שתף קטע נבחר

חניכי מכינה סחבו את חברם הנכה בטיול: "מסע ערכי ומשמעותי"

חניכי מכינת חנתון לא ויתרו על חברם ניתאי, המוגדר כבעל 100% נכות, וסחבו את כיסא הגלגלים המיוחד שלו במסע שכלל צעידה של 14 ק"מ מדי יום. "הטיול היה חוויה מרגשת", אמר ניתאי. חניכים במכינה: "הוא חלק מאיתנו"

 

 

חניכי מכינת חנתון שבעמק יזרעאל יצאו ביום ראשון השבוע למסע הסיכום השנתי שלהם, והיה להם ברור שניתאי, חברם למכינה שמתנייד באמצעות הליכון ביום יום יצטרף אליהם. בשיא החום הכבד, הם דחפו בכל הכוח והתאמצו לעבור עליות וגבעות בזמן שהם סוחבים את עגלת הנכים המיוחדת של ניתאי במסע שהחל בגוש חלב והסתיים במעיין ברוך שבגליל העליון.

נער בעל שיתוק מוחין במכינת חנתון (באדיבות מכינת חנתון)
ניתאי יחד עם חברי המכינה בטיול(באדיבות מכינת חנתון)

המכינה הוקמה לפני כשבע שנים, ולומדים בה 45 חניכים שעתידים להתגייס בקרוב. "במכינה יש דתיים וחילונים, בנים ובנות וגם חניכים עם צרכים מיוחדים. שילבנו צעירים על הספקטרום, נערים עם שיתוק מוחין, טורט, עיוורון וגם כאלה שהיו במהלך טיפולי כימותרפיה, כחלק מהאידיאולוגיה של המכינה", הסביר איתי קפסוטו, מנהל מכינת חנתון.

 

המסע כלל צעידה של כ-14 ק"מ מדי יום, ושילב בתוכו גם תנאי טופוגרפיה קשים וחום כבד. למרות התנאים הלא פשוטים, החניכים לא התלבטו והחליטו – ניתאי, למרות הבעיות המוטוריות שמהן הוא סובל, ייצא למסע. "ביום יום הוא מתנייד עם הליכון, ולמסע הוא יצא עם כיסא גלגלים מיוחד שמותאם לתנאי השטח", הסביר קפסוטו. "החניכים נדרשו לסחוב ולדחוף אותו, זו הדרך הכי טובה לגבש אותם ערכית", הוסיף.

נער בעל שיתוק מוחין במכינת חנתון (באדיבות מכינת חנתון)
(באדיבות מכינת חנתון)

נער בעל שיתוק מוחין במכינת חנתון (באדיבות מכינת חנתון)
(באדיבות מכינת חנתון)

אתי, אמו של ניתאי, ציינה כי "ניתאי נולד עם בעיות מוטוריות קשות ומוגדר כנכה 100%. למרות הפטור שקיבל משירות צבאי הוא רוצה להתגייס, זה החלום שלו. זו הפעם הראשונה שהוא יוצא למסע אתגרי כזה בלי ההורים, וזה מחמם את הלב לראות את הנוער הערכי הזה תומך בניתאי ומסייע לו לעבור את המסע הזה בדיוק כמו כולם".

 

ניתאי הוסיף בהתרגשות: "הטיול היה חוויה מרגשת ומעניינת. החברים שיתפו אותי בכל, התייחסו אליי בכבוד ותמכו בי. אני חושב שבמכינה יודעים לפרגן ולעזור לאחר".

נער בעל שיתוק מוחין במכינת חנתון (באדיבות מכינת חנתון)
(באדיבות מכינת חנתון)

שחר פייר בת ה-18, חניכה במכינה ממושב בורגתה שבשרון אמרה כי החניכים "לא מוותרים על ניתאי לשנייה. הוא חלק מאיתנו, ודחפנו את העגלה שלו לכל אורך המסע. גם בעליות ובירידות. זה הופך את המסע ליותר קשה פיזית, אבל גם ליותר משמעותי וערכי. זה האקט הכי חברי שיכול להיות. זו הפעם הראשונה בחיים שלו שהוא שותף מלא בחיי הקבוצה, בכל פעם שלושה אחרים סוחבים את העגלה ואנו עושים החלפות". פייר צפויה להתגייס לצה"ל ולשרת כלוחמת ימית.

 

גיא הנדלסמן מראש העין, חניך נוסף במכינה שצפוי להתגייס ליחידה מובחרת אמר כי "זה היה מסע ערכי, ובלי ניתאי הוא היה פחות ערכי. ניתאי הוא חלק מהקבוצה שלנו מהיום הראשון של המכינה, כשהתחלנו הוא הגיע בתדירות נמוכה מאוד ולשמחתי הוא התחיל להגיע יותר ויותר. ביום יום ניתאי משולב איתנו ורק במסעות מתעורר הקושי בגלל המצב שלו. הצלחנו בכוחות משותפים להתגבר על הנכות הפיזית ולשלב אותו איתנו במסע".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות מכינת חנתון
חניכי המכינה עם ניתאי
באדיבות מכינת חנתון
מומלצים