שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    משחקת אותה
    אתם מכירים אותה בתור מישל מהסדרה "זגורי אימפריה". אבל מאחורי הדמות הצבעונית עומדת ג'ודית מרגי, עולה מצרפת שהחליטה כנגד כל הסיכויים לפלס את דרכה בעולם המשחק הישראלי. "כולם אמרו שאני משוגעת, אבל זו ההחלט הכי נכונה שקיבלתי בחיים", היא מספרת

    בשיתוף הסוכנות היהודית

     

    כשג'ודית מרגי (32) סיימה את לימודיה בבית־הספר למשחק בפריז, השלב הטבעי הבא היה להתקבל ללימודי ההמשך בקונסרבטוריון הלאומי של צרפת, משם השחקנים הצרפתים בדרך כלל סוללים את דרכם לתיאטרון הלאומי.

     

    אבל משהו משך את מרגי לכיוון אחר, לא צפוי, שגרם להרמת גבות בסביבתה הקרובה. "ידעתי שאני מחפשת משהו שונה. בצרפת אין אנרגיה, אין מקום להיות חופשי. הייתי כל הזמן בקרב עם עצמי. מחפשת, שואלת ורוצה לראות עולם", היא מספרת.

    היא החליטה לעלות לישראל ולנסות את מזלה בארץ כשחקנית. "כולם אמרו שאני משוגעת, אבל לי היה ברור שזה מה שאני צריכה לעשות. היום, בעקבות נטפליקס, כולם מכירים את ישראל בתור מעבדה ליצירה. אבל כשאני החלטתי לעלות זה לא היה המצב. בכל זאת הרגשתי שזה צעד נכון. ידעתי שאם אחיה כאן יהיה לי מעניין".

     

    מה היה רע בצרפת?

    "עם צרפת אין לי בעיה, אבל סבלתי מאנטישמיות. כשהייתי ילדה, בתקופת האינתיפאדה השנייה, בטלוויזיה בפריז הציגו כל ערב את ישראל בתור מפלצת צמאת דם. למחרת הייתי מגיעה לבית־הספר והיו ריבים ומכות עם ילדים אחרים. אלו ילדים שגדלתי איתם. זה היה מאוד עצוב. גם כשגדלתי הייתי צריכה כל הזמן להצטדק על היהדות ועל הציונות שלי. הרגשתי שדוחפים אותי החוצה כי אני יהודייה, והתשובה ההגיונית הייתה לעלות לישראל".

    ג'ודית מרגי.
    ג'ודית מרגי. "מכשול נותן לי כוח" (צילום: ovlac)

    בגיל 20 עלתה מרגי עם אחותה. אמה, רופאה במקצועה, הגשימה אחרי כמה שנים חלום והצטרפה לבנותיה. ג'ודית נקלטה ב"אולפן עציון" של הסוכנות היהודית בירושלים ולמדה שם עברית במשך חמישה חודשים. "כל יום בצהריים, אחרי שסיימתי את האולפן, לקחתי אוטובוס לתל־אביב לספרייה של תיאטרון הקמארי. קראתי מחזות והייתי משווה אותם למחזות בצרפתית כדי ללמוד את העברית. כשלא הצלחתי למצוא את המילה הייתי שואלת אנשים ברחוב".

     

    אחרי שסיימה ללמוד באולפן ביקשה מרגי להתקבל ללימודי משחק בסמינר הקיבוצים. "בגלל שכבר למדתי משחק בצרפת, ביקשתי להתקבל ישר לשנה השנייה של הלימודים. זה משהו שמעולם עשו בסמינר הקיבוצים. עברתי אודישן והסכימו שאכנס לשנה ב'. זה משהו שלא הייתי עושה היום", היא מודה.

     

    בסמינר הקיבוצים מרגי תפגוש את מי שעתיד לתת לה את דריסת הרגל הראשונה והמפוארת בעולם המשחק הישראלי. מאור זגורי, היוצר והבמאי של "זגורי אימפריה", שלמד שנתיים מעליה, ביים את מרגי בהצגה המדוברת שלו "הרדופים". "אני התחברתי לעבודה שלו והוא התחבר לעברית הלא תקינה שלי", היא צוחקת. "הוא אמר לי שהוא רוצה לכתוב לי תפקיד על הצרפתייה שעולה לארץ. הוא הכניס את כל שגיאות השפה ששמע ממני. כשקיבלתי את הטקסטים לסדרה, זה היה יפה לראות איך הוא לקח את החוויה שלי והכניס אותה לדמות של מישל".

     

    יכול להיות שדלתות נסגרות בפניך בגלל קשיי השפה?

    "כן. אני מגיעה לאודישנים, אומרים לי שאני שחקנית מעולה אבל שאי אפשר להצדיק את המבטא שלי. אני יכולה להבין, לא לוקחת את זה קשה. אני טיפוס שלא יודע להיות מתוסכל ליותר משתי דקות".

    ג'ודית מרגי.
    ג'ודית מרגי. "מכשול נותן לי כוח" (צילום: ovlac)

    מרגי החליטה "להפוך את הדפקט לאפקט", כדבריה. במקום לחכות לתפקידים היא כתבה לעצמה מופע יחיד בצרפתית, "אינשעלייה" (חיבור של אינשאללה ועלייה), שהפך להצלחה מסחררת בקרב העולים החדשים מצרפת. "המופע מספר על בחורה שעולה לארץ עם אידיאל בראש ואז פוגשת במציאות. זה מאוד מצחיק את הקהל כי כולם צרפתים שעלו לישראל וחווים את זה. כשהם רואים את המופע הם מבינים שהם לא לבד. לצחוק על זה, זה מאוד משחרר. לא תיארתי לעצמי שזו תהיה כזאת הצלחה, אבל התחלתי לקבל הזמנות ממדינות דוברות צרפתית שרצו לעשות ערב סביב ישראל", היא מספרת.

     

    מרגי רצה עם "אינשעלייה" ארבע שנים עד שהרגישה שמיצתה את עצמה. "המופע היה לקהל מאוד מוגבל, קהל נישה יהודי. זה היה מושלם, למדתי הרבה, אבל באיזשהו שלב התחלתי להרגיש שאני מתרחקת מהמשימה שלי כאמנית – לדבר בצורה אוניברסלית". אז היא כתבה לעצמה מופע נוסף, שאותו היא מכנה one woman show, ולא מופע סטנדאפ. "הסטאנדאפ הוא מסורת אמריקאית: בדרן עומד על הבמה וזורק בדיחות. במופע שלי אני זזה ועובדת עם המיקרופון, זה מאוד תיאטרלי", היא מסבירה.

     

    את מדברת על קשיים ואתגרים רבים בישראל. את מתחרטת שעשית עלייה?

    "לא, ממש לא! אני קוראת לזה מכשולים. קושי זו מילה שלילית. מכשול נותן לי כוח לרוץ קדימה, נותן לי דרייב להפוך לבנאדם מוכשר ואפקטיבי. זאת ההחלטה הכי נכונה שקיבלתי בחיים שלי, פה זה הבית שלי".

    מתפרסם במסגרת שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית.

     

    בשיתוף הסוכנות היהודית

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים