כשמחבר "משחקי הכס" לכלך על הסיום של "אבודים" והבטיח: לי זה לא יקרה
פעם, לפני הרבה שנים, עלתה העונה הראשונה של "משחקי הכס" לאוויר. ג'ורג' מרטין, הסופר שמאחוריה, הכריז כבר אז בריאיון: "מאוד התאכזבתי מ'אבודים', אצלנו הסוף יהיה מספק". ומה הוא חושב עליו עכשיו, כשמעריצים בכל העולם כועסים?
החורף נגמר, אבל הסערה עדיין כאן. הסיום של "משחקי הכס" אתמול (ב') הותיר את הצופים ברגשות מעורבים - חלק אהבו את הטוויסטים העלילתיים, אבל רבים גם כעסו על הדרך שבה נגמרה הסדרה אחרי שמונה שנים מלאות בדם, באש ובקרח. ויש מי שהשוו בין הדרך התמוהה משהו שבה הסתיימו הדברים, לבין סיום מאכזב אחר – זה של "אבודים".
באופן די משעשע, יוצר סדרת הספרים שעליהם התבססה "משחקי הכס", ג'ורג' ר. ר. מרטין, הכריז בתחילתה מלחמה קטנה על "אבודים".
למעשה, הוא אמר שהסוף שלה "הרגיש כאילו הניחו על סף ביתי שקית מהבילה של צואת כלבים".
בריאיון שערך עמו ירון טן-ברינק עבור מוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות" במהלך העונה הראשונה של הסדרה, התייחס מרטין בהרחבה לנושא. "מאוד אהבתי את 'אבודים' והייתי צופה בה עם אשתי מדי שבוע בשקיקה. כמו כל המעריצים של הסדרה, מאוד סיקרן אותי לראות איך יקשרו בסוף את כל הקצוות. וכמו הרבה מהצופים, מאוד התאכזבתי. כבר בפרק השלישי בעונה הראשונה אמרתי לעצמי, 'הם כולם מתים' . זה מה שרוד סרלינג היה עושה ב'אזור הדמדומים'. רק שהוא היה עושה את זה ב-20 דקות ולא ב-120 פרקים. אני מצטער אם פגעתי ביוצרים של הסדרה, אבל באמת, במקום מסוים גם הם פגעו בצופים הנאמנים שלהם".
ואם זה לא מספיק, הוא גם הוסיף משפט מבטיח מאוד: "בסדרה שמבוססת על הסאגה שלי, וגם בסאגה עצמה, אנחנו יודעים בדיוק לאן אנחנו הולכים. נעשה מאמץ גדול לא להשאיר את הצופים בפרק האחרון כשהם חשים מרומים. אצלנו הסוף יהיה מספק".
האומנם? נראה שהרבה צופים בכל זאת הרגישו מרומים. היו תלונות רבות על העונה האחרונה של "משחקי הכס", כולל עצומה בינלאומית המונית שקראה ליצירה מחודשת של כל העונה, אבל הסיום ממש הותיר צופים בפה פעור, ולא מהסיבות הנכונות.
אם לתקצר את העלילה (ספוילרים לפניכם, מן הסתם) - ג'ון סנואו הרג את דאינריז אחרי שהפכה לרוצחת המונים בפרק הקודם. טיריון הציע ללורדים של הממלכה להמליך את בראן סטארק למלך, והפך לימין המלך. ג'ון נשלח (שוב) לחומה וחבר שם לפראים. אריה יצאה לגלות עולמות חדשים בספינה וסאנסה הוכרזה למלכה בצפון. ואם לקצר עוד קצת: הרבה שינויים, מעט היגיון.
מרטין הסביר כבר באותו ריאיון מ-2011 שהיוצרים של הסדרה, דיוויד בניוף ודי. בי וייס, הם היחידים ששמעו ממנו על הסוף הצפוי של הספרים. הבעיה היא שהוא לא הספיק לסיים את אותם ספרים (שניים עדיין לא פורסמו) ובינתיים הצמד די אנד די התקדמו בלעדיו, ותוך כדי כך הסדרה הידרדרה מבחינה תסריטאית. שאר ההפקה, אגב, נותרה מרהיבה ורק המשיכה להשתבח.
הסופר לא צפה באותם ימים שהסדרה תקדים אותו בצורה כזו. "יש לי יתרון די רציני על סדרת הטלוויזיה", אמר אז. "הספר הרביעי כל כך ארוך, שאני מאמין שיזדקקו לשתי עונות כדי להעביר אותו לטלוויזיה. כך שאני מרגיש שיש לי מספיק זמן בשלב זה".

אחת הטענות כלפי "משחקי הכס" היא שאחרי הכתיבה החכמה שאפיינה את העונות הראשונות, היא פנתה לפתרונות הוליוודיים יותר. כמו קרב ענק שבו אף אחת מהדמויות האהובות עלינו לא מתה (אפילו לא הלוחם המהולל סאם טארלי), לא משנה כמה פעמים היא ניצבת מול הסכנה. זה בלט במיוחד בסדרה שבה למדנו כי גם הגיבורים הצודקים והאמיצים ביותר יכולים למות. אף אחד לא היה חסין בימים ההם של פרק 9.
זה מה שהיה למרטין של 2011 לומר בנושא: "הדבר הכי נורא בפנטזיה זה כשאינדיאנה ג'ונס נלחם ב-200 נאצים ואתה לא חושש לו לרגע. אתה יודע שהוא יהרוג את כולם ולא ייפגע. איפה הכיף בזה? אני מעדיף שפנטזיה תהיה יותר כמו 'רשימת שינדלר', כשאתה חושש שבכל רגע הנאצים יחסלו אותו ויודע שהטוב לא תמיד מנצח. ולא תמיד טוב".
זו גם הייתה הסיבה לכך שהתחיל לכתוב את סדרת ספרי "שיר של אש ושל קרח" – שעובדו לבסוף לסדרה. "נמאס לי מהוליווד וממגבלותיה. כתבתי כמה תסריטים, וזה תמיד היה אותו סיוט. זה תמיד היה יקר מדי, גדול מדי, מסובך מדי. רציתי לכתוב סיפור שבו אף אחד לא יגיד לי שהקרב האפי בין אלפי אבירים יקר מדי להפקה או שסצנה מסוימת היא בלתי אפשרית. זה הרי הכיף הגדול שבלהיות סופר: אתה הבוס, אתה הבמאי, אתה המפיק".
ואז התחילו לפנות אליו בבקשות לעבד את ספריו באותו מדיום שממנו ברח. "לא חשבתי שמישהו ירצה לראות שבעה סרטים בני חמש שעות או שמישהו יסכים להפיק אותם. היו הרבה פניות מהאולפנים בעקבות ההצלחה של 'שר הטבעות' אבל אצל כולם הרעיון היה שנצטרך לחתוך חלקים עצומים מהעלילה ולוותר על דמויות מרכזיות מאוד. לא רציתי את זה ולא הסכמתי לזה".
ובכל זאת, הוא סיפר באותו ריאיון עד כמה הוא מרוצה מהעיבוד הטלוויזיוני ששודר ברשת הכבלים HBO: "זה דבר מדהים, ולא יכולתי לדמיין אותה כך גם בפנטזיות הכי פרועות שלי. כל כך קל להרוס יצירה ספרותית בעיבוד למסך, אבל ווייס ובניוף פשוט יודעים מה הם עושים. לפעמים אני חושב שהם מבינים את הסאגה יותר טוב ממני".
ועכשיו? גם היום הוא מרוצה מאוד, מתברר. או לפחות כך הוא טוען. אחרי שהפרק האחרון שודר השבוע בארה"ב, הוא כתב בבלוג שלו טקסט משתפך ומלא בתודות לכל המעורבים בדבר ובעיקר ליוצרים הראשיים. הוא גם התייחס לשאלה שנשאלת עכשיו לא מעט - האם לספרים יהיה סוף שונה? "ובכן, לא. וכן. ולא, וכן", כתב בעמימות אופיינית. "אני עובד במדיום שונה מאוד מבניוף ווייס... יש דמויות שמעולם לא הגיעו למסך או שמתו בסדרה ועדיין חיות בספרים", הוסיף והבטיח שהקוראים יגלו מה עלה בגורלן. מלבד הדמויות הוא גם יוסיף שם יצור מופלא נוסף שמעולם לא נתקלנו בו בווסטרוז או מחוצה לה: "כן, יהיו גם חדי קרן".
"איזה סוף יהיה 'אמיתי' - של הספרים או של הסדרה, זו שאלה טיפשית", קבע. "מה אתם אומרים על זה - אני אכתוב. אתם תקראו. ואז כולם יחליטו מה דעתם ויתווכחו על זה באינטרנט".