שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    המפץ בעוכרי בג"ץ: עושים סדר בפסקת ההתגברות
    לא רק חסינות לנתניהו: שורת פסיקות שהתקבלו בביהמ"ש העליון, דוגמת הפסקת שלילת הבטחת הכנסה מאימהות חד-הוריות, אפשרות לנשים להתקבל לקורס טיס ומתן פיצויים לצעירים שפונו מגוש קטיף לא היו מתרחשות לו הופעלה פסקת ההתגברות. אלה ההשלכות של ריסון בג"ץ

     

    בית המשפט העליון בירושלים (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
    בית המשפט העליון בירושלים(צילום: אלכס קולומויסקי)

    בכירים בליכוד ובקואליציה מעריכים שראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוון לקדם את פסקת ההתגברות המורחבת. נתניהו סבור כי אם הכנסת תעניק לו חסינות מפני העמדה לדין, מיד יוגשו נגד ההחלטה עתירות לבג"ץ בטענה שהמהלך אינו חוקי. במצב כזה, יוכל ראש הממשלה להשתמש בסעיף המדובר - ואז "לנפנף" את פסיקת בג"ץ ולהותיר את החסינות בעינה.

     

    לפי פסקת ההתגברות, לאחר שבית המשפט העליון פוסל חוק שאינו חוקתי או החלטה של הממשלה בטיעון שהם אינם סבירים - יכולה הכנסת לחוקקו מחדש.

     

    חוק לא חוקתי פירושו הוא שהוא נחקק אף על פי שאינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיישומו אינו מידתי, שהוא פוגע בערך השוויון ושהוא נחקק שלא למטרה ראויה.

     

    חוקי היסוד המכונים "המהפכה החוקתית" (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק) שעברו בשנת 1992, הקנו לזכויות האדם בישראל מעמד על. פסיקה של בית המשפט העליון שתקבלה בסמוך לאחר מכן קבעה גם שכל חוק שלא יעמוד בתנאים הללו ייפסל. מאז 1992 נפסלו על ידי בית המשפט העליון 18 חוקים בסך הכול. בשנים האחרונות השהה בית המשפט העליון את פסילות החוקים כדי לתת לכנסת שהות נוספת לתקן אותם באופן שיהיה ראוי יותר על פי הוראותיה.

     

    מאז נחקקו חוקי היסוד מתנהל ויכוח במערכות המשפטיות והפוליטיות בנושא פסילת חוקים והחלטות. הסיבה: בית המשפט העליון הגביל בפסקי דין רבים את כוחה של הממשלה ושל זרועותיה בכנסת וביטל לא אחת החלטות שלה. המערכת הפוליטית טענה כי בית המשפט העליון מגביל את כוחה ושהוא סוטה מסמכותו. השופטים מצדם טוענים כי חוקי המדינה וחוקי היסוד נועדו לשמור על זכויות האדם שעלולות להירמס או להיות מקופחות על ידי הרוב הפרלמנטרי או השלטון החזק, וכי הם בפרשנותם שומרים על האזרח הקטן מפני הכוח הרוב.

    בנימין נתניהו אסתר חיות (צילום: רויטרס, אתר בתי המשפט)
    ראש הממשלה נתניהו ונשיאת בית המשפט העליון השופטת חיות(צילום: רויטרס, אתר בתי המשפט)

    המערכת המשפטית טוענת כי בישראל המגן היחיד על זכויות האדם והמיעוטים הוא בית המשפט העליון. חוקי היסוד מהווים את החוקה הבלתי כתובה של ישראל, לצד ערכים שעוגנו במגילת העצמאות ובפסיקות העליון מאז קום המדינה. תפקידו של בית המשפט העליון הוא לבחון את מעשיה של הממשלה ואת פעילותה של הכנסת, לאור חוקים וערכים אלו.

     

    פסקת ההתגברות אמורה לתקן את המצב. אם היא תחוקק, תוכל הכנסת לחוקק מחדש את החוק שנפסל ואילו הממשלה לא תצטרך לבצע החלטות בג"ץ כמו ביטול מינויים, הקצאת תקציבים לא שוויונית והוגנת וכו'.

     

    אלא שכל צד מדבר על פסקת התגברות שונה. חברי הכנסת מהימין מבקשים שניתן יהיה לחוקק מחדש כל חוק שנפסל ברוב רגיל של 61 ח"כים, גם אם הוא פוגעני. מדובר ברוב קל של כל קואליציה. התומכים בפסקת התגברות טוענים שאם יש רוב בכנסת לקיומו של החוק - הרי שזהו רצון העם והדבר מבטא את הערכים של הרוב, ולכן לא סביר שבית המשפט העליון, ששופטיו לא נבחרו ולא מייצגים את העם, יחליט בניגוד לדעתו של הרוב הנבחר.

     

    לעומת זאת, השופטים ובכירי המערכת המשפטית סבורים שהם הגוף הנכון לערוך ביקורת שיפוטית על החלטות ממשלה והכנסת כיוון שהם לא פוליטיים, מייצגים את האינטרס הציבורי וכי כל שלטון רוב חייב לעמוד בביקורת שיפוטית - אחרת כוחו יהפוך דורסני ולא יהיה מי שישמור על האינטרסים של המיעוט.

     

    לכן הם אומרים שהכנסת יכולה "להתגבר" באמצעות חוק חדש על חוק שנפסל רק ברוב של לפחות 75 חברי כנסת, שאם לא כן - הקואליציה תשתמש תמיד ברוב האוטומטי שלה וזכויות המיעוט לא יישמרו.

     

    רוב של 61 ח"כים - איבוד כוחו של בית המשפט העליון 

    בחוק שאותו מבקשת קואליצייית נתניהו העתידית לחוקק מדבר על פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת. פירושו של דבר למעשה שבית המשפט העליון יאבד את כוחו. אם תתקבל ההצעה הקיצונית שעל פיה בית המשפט העליון לא ייכנס לשאלת "סבירות" - בית המשפט העליון לא יוכל להתערב בהחלטות הממשלה והכנסת בנושאי ביטחון, תקציב  מינויים, אינטרס הציבור, החלטות לא שוויוניות וכו'.

     

    ומה קורה כשבית המשפט העליון לא היה יכול להתערב?

    אם תחוקק פסקת התגברות, היא תאפשר לחוקק מחדש את חוק הגיוס במתכונתו הבלתי-שוויונית. הכנסת תוכל לקבוע מחדש מתן גמלת הבטחת הכנסה שתינתן לאברכים בלבד. לא למעוטי יכולת, לא לסטודנטים.

     

    לא ניתן יהיה לבלום ניסיונות לחוקק שוב שלילת גמלת הבטחת הכנסה מאימהות חד-הוריות שעשו שימוש ברכב פרטי.

     

    לא הייתה נולדת החובה להנגיש מבני ציבור ובעיקר מוסדות חינוך לנכים.

     

    הטייסת אליס מילר, שפתחה את הדרך שהייתה אסורה עד אמצע שנות ה-90 לקבלת נשים לקורס טיס, לקורס חובלים ולקורס לחימת חי"ר, מעולם לא הייתה ממריאה, תרתי משמע.

    חוק הגיוס? אפשר לחוקק במתכונת בלתי-שוויונית (ארכיון) (צילום: עופר עמרם ) (צילום: עופר עמרם )
    חוק הגיוס? אפשר לחוקק במתכונת בלתי-שוויונית (ארכיון)(צילום: עופר עמרם )

    לא ניתן היה להוסיף שמות האחים למצבות של חללי צה"ל ולא היה מותר כיתוב אישי על מצבה.

     

    לא היה חל איסור לכלוא חיילים במעצר לתקופה ארוכה לעומת זו האזרחית, טרם הבאת החייל בפני שופט שקוצרה ל-48 שעות.

     

    זכויות רבות של חשודים ואסירים למשפט הוגן לא היו נחקקות בהוראת בג"ץ והפרטת בתי הסוהר הייתה גורמת לחלקם להיכלא בתנאים לא אנושיים.

     

    אם תצומצם בחקיקה הזכות לפנות לבג"ץ ("זכות העמידה") באופן שיוכל לעתור רק מי שנפגע אישית מפעולה שלטונית או מחקיקה פוגענית, תיחסם דרכם של העותרים הציבוריים לעתור ולהביא לדיון בפני בג"ץ סוגיות הנושאות חשיבות מן המעלה הראשונה לשמירה על שלטון החוק ועל זכויות הפרט, ובראשן סוגיות הנוגעות לטוהר המידות.

     

    כך למשל, בג"ץ הורה ליועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את מנהלי הבנקים לאחר משבר ויסות המניות ב-1983 שבגללו הפסידו רוב תושבי המדינה מאות מיליוני שקלים מכספם. באחרונה גם הורה בג"ץ גם על ביטול הטלת מס על דירה שלישית שהייתה פוגעת בבני המעמד הבינוני-גבוה.

     

    בג"ץ התערב למען הזכות לפיצויים של המפונים מגוש קטיף בעת ההתנתקות וקבע כי גם מפונים צעירים, שגילם פחות מ-21, נפגעו וזכאים למענק פיצוי בשל ההתנתקות בשל עוגמת הנפש מהפינוי. עוד עמד בג"ץ על זכותם של המפונים לתבוע פיצויים גם דרך בתי משפט אזרחיים.

     

    בשל עתירת "הקשת המזרחית", ביטל בג"ץ הפשרת קרקעות בקיבוצים ובמושבים לבנייה והסבתן מחקלאות לבנייה. התקבלה עתירת "הקשת המזרחית" שהדבר מהווה פגיעה בצדק החלוקתי בין כללי אזרחי המדינה ובכללם ילידי הפריפריה, באופן המעמיק את הפערים בחברה הישראלית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    בית המשפט העליון בירושלים
    צילום: shutterstock
    מומלצים