שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    היפים והאמיצים: אטאלנטה נוגעת בפרס הגדול

    "הכדור חוזר לקופר": הקבוצה שנחשבת כבר שנים למפעל הכישרונות של איטליה ומציגה העונה כדורגל נפלא קרובה לעשות היסטוריה להעפיל בפעם הראשונה אי פעם לליגת האלופות. כדי לעשות זאת היא צריכה להתגבר על אובדן האצטדיון הביתי ולנצח את סאסואולו אותה תארח במגרשה

     

    אנריקו ראסטלי הוא מגדולי הלהטוטנים בהיסטוריה. בברגאמו, המקום בו חי ומת בגיל צעיר, ישנה אטרקציה תיירותית בדמות פסל ענק בדמותו. ראסטלי נחשב לסמל לדברים המדהימים אותם יכול בן אנוש לעשות עם כדור – או במקרה שלו חמישה כדורים מוקפצים בו זמנית על חמישה איברים שונים – רק שבברגאמו יש השנה סמל נוסף לכך והוא קבוצת הכדורגל של העיר, אטאלנטה, אחד הדברים היפים שהציע הכדורגל העולמי בעונה המסתיימת.

     

    לא רק יפים אלא גם מוצלחים. ביום ראשון הקרוב יכולה אטאלנטה לעשות היסטוריה ולהעפיל לראשונה בתולדותיה לליגת האלופות. בשלב הבתים של הליגה האירופית שיחקו רק פעם אחת ואילו העונה נכשלו בהגעה לבתים. העונה הזו, שהחלה במוקדמות מול הפועל חיפה (1:6 לאיטלקים בסיכום), קרובה להסתיים במקום של הגדולות והעשירות ביותר.

     

    אטאלנטה (צילום: EPA)
    שחקני אטאלנטה. זה יסתיים בחגיגה?(צילום: EPA)
     

    אטאלנטה תלויה בעצמה במחזור הסיום. היא מדורגת במקום השלישי, בשוויון נקודות עם אינטר ונקודה מעל מילאן. ניצחון ביתי על ססואולו (21:30) והיא שם, בצ'מפיונס. כך הקבוצה שמשחקת כדורגל באחת הדרכים היפות ביותר שיש יכולה לצאת מהעונה עם פרס גדול.

     

    לאטאלנטה מגיע פרס על מה שהיא עושה זה עשרות שנים. קוראים לה "מפעל הכשרונות" וכמעט כל מחקר מדרג את האקדמיה שלה בין 10 הטובות בעולם. מדונאדוני ועד טקינארדי. מפאציני לזאזה - אטאלנטה תמיד ייצרה שחקנים לכדורגל האיטלקי. תראו מי נמצא היום בסגל של מילאן (גם אם לא כולם משחקים) – קסייה, קונטי, קלדארה, מונוטוליבו, בונוונטורה – כולם התפתחו באטאלנטה, זו שנמצאת כמה עשרות קילומטרים בודדים צפונית לסן-סירו.

     

    אטאלנטה הייתה מהקבוצות הראשונות שבנו לעצמן תשתית של אנשי סקאוטינג אזוריים, כלומר עשרות מאמני ילדים ונוער שכבר בשנות השישים דאגו להביא לקבוצה כל כשרון שגדל קרוב אליהם, תמורת תשלום כמובן. בשנות התשעים המועדון עלה עוד מדרגה – לא קשרים עם מאמנים אלא עם קבוצות אחרות, בעיקר במחוז לומברדיה. אטאלנטה עוזרת למועדונים הקטנים יותר כלכלית ומאפשרת להם לקחת ממנה שחקני נוער בהשאלה (בתנאי שישחקו). במקביל, בכל פעם שאיזה כישרון גדול צומח באחת הקבוצות האלה, או שהן משחקות נגד אחד כזה, אטאלנטה היא זו שמקבלת דיווח ראשונה.

     

    ריקרדו מונטוליבו. גם הוא גדל במועדון (צילום: AP) (צילום: AP)
    ריקרדו מונטוליבו. גם הוא גדל במועדון(צילום: AP)
     

     

    התחרות קשה, מילאן ואינטר קרובות גיאוגרפית, אבל לפעמים ההצלחה מגיעה דווקא משאריות שלהן. כלומר, מי שנשלח הביתה כי אחרות לא רואות בו עתיד גדול, מצליח לפעמים דווקא בברגאמו. דוגמא טובה היא של בראיין כריסטנטה, שגדל במילאן והיום נמצא ברומא אחרי שעבר באטאלנטה. גם אנדראה פטאניה, אחד הצעירים הבולטים בליגה העונה שמושאל מאטאלנטה לספאל, הוא כזה. פטאניה, אגב, הוא יהודי שנולד בטרייסטה למשפחה שומרת מצוות בצורה חלקית.

     

    ספציפית העונה, ההצלחה מגיעה קודם כל בזכות שחקנים אחרים, כאלה שנרכשו כשהם מוכנים יותר, אבל יש יוצאים מהכלל כמו הבלם ג'אנלוקה מאנצ'יני והחלוץ בן ה-20 מוסה בארו, שהחל לצבור דקות משחק בנבחרת גמביה. "אנחנו אוהבים את הדרך בה איאקס מטפלת בצעירים", מספר מינו פאביני, שמנהל את האקדמיה של אטאלנטה כבר 20 שנה. "לא אכפת להם מהתוצאות, הם פשוט מעוניינים להראות לאותם צעירים איך צריך לשחק כדורגל".

     

    קאפלו השווה אותה לאיאקס

    לא מעט כלי תקשורת השוו העונה את אטאלנטה לאיאקס והגורם לכך הוא פאביו קאפלו. המאמן האגדי עשה את ההשוואה בעצמו כשדיבר על נקודה מקצועית ספציפית. אחרי שאיאקס הדיחה את יובנטוס מליגת האלופות אמר קאפלו: "זה כמו בהפסד לאטאלנטה בגביע. איאקס ואטאלנטה לא מחפשות יתרון מספרי בהגנה שלהם אלא שומרות אחד על אחד ומשתמשות ביתר השחקנים ללחוץ אותך. ביובנטוס לא רגילים ללחץ כזה עליהם".

     

     

    דובאן ספאטה חוגג שער (צילום: getty images)
    דובאן ספאטה. אחד הכוכבים הגדולים(צילום: getty images)
     

     

    הכדורגל הזה, בלי להעמיס שחקנים בהגנה, עם מחשבה על כמה שיותר התקפה, הפך את אטאלנטה לאחת הקבוצות המלהיבות באירופה. המאמן גאספריני משפר את הקבוצה בכל עונה. אטאלנטה כבשה העונה 74 שערים, ממוצע של בדיוק שניים למשחק. באנגליה רק מנצ'סטר סיטי וליברפול מחזיקות בממוצע טוב יותר. בספרד זו רק ברצלונה, בצרפת רק פריז סן ז'רמן ובאיטליה? אף אחת, גם לא יובה ונאפולי. אטאלנטה הגיעה העונה לכמות היסטורית של בעיטות מתוך רחבת בחמש, כלומר היא מגיעה עם הכדור כמעט אל תוך השער.

     

    בחודש שעבר הפך צילום דף הסטטיסטיקה מהמשחק בין אטאלנטה לאמפולי לוויראלי. עמודת הבעיטות לשער הראתה 3:47. כן, 47 בעיטות לאטאלנטה, רק שהמשחק הסתיים ללא שערים. חשוב לדעת שהקבוצה של גאספריני לא הולכת אחורה אף פעם. אם הייתה כובשת במשחק הזה היא הייתה ממשיכה לתקוף בחמת זעם.

     

    שלושת הכוכבים ההתקפיים מספקים איכויות שונות. דובאן ספאטה הקולומביאני, בן דודו של בלם מילאן כריסטיאן ספאטה, כבש 22 שערים, שני בליגה רק לפאביו קווליארלה הבלתי נגמר. פאפו גומס הנפלא רשם 10 בישולים, אחד פחות מדריס מרטנס שנמצא בצמרת הקטגוריה. יוסיפ איליצ'יץ' ביצע הכי הרבה דריבלים מוצלחים בליגה העונה.

       

    גספריני מאושר (צילום: getty images)
    גספריני. משפר את הקבוצה בכל עונה(צילום: getty images)
     

     

    שלושת אלה ואחרים יהיו חייבים להבקיע ביום ראשון לפחות שער אחד כדי להבטיח מקום בליגת האלופות. זה המשחק הגדול ביותר בהיסטוריה של המועדון, אבל למרות שמדובר במשחק בית הוא לא יתקיים בברגאמו. האצטדיון המקומי בשיפוצים ואטאלנטה עברה כבר לשחק לתקופה במגרשה של סאסואולו, מרחק 200 ק"מ מברגאמו. ומול מי תשחק אטאלנטה? נכון, סאסואולו. כלומר היא תארח אותה במגרש שלה. מוזר, אבל גם אטאלנטה בליגת האלופות מרגיש קצת מוזר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים