הכי שוות בשבועות

אין עוד חג כזה, קצר ושולי באופן יחסי, שאנחנו מקדישות לו כל כך הרבה זמן ומחשבה כמו שבועות. אבל האמת היא שבאמת רוב החגים נסובים סביב ארוחות משפחתיות גדולות וכבדות, אירועי על־האש המוניים, אוכל מטוגן ופרג. שבועות מציע משהו אחר, בשיא התנובה המקומית, כשהירוקים של החורף עוד ירוקים, הפקעות עוד טריות, פירות הקיץ כבר על המדף ואפילו ההדרים טרם עזבו. זאת העונה הטובה ביותר לבשל בה. כי גם המטבח עוד לא חם, והחום בחוץ עוד לא המאיס עלינו את החיים ואת המין האנושי.

אספנו לעצמנו, אבל נחלוק איתכם באהבה, כל מיני דברים קטנים לשבועות. בלי הכנות הירואיות. רק תוצאות מבטיחות.

סיגרים במילוי גבינה

לבראנץ' פתאומי, לערב וסתם לנשנוש. ההכנה הכי קלה וזמינה בעולם, ואין בן בית שלא יאהב את הפריכות והמילוי המותך.

תרגישו בנוח להמיר גבינת חמד בבולגרית או בפטה או גבינה חצי קשה אחרת שיש לכם במקרר. ואת המוצרלה בצ'דר או גאודה או סתם גבינה צהובה. הרעיון פה הוא להקל על עצלנים כמונו.

החומרים:

10 עלי סיגר קפואים שהופשרו מעט

100 גרם גבינה חצי קשה כמו חמד, בולגרית או פטה

50 גרם מוצרלה מגוררת או גבינה צהובה

2 כפות שמנת חמוצה או יוגורט

שמן לטיגון

ההכנה:

1. מערבבים בקערה את כל הגבינות.

2. מניחים בערך כף אחת וקצת מהמלית על עלה אחד. סוגרים משני הצדדים ומגלגלים לסיגר. ממשיכים עם יתר העלים. לא נורא אם הם קצת נפתחים, הטיגון יסגור אותם.

3. מחממים במחבת שמן בגובה 1.5 ס"מ. מניחים בזהירות את הסיגרים, כשהתפר החיצוני כלפי מטה. הטיגון ילחים אותו!

מטגנים משני הצדדים עד שהסיגר זהוב ומהמם.

4. מעבירים לצלחת מרופדת בנייר סופג ואוכלים חם. זהירות, המלית רותחת.

אפשרויות גיוון: אינסופיות. אפשר להוסיף לגבינות עירית, בצל, גמבה כבושה וקצוצה, עלי תרד או מנגולד חלוטים.

לאסי מנגו ותבלינים

גרסה כיפית ובריאה למשקה ההודי. משקה סמיך ממנגו ויוגורט עם אגוז מוסקט, הל, קינמון, כוסברה יבשה וציפורן. מוגש עם שבבי קוקוס קלויים.

החומרים:

1 כוס יוגורט טוב

1/2 כוס חלב

200 גרם בשר מנגו בשל, חתוך לקוביות

2 כפות סוכר או 40 מ”ל סירופ אגבה

קורט מלח

קורט זרעי כוסברה טחונים

קורט הל טחון

קורט ג’ינג’ר טחון

קורט קינמון טחון

קורט ציפורן טחון

(כולם או חלקם. גם קינמון לבד יספיק)

1 כוס קוביות קרח

ההכנה:

שמים בבלנדר את כל החומרים למעט קוביות הקרח, וטוחנים היטב. מוסיפים את הקרח ומערבבים בבלנדר עוד דקה.

לאסי מנגו ותבלינים. השתייה מהודו

עוגת בצל

הסוד:

העיקר כאן הוא להכניס את המאפה אל התנור כשהתנור חם מאוד. אבל אחרי מכת החום ותפיחת הבצק - להניח לו בכל זאת להתגבש לאט בתנור.

עוד סוד:

בצק עלים חמאתי משובח מקונדיטוריה מובחרת ישדרג את העוגה לרוממות צרפתית כמעט. אפשר לרכוש ברשתות קונדיטוריות מובילות כמו של “בן־עמי‭.”‬

הקלות והחלפות:

רק בעונה זו אפשר להשיג, ללא קושי, גבינות כמו “טוּב טעם” עם מרקם מוצק, פירורי ומענג. לכו על זה. בימים כתיקונם - הכינו את מלית הגבינה עם קוטג’ מסונן (ראו מתכון).

החומרים הדרושים:

לתבנית פיירקס מלבנית או תבנית תנור (אפשר גם ‭ 2־ב‬תבניות עגולות של 22 ס”מ)

4 בצלים גדולים

2 כפות שמן

1 כפית גדושה סוכר

5 כפות מים

500 גרם בצק עלים טרי או קפוא ומופשר, רצוי מרודד מראש

למלית:

500 גרם גבינת “טוב טעם” או דומה לה, או קוטג’, מסונן במסננת שרופדה במגבת נייר

250 גרם גבינה לבנה 5%‬

1 גביע יוגורט 3%‬

3 ביצים

5 כפות גדושות אבקת מרק בצל

לציפוי:

1 ביצה

2 כפות מים

1 חבילת גרגירי שומשום או תערובת שומשום וקצח

אופן ההכנה:

‭.1‬ קולפים וקוצצים גס את הבצלים. שמים במחבת גדולה עם מכסה, או בסוטֶז איכותית או בווק, עם השמן, הסוכר והמים. מערבבים, מכסים ומבשלים על להבה בינונית.

2.‬ כשהבצל מתרכך, אחרי ‭ 10־8‬ דקות, מסירים את המכסה, מערבבים ומניחים לבצל להשחים תוך ערבוב תכוף. באופן זה של בישול־טיגון מקטינים מאוד את כמות השמן.

‭.3‬ מעבירים את הבצל לקערה ומניחים לו להתקרר.

‭.4‬ מערבבים את כל חומרי המלית ומוסיפים את הבצל השחום.

‭.5‬ מורחים את התבנית בחמאה בנדיבות. מרדדים את הבצק ומחלקים אותו לשלוש יריעות. מרפדים את התבנית בשתי יריעות חופפות של הבצק כך שייווצרו שוליים נדיבים שיופשלו החוצה.

‭.6‬ שמים את המלית על הבצק ומשטחים לשכבה אחידה. מותירים בקערה לפחות רבע כוס מן המלית. היא נועדה לציפוי העוגה.

‭.7‬ מניחים את יריעת הבצק שנותרה על המלית ומקפלים עליה את השוליים בחזרה פנימה.

‭.8‬ במהלך הקיפול ייווצרו קפלים כפולים של בצק, במיוחד בפינות. הסירו חלק מן הבצק ושמרו במקרר. הוא ישמש לקישוט, לא חובה.

‭ .9‬ מחממים תנור ל־200‬ מעלות טורבו או 210 רגיל.

‭.10‬ צובטים ומהדקים את השוליים של המכסה. אפשר גם לייצר כמה “עלים” ועיגולים מן הבצק הנותר שבמקרר ולהדביק אותם כקישוט יפה אל כיסוי הבצק של העוגה.

‭.11‬ מערבבים את הביצה והמים בקערה עם שארית המלית ומורחים בתערובת את הבצק. בוזקים למעלה את השומשום.

‭.12‬ אופים 20 דקות בחום הגבוה, ואז מנמיכים ‭180־ל‬ מעלות, ללא טורבו.

לגזור ולשמור!

ויניגרט יוגורט ועשבים

במקום אמולסיה של שמן זית ‑ רוטב קרמי על בסיס יוגורט. גרסה מקומית ופי מאה בריאה יותר לרוטב הראנץ' האמריקאי. מתאים לסלט, לירקות צלויים, לתפוחי אדמה בתנור, לטורטיות עם מילויים שונים ולכל סנדוויץ'.

החומרים:

200 מ”ל יוגורט

3 כפות גדושות שמנת

2 שיני שום, קלופות וכתושות

2 כפות דבש

1 כפית חרדל

1/2 כפית מלח

3 כפות שמן זית

2 עגבניות שרי

חתיכה של פלפל חריף, לפי הטעם

1/4 צרור פטרוזיליה קצוצה

ההכנה:

1. שמים את כל החומרים בקערה גדולה ומערבבים היטב.

2. מעבירים לצנצנת אטומה ושומרים במקרר עד השימוש. הרוטב מחזיק מעמד שלושה ימים בכיף.

יש לי פיצה הכי טובה

בתל־אביב, התנהג כמו רומאי, לפחות בענייני פיצה. אז מצאנו את הפיצה־על־הסכין, מהסוג שחותכים ממנה נתחים (ולא משולשים) ושוקלים, כמו שיש ברומא, הכי־הכי טעימה שטעמנו בארץ. אולי אפילו מהטעימות שטעמנו אי פעם.

פיצה ארציאלי, השוכנת על הגדה המערבית של כיכר רבין, היא דוכן פיצה פר־סה: אין כיסאות, אין ישיבה, אין סלט. יש רק פיצה, לקחת. רוצים לשבת? יש ספסל בשדרה ממול. הישראלים, ייאמר לזכותם, עומדים בתור ארוך בנימוס מסוים ומחכים.

הפיצות בארציאלי יוצאות אובליות וענקיות. למעט המרגריטה, כולן מלאות תוספות ושילובים. בוראטה ופלפל קלוי. תרד וגרנה פדנו. פיצה ביאנקה עם פרחוני כרובית. אבל כל אלו סתם הסחות דעת לנושא המרכזי: הבצק. בעלי המקום, אלעד כהן וחואן מסל, הלכו ללמוד את אמנות הפיצה ברומא עצמה, אצל גבריאלה בונצ'י (Pizzarium, חובה אם אתם בעיר). הם חזרו ארצה עם בצק הפיצה הטוב ביותר שאי פעם היה פה.

יש לשתינו קילומטרז' ארוך של פיצות בכל העולם, נכנסנו למטבחים, ראינו בצקים, מיששנו אותם באופן מטריד ופירקנו פיצות לשם המחקר. הבצק של ארציאלי מתנהג כמו בצק מחמצת של ממש, כולל שלל טעמיו העמוקים, הבועות הגדולות שהוא מפתח, הקרום הפריך והמתפצח והליבה העסיסית שנותרת כזו גם בחימום השני. בכל פעם שהגענו למקום דגמנו (בשם המחקר והמדע) כמעט את כל הפיצות שהציעו בוויטרינה, והגענו למסקנה שעם בצק כל כך מוצלח אי־אפשר ליפול.

המחיר: 10־12 שקלים למאה גרם, תלוי בסוג הפיצה.

פיצה ארציאלי, מלכי ישראל 7, תל־אביב, טל': 03-9311099.

פיצה ארציאלי. בגלל הבצק

חותכות עלויות

אנחנו רוצות לנצל את ההזדמנות כדי להגיד תודה לכל הקוראים שכותבים לנו: במייל, באינסטגרם ובפייסבוק. אנחנו שמחות לעזור כשצריך וגם ללמוד מכם לא אחת. הנה דוגמה מצוינת:

לפני כמה שבועות כתבנו מדור על מיצים סחוטים. על הדרך התמרמרנו על מחירי הפירות הקפואים בארץ (כ־ 60 שקל לקילו אננס קפוא!).

בעקבות המדור, סיפרו לנו על חברת "לה פרוטה" שמספקת פירות טריים קפואים, חתוכים, איכותיים, במחירים נוחים ועם משלוח עד הבית כמעט בכל חלקי הארץ.

שני קילו אננס, קלוף, חתוך ומוכן לשימוש?

45 שקל. גם המנגו. שני קילו תאנים (לשייק תאנים, יוגורט ואגוזי מלך עם קצת דבש!) – 30 שקל.

הזמנו, העמסנו את המקפיא, ואפילו ילדים קטנים הפכו את הפירות הקפואים לנשנוש אחר הצהריים שלהם, ככה, ישר מהשקית. לה פרוטה: 058-4880488 , אפשר גם בווטסאפ.

המצטיינים של שבועות

רשימה חלקית ביותר. להלן המוצרים המצוינים מבין אלה שהצלחנו לדגום:

1. עוגת הגבינה הבאסקית של "ביסקוטי":

זו עם הטאץ' הביתי, הטובה ביותר שטעמנו. עשירה בגבינה מוצקה ודחוסה בתוך קראסט ונילי יפה אך לא מתפלצן, באמת כמו עוגה של סבתא, שיודעת לאפות.

מחיר: 132 שקל.

להשיג: בסניפי ביסקוטי או ב- biscotti.co.il

עוגת הגבינה הבאסקית של "ביסקוטי". כמו של סבתא (שיודעת לבשל)

2. בורקס גבינות של “שיבולת השרון”:

ברשת הנהדרת, שהיא גם כשרה למהדרין, מפיקים בורקס מבצק פילו משומשם היטב ו"בולמאס", שבלוליים ענקיים עם תועפות גבינות ותרד שמספיקים למשפחה (כל עוד זו אינה המשפחה שלנו, בה אב־הבית שואב בורק ענק בעצמו). בניגוד למילויים הדלוחים בבורקס תעשייתיים, הם גם מתפוצצים ממילוי איכותי.

למחירים וסניפים: גגלו "מאפיית שיבולת השרון".

3. בריוש גבינות של מאפיית ג'ייקובס:

היא בנויה כמו כתר, עשויה מבצק בריוש כרוך (בצק שמרים־עלים על בסיס חמאה) ויש בה מילוי עדין של ריקוטה, קקאו ווניל. היא נבצעת בעדינות, לפיסות בצק דקיקות, כמו קרואסון ולא כמו בבקה, וגם אין לה את הדביקות והמתיקות הקיצונית של הבבקה. בקיצור, היא מה שאתם צריכים.

מחיר: 62 שקל.

להשיג: ג'ייקובס, איתן 1, קריית־אונו, החרושת 19, רמת־השרון.

בריוש גבינות של מאפיית ג'ייקובס

4. עוגת הגבינה המוזהבת של דודו אוטמזגין:

מספיק רק להביט בה, אך היא גם טעימה.

מחיר: 240 שקל. להשיג: בסניפי רשת אוטמזגין.

5. גבינות "גאודה" ו"גאודה תום" של בית יצחק:

המחלבה עברה לאחרונה מיתוג מחדש. הגבינות, תודה לאל, נותרו מצוינות, ובמיוחד ענף ה"חאודה" (גאודה בעברית) הנפלא. אנחנו התענגנו על היעדר טעם ומגע הפלסטיק המוכר בגבינות תעשייתיות. הגבינה הזו נימוחה ועולה בטעם ובמרקם על המון כיכרות "תום" ו"תומא" בצרפת ובאיטליה.

מחיר: גאודה: 105 שקל לקילו. תום־גאודה: 140 שקל לקילו. להשיג: פרוס או בבלוקים גדולים במעדניות המרכולים.

6. הלאבנה של משק יעקבס:

מוצר ישראלי טעים ועשיר ביותר. מצטיין במרקם אנין ובחמיצות מדויקת. כדאי ללוות בשמן זית ממש עדין, ובזעתר הכי משובח שתמצאו. ואגב, קישואים או פלפלים חרוכים ומתקתקים ניסיתם עם לאבנה?