סודות החיתוך מלפני מאות אלפי שנים במערת קסם

שיירי בעלי חיים וצמחים מלפני מאות אלפי שנים נמצאו על כלי צור זעירים במערת קסם שליד ראש העין. חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב נעזרו במדע המודרני כדי לבחון למה שימשו הכלים הזעירים שהופקו מכלי אבן גדולים יותר שיצאו משימוש. המאמר התפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Human Evolution.

ארכיאולוגיה ניסויית: ניסוי חיתוך פקעות בעזרת נתז ממוחזר קטן. למעלה מימין האופן בו נאחז הנתז ביד בזמן ביצוע הניסוי (צילום: פלביה ונדיטי)

החוקרים, בהובלת הפוסט-דוקטורנטית פלביה ונדיטי, פרופ' רן ברקאי ופרופ' אבי גופר מהחוג לארכיאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום, נעזרו במיקרוסקופים משוכללים ובשיטות כימיות מתקדמות כדי לזהות את שימושיהם של אלפי כלי צור זעירים, שנמצאו במערה. על פי סימני השימוש והשרידים האורגניים שהשתמרו על הכלים, הם קבעו כי כלי האבן הזעירים שימשו בעיקר לחיתוכים '"כירורגיים" בבעלי חיים שניצודו ובצמחים.

המחקר, שנערך בשיתוף אוניברסיטת רומא והמכון לחקר ננו-מבנים ברומא - מוכיח כי כלי האבן הזעירים, שנחשבו בעבר לפסולת וחוקרים רבים התעלמו מהם, מהווים דוגמה מצוינת למורכבות ארגז הכלים של האדם הפרהיסטורי, ולעיקרון המיחזור שהיה חלק בלתי נפרד מחייו.

"מערת קסם שליד ראש העין התגלתה במקרה בשנת 2000 בעת עבודות להרחבת כביש 5, והפכה לאחד האתרים הפרהיסטוריים החשובים בעולם - בעל משמעות רבה לחקר האבולוציה הביולוגית והתרבותית של האדם," מסביר פרופ' ברקאי. "המערה העשירה בממצאים, שהייתה אטומה לחלוטין במשך כ-200 אלף שנה, מהווה מעין קפסולה של זמן מתקופה עלומה יחסית בתולדות האדם - בין 200 ל-400 אלף שנה לפני זמננו. מדובר בשלב מעבר אבולוציוני שבמהלכו התפתח האדם מהומו ארקטוס לאדם המודרני - ההומו סאפיינס והאדם הניאנדרטלי, תהליך שלווה גם בשינויים תרבותיים מרחיקי לכת".

נתז ממוחזר קטן ממערת קסם: שחזור אופן האחיזה ביד (צילום: פרופ' רן ברקאי)

הארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב חופרים במקום מאז חשיפתו, ובמהלך השנים הם גילו מגוון רחב של כלי צור, ששימשו את האדם לצרכים שונים: אבני יד, להבים, מקרצפים ועוד. בין הממצאים היו גם אלפי פריטי צור קטנים, שגודלם נע בין 3-1 ס"מ. פריטים דומים להם נמצאו בחפירות רבות בעולם, אך לא נחקרו מכיוון שנחשבו לפסולת - שבבים מייצור כלים גדולים יותר. חוקרי מערת קסם זיהו שבניגוד להשערה הרווחת, מדובר בכלים זעירים שהופקו מכלים שיצאו משימוש, בתהליך יעיל, מאורגן ומודע של מיחזור.

במחקר הנוכחי נעזרו החוקרים בשיטות מדעיות מתקדמות כדי לזהות למה בדיוק שימשו הכלים הזעירים הללו. בחלקו האחד של המחקר בדקו החוקרים את כלי הצור הקטנים תחת מיקרוסקופים בהגדלות שונות, בכדי לאתר סימני שימוש - כמו שריטות ושברים בקצה החד של הכלי. בנוסף הם סתתו בעצמם העתקים של הכלים העתיקים, בחנו אותם במגוון שימושים, והשוו את סימני השימוש שנוצרו לסימנים על הפריטים שנמצאו במערה. היבט אחר של המחקר היה בדיקות כימיות לזיהוי שיירים אורגניים בני מאות אלפי שנים, אשר למרבה הפלא נותרו על כלי האבן, בזכות תנאי השימור המעולים ששררו במערת קסם.

"על כלים זעירים רבים, בעיקר אלה שנמצאו באזור המרכזי של המערה, סמוך למדורה, מצאנו שרידי שומן, רקמות רכות, עצם וחומרים אחרים מהחי, וזיהינו שהכלים שימשו לביתור בעלי חיים שניצודו", אמר פרופ' ברקאי. "מסתבר שהכלים הזעירים שימשו לחיתוך מדויק מאוד, כמעט כירורגי, כהשלמה לחיתוך גס יותר שבוצע בכלים גדולים". באזורים אחרים במערה זיהו החוקרים שימושים נוספים לכלים הקטנים - עיבוד וחיתוך עורות, וגם חיתוך צמחים.

"האדם הפרהיסטורי שחי במערת קסם לא בזבז דבר", מסכם פרופ' ברקאי. "כל בעל חיים שניצוד וכל צמח שנאסף נוצל עד תום כדי למקסם את כושר ההישרדות של האדם, ומכל כלי שנשחק או נזרק הופקו כלים נוספים. למעשה הוא עסק במיחזור באופן טבעי, כחלק מהחיים. יש לנו בהחלט מה ללמוד ממנו...".