שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פיצויים לחולת סרטן בגין טיפול שגוי ב"איכילוב"
    רופאה לא שעתה להמלצתו של פתולוג בכיר לערוך למטופלת ביופסיה נוספת, ובכך מנעה אבחון נכון של סוג הסרטן. הפיצוי שישולם לה: כ-70 אלף שקל
    בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד בית החולים "איכילוב" ומשרד הבריאות: השופט שי משה מזרחי חייב אותם לשלם למטופלת כ-70 אלף שקל עקב אבחון שגוי של סוג הסרטן שממנו סבלה, ומתן טיפולי כימותרפיה שלא תאמו את מצבה והסבו לה סבל מיותר.

     

    בספטמבר 2011 אבחן הצוות הרפואי של איכילוב שהמטופלת סובלת מגידול ממאיר בלימפומה מסוג מרג'ינל זון. אולם גם לאחר שהייתה עדות לכך שטיפולי הכימותרפיה שעברה לא סייעו, ופתולוג בכיר שאליו הופנתה ביקש לערוך ביופסיה נוספת בשל עמימות תוצאותיה של הקודמת - המשיכה הרופאה המטפלת בבית החולים בטיפולים השגויים עד שהמטופלת פיתחה עמידות.

     

    כעבור כשנה וחצי התייאשה המטופלת מהטיפול ב"איכילוב" ועברה לבית החולים "הדסה עין-כרם". שם, לאחר ביופסיה נוספת, גילו כי היא סובלת מסרטן מסוג "הודג'קין", ולאחר השתלת מח עצם והקרנות סוף סוף נראתה נסיגה במחלה. ב-2014 היא הגישה תביעת רשלנות רפואית נגד קופת החולים מכבי, בית החולים איכילוב ומשרד הבריאות (כבעליו). עם קופת החולים היא הגיעה לפשרה ושולמו לה פיצויים של 150 אלף שקל, כך שההליך התנהל רק בינה לבין בית החולים ומשרד הבריאות.

     

    התובעת טענה לרשלנות באבחון השגוי ובמתן טיפול שלא תאם את סוג המחלה, מה שלטענתה הפחית משמעותית את סיכויי ההחלמה שלה. מנגד טענו הנתבעים שהיא קיבלה את הטיפול שהלם את מצבה בהתאם לממצאי הבדיקות ואין כל עדות לרשלנות וודאי שלא לנזק נוכח העובדה שהחלימה.

     

    הנקודה העיקרית שעליה העיר השופט מזרחי הייתה היעדר תיעוד של מהלך הטיפול המפורט בתובעת וההתייעצויות שנערכו לגבי המקרה שלה נוכח מורכבותו. הוא ציין כי המידע החסר גרם לכך שלעיתים לא מצא כל היגיון בפעולות שננקטו באיכילוב.

     

    "בנסיבות מעין אלו נחה דעתי לקבוע כי חובת הזהירות המוטלת על רופא מטפל מורה כי מן הראוי היה ששיקול הדעת שהופעל בעניינה של התובעת יתועד בקפידה ברשומה הרפואית, לרבות סיעור מוחות כזה או אחר שנעשה בעניינה של התובעת במסגרת התייעצויות בישיבות צוות ו/או התייעצויות טלפוניות עם מי מהרופאים", כתב.

     

    נקבע כי היעדר התיעוד גרם לתובעת נזק ראייתי, מאחר שאי אפשר להבין ממנו מדוע לא בוצעה ביופסיה נוספת ולמה המשיכו בטיפול בניגוד להמלצת הפתולוג הכיר. על כן, הנחת הבסיס היא קיומה של רשלנות שבית החולים צריך להפריך - וזאת הוא לא עשה.

     

    על אף זאת השופט לא סבר כי האבחנה השגויה, שגרמה לאיחור של 10 חודשים במתן הטיפול הנכון, גרמה לאובדן סיכויי החלמה נוכח העובדה שמזה כשש שנים המחלה נמצאת בהפוגה. הנזק שנגרם לתובעת, קבע, הוא טיפולי הכימותרפיה המיותרים שנאלצה לעבור בשל האבחנה השגויה, שגרמו לה לסבל ופגעו בשגרת חייה.

     

    נזקי התובעת, בהם הפסדי שכר, הוצאות רפואיות וכאב וסבל, הוערכו ב-164 אלף שקל. לאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי חויבו הנתבעים בפיצוי של 52,817 שקל בנוסף לתשלום שכר טרחת עו"ד של 15,422 שקל והוצאות משפט.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    עו"ד דניאל רווח
    מומלצים