שתף קטע נבחר

נפצע כשנתקל בשרשרת בבניין לשימור - ויפוצה

בן 60 ביקר בבניין בדרום ת"א ומעד על שרשרת שנשארה במבנה משנות ה-30. שוכרת המקום ונציגות הבית המשותף ישלמו כ-100 אלף שקל

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אדם שנפצע כשביקר בחנות ברחוב הרכבת בתל אביב אחרי שמעד על שרשרת ברזל שנמתחה בה. השופטת אורלי מור-אל קבעה שהשרשרת שנותרה משנות ה-30 של המאה שעברה כחלק משימור המבנה, היוותה מפגע בטיחות והייתה חובה להזהיר העוברים והשבים. בפיצוי יתחלקו שוכרת החנות, חברת "ש.ע. עזראכו", ונציגות הבית המשותף.

 

התובע, כבן 60 במועד התאונה, סיפר שהתלווה לאחיו, קבלן במקצועו, כדי לבחון עבודות שהתבקש האח לבצע אצל בעל חנות בבניין. הם ניגשו לראות את החלק החיצוני של הקיר והוא נתקל בשרשרת טבעות ברזל רפויה שחיברה בין שני עמודים ונועדה לחסום כניסה לחניה. הוא שבר את ירך שמאל ועבר ניתוח וקיבוע עם מסמר פנימי. לדבריו, השרשרת הייתה מתוחה בגובה נמוך, ובנוסף הייתה חלודה בצבע אפור-חום, לכן קשה היה להבחין בה על הרקע הכללי. לדבריו, לאחר התאונה הוקם במקום שער עם פתח כניסה במקום השרשרת.

 

השוכרת הכחישה את גרסתו וטענה שנפגע בנסיבות אחרות. לדבריה, אין זכר במסמכים הרפואיים לשרשרת ונכתב בהם שהוא נפל ברחוב. במקביל היא הגישה הודעת צד שלישי כלפי נציגות הבניין, בטענה שבהסכם השכירות נדרש ממנה להותיר את השרשרת במקום ולא לעשות בה שינוי, מאחר ש"אונסקו" הכירו בבניין.

 

היא הסבירה כי השרשרת הוצבה בשנות ה-30 של המאה שעברה ומהווה חלק מהרכוש המשותף בבניין. מנהל החברה העיד שלא הטריד את עצמו בסוגיית השרשרת והסתפק בעריכת ביטוח, ובכך ראה את עצמו פטור מנקיטת אמצעים נוספים.

 

נציגות הבניין טענה מצדה כי השרשרת והמקום היו בחזקה ושליטה של השוכרת ולכן היא האחראית. הנתבעת והנציגות ביקשו לייחס לתובע אשם תורם משמעותי: לדבריהן, השרשרת הייתה ממוקמת בשטח פרטי ולא הייתה חלק מהמדרכה, ובכל מקרה היה מעבר להולכי רגל ועל התובע היה לעשות בו שימוש.

 

אבל השופטת אורלי מור-אל קיבלה את גרסת התובע. "הרושם שהתקבל מעדות התובע ואחיו היה שמדובר באנשים מן היישוב שספרו לתומם את אשר ארע", כתבה. היא ציינה שהעובדה שהתובע לא פירט בפני הגורמים הרפואיים את מנגנון החבלה בהיותו פצוע וכואב לא צריכה לפעול לחובתו.

 

עוד נקבע שהשרשרת אכן היוותה מפגע בטיחות. בפסק הדין הודגש שלבעלי החזקה והשליטה במקום אחריות כלפי עוברי האורח, אף שמדובר בשטח פרטי. שטחים משותפים בבניינים שהכניסה אליהם אינה אסורה בוודאי שאמורים להיות נטולי מפגעים, נכתב בפסק הדין.

 

השופטת קבעה שיש לחלק את האחריות שווה בשווה בין החברה לבין נציגות הבניין. היא ציינה שמהעדויות עולה ששתיהן ידעו שהשרשרת עלולה להוות מפגע אך חשבו שהגורם השני הוא האחראי לטפל בבעיה.

 

עם זאת, היא הטילה על התובע אשם תורם בשיעור של 20% שכן היה עליו לנקוט משנה זהירות כשפסע במעבר שלא מיועד להולכי רגל. בסך הכל חויבו החברה והנציגות לפצות את התובע ב-103,200 שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בשיעור 23.4%.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד מיכאלה מזרחי
  • ב"כ הנתבעות: עו"ד שי קין
  • ב"כ צדדי ג': עו"ד אורי רייך
  • עו"ד יובל חרל"פ עוסק בנזיקין
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד יובל חרל"פ
מומלצים