קבוצת הפייסבוק שמזהה ציפורים עם טבעות
שחפית שחורת מקור נלכדה לראשונה עם טבעת זיהוי על רגלה בבריכות המלח בעתלית ע"י חוקרי מרכז הטיבוע הישראלי של החברה להגנת הטבע. הם גילו כי המבקרת המיוחדת נדדה כ-3,000 ק"מ מאסטוניה לארץ. בקבוצת הפייסבוק "דיווח טבעות" הם מסייעים לציבור לזהות ציפורים בישראל עם טבעות כדי להבין את תנועת הציפורים בישראל
ישראל נחשבת למעצמת ציפורים בכל הנוגע לנדידה המתרחשת במימדים עצומים של מיליארדי ציפורים מדי שנה. אחת הדרכים לעקוב אחרי ציפורים נודדות או ציפורים שחיות בישראל בשאר ימות השנה, היא ללכוד את הציפורים ברשתות מיוחדות ולהצמיד לכל אחת טבעת זיהוי עם מספר אישי, ולשחררה בחזרה לטבע.
בישראל מטובעות ע"י מטבעים מורשים בעלי רישיון מיוחד אלפי ציפורים מדי שנה. חלקן נצפות במדינות אחרות במהלך הנדידה ואחרות ברחבי הארץ. בעוד שאחת השיטות בהן משתמשים החוקרים היא לכידת הציפורים ושחרורן לטבע, עם ריבוי הצלמים והצלמות בעלי ציוד המאפשר תיעוד קרוב של מספרי הטבעת, הדבר מקל על החוקרים לזהות את הפרטים השונים.
הטבעת גילתה: השחפית בקעה באסטוניה ב-2014
אחת מהן היא שחפית שחורת מקור שהופיעה באפריל בישראל ואינה מקננת בארץ. לדברי יוסף כיאט, מנהל מרכז הטיבוע הישראלי של החברה להגנת הטבע, מדובר ב-"שחפית גדולה המקננת באירופה. בישראל מאות פרטים מבלים את החורף, בעיקר לחופי הים התיכון, ופרטים נוספים חולפים בעונות הנדידה ופרטים אלו מתכנסים מדי ערב בבריכות המלח בעתלית ללינת לילה".
בתשע השנים האחרונות מתקיים מחקר על השחפיות המקננות בבריכות המלח בעתלית, בשיתוף חברת מלח הארץ, רשות הטבע והגנים ומרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
"אנחנו מסמנים את השחפיות בטבעות פלסטיק שאפשר לקרוא אותן מרחוק ולא צריך ללכוד אותן שוב", מפרט כיאט. לדבריו, בעוד שמרבית הדיירות שמקננות שם הן שחפיות מסוג שחפית ים ושחפית גמדית, לעיתים מגיעות גם מבקרות מיוחדות.
עם תחילת עונת המחקר העשירית של הפרויקט, החוקרים הופתעו לגלות לראשונה בישראל, שחפית שחורת מקור עם טבעת זיהוי שמקורה באסטוניה, מרחק של כ-3,000 קילומטר מישראל.
לדבריו, ישנה אוכלוסיה קבועה יחסית של שחפיות שחורות מקור שמגיעה לבלות את החורף בישראל. "אנחנו רואים אותן בחופי הים התיכון והיא נדירה יותר בפנים הארץ ובאילת. זו שחפית גדולה שמותאמת לציד דגים בים". הוא מפרט. "ברגע שאנחנו מוצאים טבעת על ציפור שהגיעה מחו"ל, על כל טבעת מופיע מספר סידורי ושם המוסד אליו אנחנו פונים כדי לקבל את המידע",
כיאט פנה למרכז הטיבוע האסטוני, ותוך מספר ימים, כבר קיבל תשובה עם זהות הנודדת. "היא סומנה כאפרוח באי קטן במפרץ ריגה, ביוני 2014. המקום בו היא סומנה הוא קצה גבול הצפוני התפוצה של המין ואין הרבה שחפיות שחורות מקור צפונית לאזור זה".
במקום ללכוד את הציפורים - מזהים בעזרת צילום
לדבריו, השחפית לא נצפתה מאז שטובעה לפני כחמש שנים. "ברגע שמסמנים רק בטבעת מתכת, צריך ללכוד אותה שוב כדי לקרוא אותה ולכידת שחפיות היא דבר די נדיר, לכן הוספנו הוספנו לה טבעת פלסטיק על הרגל שמאפשרת זיהוי מרחוק. מעכשיו אם יראו אותה, אנחנו נדע מזה והסיכוי שיראו אותה הרבה יותר גבוה משיתפסו אותה".
כיאט מדגיש כי טבעות הסימון מאפשרות לחוקרים לגלות מידע על מסלולי הנדידה של הציפורים שחולפות בישראל ומדגיש כי לבריכות המלח בעתלית ישנן חשיבות רבה כאחד האתרים המעטים שנותרו לשחפיות בהן יוכלו לנוח מהנדידה ואף לקנן בביטחה.
בעשור האחרון לכדו אנשי הפרויקט במהלך המחקר כ-30 שחפיות שחורות מקור בלבד שהגיעו לישראל. "בהשוואה לשחפיות אחרות, התפוצה שלה פחות גדולה באירופה. הן משתמשות באתר בעתלית לאתר לינה בחורף ובתחילת האביב.
יש ציפור עם טבעת? דווחו בפייסבוק
צילמתם ציפורים בישראל עם טבעות על רגליהן? במרכז הטיבוע הישראלי ממליצים לשלוח את הצילומים ופרטי המיקום בו צולמה הציפור בדוא"ל (הכתובת מופיעה בסוף הכתבה), אך כדי לייעל את ההליך, קבוצת הפייסבוק "דיווח טבעות" שנפתחה לפני כשנתיים, מסייעת לציבור לפרסם את צילומי הציפורים המטובעות ולקבל משוב מצד אנשי המרכז על זהות בעלי הכנף, היכן ובאיזו שנה טובעו לראשונה..
הצלמת רותי רם צילמה נחליאלי לימוני בבריכות המדגה של קיבוץ המעפיל. היא הבחינה בטבעת רק לאחר שבדקה את הצילומים במחשב בביתה. לאחר שהעלתה את התמונות בקבוצת הפייסבוק עם פרטי הטבעת בעלת המספר X 338759 וחלק ממספר הטבעת 875, תוך זמן קצר היא קיבלה זיהוי שהנחליאלי שצילמה, זכה לטבעת במהלך טיבוע ציפורים שהתקיים באגמון עמק חפר בדצמבר 2017.
עשרות אלפי העגורים האפורים שבילו את החורף בישראל, בעיקר באזור אגמון החולה, עזבו את המדינה לפני מספר חודשים, אך במהלך שהותם, הם צולמו על ידי צלמים רבים שהגיעו מכל הארץ כדי לצפות בהם. כך לדוגמא, נקבת עגור שתועדה עם טבעות צבעוניות על רגליה, התגלתה כעגורה שסומנה באגמון החולה לפני עשר שנים.
נקבת עגור אפורה עם סדרת טבעות צבעוניות על רגליה וטבעת מתכת עם כיתוב חלקי L58 שצולמה בסוף השנה שעברה, התגלתה כעגורה שסומנה באגמון החולה ב-2009. הצלמת חן מנדלוביץ שצילמה עגור בפברואר השנה באגמון החולה עם כיתוב חלקי על הטבעות עם הספרות 77, זוהה ע"י המטבע רון אפרת כעגור אפור שטובע ב-2008 באגמון החולה.
שי בליצבלאו, מנהל התחנה לחקר ציפורי עמק חפר צילם ביצנית לבנת כנף במדגה המעפיל בעמק חפר שעל רגלה טבעת זיהוי עם הכיתוב V04, כשהיא עסוקה באכילה עם עופות נוספים. בקבוצה מיהרו לזהותה והיא התגלתה כביצנית שטובעה בבריכות מעיין צבי לפני שש שנים.
לדברי כיאט, "יש הרבה צפרים וצלמים שצופים בציפורים מטובעות, עם טבעות פלסטיק או טבעות שאפשר לזהות בקלות מרחוק. פתחנו קבוצה שתעזור לשתף על דיווח של ציפורים מטובעות בפייסבוק וכך אפשר לרכז את כל המידע למרכז הטיבוע. אנחנו דולים את המידע מהקבוצה ומפנים אותו למרכזי טיבוע באירופה ומוסיפים את המידע על הציפורים מהמרכז הטיבוע הישראלי. זה מלמד אותנו ואת הציבור על תנועת הציפורים בישראל", הוא מסכם.
לקבוצת הפייסבוק "דיווח טבעות - מרכז הטיבוע הישראלי" | לדיווח בדוא"ל: ibrc@inter.net.il
לפנייה לכתב/ת 
