הלילה: צדק והירח הולכים יד ביד

לאחר היעדרות של מספר חודשים, כוכב הלכת צדק חוזר להופיע בשמיים בשעות הערב המוקדמות. והערב ולמשך כל הלילה צדק והירח צפויים להיות קרובים אחד לשני - קרבה זוויתית כמובן (שיא הקרבה - 3 מעלות יהיה בשעות הקטנות של הלילה) ולמעשה יצעדו בשמיים יד ביד עד לבוקר.

ראשון יזרח הירח בשעה 21:10 ומספר דקות אחריו יבצבץ באופק המזרחי גם צדק שבימים אלו הוא כמעט בשיא בהירותו. אגב, למי שיעקוב גם מחר (שלישי) אחר תנועת הירח בכיפת השמיים יוכל להבחין כי הירח כבר עקף את צדק והמשיך במסעו סביב כדור הארץ. התקבצות נוספת תהיה שוב באמצע החודש העברי הבא.

ההתקבצות הלילה. כוכב הלכת צדק שוהה בתקופה זו בתוך קבוצת הכוכבים עקרב(צילום מסך: מתוך אפליקצית StarTrecker)

צדק הוא מהבהירים שבכוכבי השמיים. צבעו צהוב-לבן. במהלך יוני הקרוב יהיה צדק במיקומו הקרוב ביותר אל כדור הארץ - כ-650 מיליון קילומטרים. אך בשל גודלו העצום (נפחו יכול להכיל 1,300 כדורי ארץ) הוא נראה היטב בשמיים. למעשה הערב כאשר הוא יעלה מהמזרח הוא יהיה העצם הבהיר ביותר בשמי הלילה לאחר הירח הכמעט מלא. באמצעות בעזרת טלסקופ קטן ואפילו משקפת שדה ניתן גם להבחין בארבעת ירחיו הגלילאנים המקיפים אותו. מראה משובב נפש.

הירחים מקיפים את צדק ולכן נראים כמשנים את מיקומם ביחס לצדק. ההקפה של ירחי צדק סביבו הביאו את גלילאו למסקנה כי קיימים עוד מרכזים ביקום, ולכן אין סיבה שכדור הארץ יהיה מרכז היקום. צדק עצמו מעניין מאוד - מבט בטלסקופ קטן יראה היטב את שתי חגורות העננים העיקריות של כוכב הלכת וכן, מדי פעם, צל שאחד הירחים מטיל על צדק עת הוא חולף בינו לבין השמש.

כוכב הלכת צדק עם ארבעת ירחיו הגלילאנים - מראה משובב נפש . (צילום: משה גלנץ)

גם כוכב הלכת שבתאי - שר הטבעות של מערכת השמש חוזר להופיע בשמי הערב. כוכב הלכת הבא בתור במרחקו מהשמש זורח בימים אלו בסביבות השעה 23:00 אך בעוד כחודשיים כבר יעלה עם שקיעת החמה - אז יימצא ב"ניגוד" - בנקודה הקרובה ביותר אל כדור הארץ - כמיליארד ו-350 מיליוני קילומטרים. אך למרות מרחקו העצום ניתן להבחין בו בנקל ככוכב בצבע צהוב-כתום. במבט בטלסקופ לא גדול במיוחד אף ניתן לראות את טבעותיו המרהיבות, ובטלסקופים בינוניים גם ייראה המרווח המרשים בין הטבעות (מרווח קאסיני) וכמה מירחיו הגדולים.

מדוע לא רואים את כוכבי הלכת בכל לילה?

מאז התקבצותו של כוכב הלכת צדק עם השמש בנובמבר האחרון, לא היה ניתן לראותו בשעות הערב המוקדמות - וכמוהו גם הפלנטה שבתאי. מאדים לעומתם נמצא בימים אלו במערב עם רדת החשיכה ובשונה מצדק ושבתאי, את מאדים ניתן היה לראות בשמי הערב בכל חודשי החורף.

צפייה בכוכבי הלכת בשמיים בשעות הלילה תלוי בשני גורמים - מיקומו של כדור הארץ סביב לשמש ומיקומם של הפלנטות עצמם ביחס לכדור הארץ. כאשר כדור הארץ נמצא בין השמש מעברו האחד, ואחת מהפלנטות מהחיצוניות במערכת השמש (מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון) מן העבר השני, נוכל לראות את כוכב הלכת כל הלילה בשמיים. אירוע זה נקרא "ניגוד" משום שבדיוק כשהשמש שוקעת במערב, כוכב הלכת עולה מהמזרח.

אך כאשר השמש ממוקמת בינינו לבין אחת מהפלנטות לא ניתן לראות אותה, כי אור השמש לא יאפשר זאת, ולמעשה כוכב הלכת זורח יחד עם השמש ושוקע יחד איתה. אירוע זה נקרא "התקבצות".

כוכב הלכת שבתאי(צילום: ד"ר יגאל פת-אל)

הדבר השני שמשפיע על הצפייה, הוא מהירות תנועתו של כוכב הלכת בו אנו רוצים לצפות. ככל שמדובר בכוכב לכת רחוק יותר מהשמש ומאיתנו, כך תנועתו בכיפת השמיים איטית יותר. כוכב הלכת מאדים לדוגמה, בגלל קרבתו אלינו, זז מהר על רקע כיפת השמיים (שנת מאדים היא כ-686 ימים) ובכל קצת יותר משנתיים אנו פוגשים בו שוב בנקודה הקרובה ביותר אלינו.

הירח(צילום: משה גלנץ)

לעומתו, לכוכב הלכת צדק לוקח כ-12 שנים להקיף את השמש ולכן בזמן שאנו סיימנו סיבוב מלא סביב לשמש, צדק זז רק מעט, ונוכל לראותו שוב למשך כל הלילה כעבור 398 ימים מהפעם הקודמת בה הדבר אירע. שבתאי איטי עוד יותר וזמן סיבובו סביב לשמש הוא כ-30 שנים ולכן נתמצא שוב בנקודה הקרובה ביותר אליו כעבור 378 ימים בלבד.

בכוכבי הלכת הפנימיים (נוגה וחמה) הסיפור מעט שונה. אותם לעולם לא נוכל לראות כל הלילה בשמיים, זאת משום שהם תמיד יהיו בקרבתה של השמש. פעם מעליה ופעם מתחתיה (מבחינת זווית הראייה שלנו). לכן למשך תקופה נוגה או חמה יופיעו בשמי הערב במערב ולמשך תקופה יופיעו בשמי המזרח בשעות הקטנות של הלילה. לא לחינם ניתן לפלנטה "נוגה" את שמה הנוסף "איילת השחר".

גם שביל החלב מתחיל להופיע בתקופה זו בשמיים בשעות הערב. כדי לראות אותו צריך ללכת למקום חשוך. (צילום: shutterstock)

כך תזהו כוכבי לכת

כדי לזהות האם מדובר בכוכב לכת או לא, ניתן לשים לב שכוכבי הלכת אינם מנצנצים - בשונה מהכוכבים האחרים (כוכבי שבת) שמנצנצים ומהבהבים.

הסיבה לכך היא האטמוספירה של כדור הארץ. כל הכוכבים (פרט לשמש) רחוקים בהרבה מאיתנו ממרחקן של כוכבי הלכת (פלנטות). עובדה זו גורמת להם להיראות כנקודות של אור - ללא כל גודל, אפילו מבעד לטלסקופ הגדול ביותר המוצב על פני כדור הארץ. באטמוספרה שלנו נעים כל העת גושי אוויר שחולפים בינינו לבין גרמי השמיים והם אלו שמסיטים את האור המגיע מהכוכבים, בדומה לזכוכית או בריכת מים ששוברים את מהלך קרני האור (זהו יתרונם הגדול של טלסקופי חלל הממוקמים מעבר לאטמוספרה). שבירה זו נראית לנו כנצנוץ, אך כוכבי הלכת ייראו מבעד לטלסקופ כדסקה ולא כנקודה וגושי האוויר קטנים דיים ואינם מצליחים להסיט את האור המגיע מהם - על פי רוב.

דרך נוספת שתקל בזיהויים, הוא מיקומם של כוכבי הלכת בשמיים. כוכבי הלכת ינועו בשמיים רק על קו דמיוני המחבר בין מזרח למערב - ובמילים אחרות רק באזור בו השמש מופיעה בשעות היום בשמיים. כל כוכבי הלכת חגים סביב השמש פחות או יותר באותו המישור ובאותו הכיוון.

המישור שבו חג כדור הארץ סביב לשמש קרוי מישור המילקה (מלשון ליקוי, כי כאשר הירח כדור הארץ והשמש בדיוק באותו קו יתרחש ליקוי), שהוא המישור בו נמצאות קבוצות הכוכבים של גלגל המזלות. ולכן כוכבי הלכת לעולם לא יכולים להופיע צפונית או דרומית מידי בשמיים. אם תתקשו בכל זאת לזהות אותם תוכלו להיעזר באפליקציות של מפות כוכבים לטלפונים סלולריים.

מידע נוסף על כוכבי השמיים, תופעות מעניינות, מידע על כוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2019, תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק שירת הכוכבים ובלוח השנה האסטרונומי  לשמי ישראל לשנת 2019.

משה גלנץ - שירת הכוכבים