שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קשב וריכוז: "רוב ההורים מדחיקים"
    "הורים רבים חוששים להודות שיש להם ילד עם הפרעת קשב, ולכן הם הולכים סחור סחור. הם מחפשים את כל הסיבות בעולם להתנהגויות ספציפיות, במקום להגיע לעיקר, לאבחן ולטפל". ד"ר שרית טגנסקי בראיון לרגל צאת ספרה החדש

    במסגרת הפעילויות שד"ר שרית טגנסקי עושה עם ילדים היא מבקשת מהם לצאת לגינה ולהתמודד עם הקושי גם בדרך פיזית. "באמצעות פעילות פיזית, כולל טיפוס ומשחק במתקני השעשועים, אנחנו מצליחים לפתח שיח על הנושא, ולנסות להתמודד עם הקושי", היא מספרת.

     

    טגנסקי, PHD בתחום הפסיכולוגיה החינוכית, המתמחה בהפרעות וריכוז ותפקודי למידה, מספרת על רגע מיוחד שגרם לה להחליט לכתוב ספר ילדים: "בעודי יושבת עם אחד המטופלים שלי, ילד בגיל גן חובה, ראינו חתול שטיפס על הגג. ניסינו לחשוב יחד איך להציל אותו.

     

    "למרות הפחד של הילד, שנובע מהאתגרים איתם הוא מתמודד ביום יום, הוא הציע לגייס את החברים לעניין ולנסות להתמודד. צורת החשיבה של הילד, ההירתמות של החברים, וההתמודדות של כולם עם האתגרים שמציבה בפניה תופעת ה-ADHD, גרמו לי להבין שילדים לומדים וחווים דרך המציאות ומה שקורה כאן ועכשיו".

     

    ריצה (צילום: shutterstock)
    מתמודדים עם אתגרים(צילום: shutterstock)

    הרגע הזה ומה שבא אחריו, הפכו לחלק מהעלילה בסיפור הילדים החדש שכתבה - "חמישה ילדים וחתול אחד". "הסיפור עוזר לי להמחיש למטופלים הצעירים שיש להם את היכולת להיות אמפתיים, ולהציע פתרונות למצבים שנראים להם בלתי אפשריים, בשל עובדת היותם ילדים המתמודדים עם אתגר לא פשוט, שמציבה להם הפרעת קשב וריכוז".

     

    ד"ר טגנסקי שכתבה עד כה שני ספרים למבוגרים על הנושא ("מי מפחד מ-AdHd?" ו"מי מפחדת מ-AdHd?". ג.ל.ל) מכירה את הנושא גם באופן אישי. היא עצמה מתמודדת עם הפרעת קשב וריכוז, וכך גם כל שלושת ילדיה.

     

    קראו עוד:

    "שנות בית הספר היו סיוט עבורי"

    מה התנהגות ילדיכם אומרת עליכם?

    הילדים מתחצפים? כך תגיבו

     

    למה החלטת לפנות הפעם לילדים?

    "נראה לי שלהורים אין כוח לקרוא מאמרים מקצועיים ולהיחשף למגוון תאוריות. הגיע הזמן שיהיה ספר נגיש להם ולילדים, שיסביר בצורה הכי פשוטה איך מרגיש ילד עם הפרעת קשב וריכוז.

     

    "העלילה מציגה גם דרכים להתמודד עם הקושי, לעזור לילדים שלנו לזהות את הקשיים, ואפילו להתיידד אתם. מטרה נוספת של הספר היא להפחית את תחושת התסכול, לחזק את הדימוי העצמי, ולאפשר לילדים וגם להורים, להתמודד בהצלחה עם האתגרים והקשיים".

     

    סיפור (צילום: shutterstock)
    להפחית את תחושת התסכול(צילום: shutterstock)

    את חושבת שהורים רבים מדחיקים את הבעיה?

    "כמובן, ולכן רציתי להציג בפניהם מראה לפנים, שלא יתביישו להודות שהילד שלהם סובל מהפרעת קשב וריכוז. היה לי חשוב לתת להם את האפשרות לזהות את התופעה, ולהבין שחשוב לטפל בה.

     

    "הספר אמור להנגיש להורים את הילד כמו שהוא, ובעקבות כך לתת מענה לשאלות רבות שמתרוצצות בראש של הורה: 'האם הילד שלי כזה או לא? מה זה אומר שיש לו הפרעת קשב וריכוז? האם דרוש טיפול? מה יגידו?'

     

    "כאשר ההורה קורא את הספר עם הילד או עבור הילד, הוא מתחיל לזהות את הסימפטומים לתופעה של קשב וריכוז. במידה והילד שלו סובל מכך, הוא בסוף יבין על מה מדובר. רוב ההורים מדחיקים וחוששים להודות שיש להם ילד עם הפרעת קשב, ולכן הם הולכים סחור סחור. הם מחפשים את כל הסיבות בעולם להתנהגויות ספציפיות, במקום להגיע לעיקר, לאבחן ולטפל.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הוריים של ynet

     

    "האתגר המרכזי בקרב ילדים המתמודדים עם ADHD הוא העניין החברתי. הם לא מרגישים שייכים, ונמנעים מיוזמות חברתיות. הסיטואציה בספר, בה חמישה ילדים עם קשיים מורכבים מצליחים לתקשר, לדבר על הבעיות של כל אחד, וליצור שיח בונה ומכיל, יכולה לעזור לילד להזדהות, לשתף ולקחת חלק.

     

    "כשהילד ירגיש נוח עם כל אחת מהדמויות בספר, הוא יכול לצאת נשכר. ברגע שהילד יקרא ויגיד: 'אמא או אבא, אני דומה לרמי או לדנה', שניהם יזהו את ההפרעה, יבינו אותה, ויפנימו שלא מדובר בדבר רע. להפך".

     

    כיצד לדעתך מערכת החינוך יכולה להנגיש את הנושא לתלמידים?

    "בקלות. אני חושבת שהעיסוק בנושא בדרך יצירתית, יכול לאפשר למורה, למנהלת, ליועצת או כל דמות חינוכית אחרת, לזהות את אותם הילדים, להבין את המורכבות שלהם ולתת מענה, מבחינה לימודית, רגשית וחברתית.

     

    "למשל, לאפשר לילדים שלא יכולים לשבת 45 דקות רצוף לצאת להתאוורר כדי שלא יגיעו למצב שמתחילים להפריע. שהמורה יעזור לילד לפתח מיומנויות שיח באמצעות משחק תפקידים. שהמורה יבין שיש לו תפקיד להנגיש את הדרך שמתאימה לילד.

     

    "הילד עשה משהו לא בסדר? שהמורה יעזור לו למצוא את הדרך האחרת. שימחיש לו מה היה ויחד איתו יבדקו מה היה אפשר לעשות אחרת.

     

    "הכי חשוב - להקשיב. למורים אין זמן להקשיב לילד. רצוי שהמורה ישאל ויחכה לתשובה. כך יקבל הילד בטחון שמאמינים בו, וכמובן להימנע ממילים פוגעניות".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סלי לוי פראג
    ד"ר שרית טגנסקי
    צילום: סלי לוי פראג
    כריכת הספר
    ספר הילדים
    כריכת הספר
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים