים בצהוב. אוהדת אחת אפילו תלתה שלט מיוחד לסטף קרי במנהרה שמובילה מחדר ההלבשה למגרש. אורקל זה כאן.
"זה שילוב של כמה גורמים", מסביר ג'ון ג'יאנטי, מנהל פורום האוהדים הרשמי של הבלייזרס, למה אנחנו רואים פה כל כך הרבה אוהדים של הווריורס. "קודם כל, יש כאן המון אנשים שנולדו בקליפורניה ועברו לגור כאן. דבר שני, יש את אלה שמגיעים במיוחד - זו טיסה קצרה ואין להם בעיה של כסף. וכמובן שיש את הטרמפיסטים, כמו בכל מקום. בטח גם אצלכם יש את אלה שהולכים עם המנצחים בלי קשר לעיר המגורים".
מכבי תל אביב, מכיר?
4. רמי והבן
כמעט 20 אלף אוהדי פורטלנד הגיעו למשחק הזה, ואף אחד לא התאכזב יותר מרמי, ישראלי שעבר לכאן לפני 11 שנה ובהמשך נדבק בחיידק המקולום.
לרגע נדמה שהגוף בפורטלנד, אבל האוזניים ביציע העיתונות. "אמינו והארקלס הם שני פחחים", מאבחן רמי (שאלה פילוסופית: האם להיות פחח יותר מעליב מלהיות פח?). "הוד חייב לפתוח. סטוטס מאמן לא מספיק טוב. אתה רואה שלילארד לא פוגע, קח אותו לשיחה. תגיד לו 'דיים, אל תכפה את המשחק'. כשהוא הוריד אותו הם עשו הגנה. למה אתה מחזיר אותו אחרי שתי דקות? קבוצה של פראיירים".
ניכר שהפספוס במשחקים 2 ו-3 ירדוף את לילארד ואת רמי עוד הרבה זמן. "היה לך צ'אנס היסטורי", הוא אומר (רמי, לא דמיאן). "לברון לא בפלייאוף, אנתוני דייויס לא בפלייאוף".
כן, אבל הווריורס בפלייאוף.
"הווריורס בפלייאוף בלי דוראנט. היה צ'אנס ולא לקחו. זה מאוד מאכזב".
והבן של רמי? עם כל הכבוד לבלייזרס, לווריורס או לשנת 2019, הוא יודע בדיוק איזו גופייה צריך ללבוש. שיקגו בולס, נאמבר 23.
לפנייה לכתב/ת 
