שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    לעוף איתה

    אתי ביטון, הלא היא הזמרת אישתאר, מגיעה לסיבוב הופעות ענק באמריקה עם להקת אלבינה. בראיון מיוחד היא מספרת על המסע שלה כזמרת מוזיקת עולם, על היחס אליה כישראלית שמנסה לגשר בין תרבויות ועל השיר המיוחד שמתכננת עבורנו

    הצלחה ישראלית מגיעה לכל מיני מקומות. מהסטארטאפ ועד גל גדות, אבל הרבה קודם, הייתה זו אתי ביטון שכבשה את אירופה כ"אישתאר", זמרת מוזיקת עולם שמובילה את להקת אלבינה ברחבי הגלובוס עם שירים בצרפתית, ערבית, ספרדית ועברית, כבר 20 שנה.

    כעת, 20 שנה אחרי שהחלה את המסע האישי והמרתק שלה בצרפת, הלהקה חוגגת שני עשורים מוצלחים בסיבוב הופעות באמריקה.

     

    בראיון מיוחד ל'ידיעות אמריקה', מספרת אישתאר על מה שצפוי לקהל בארה"ב וקנדה: "אני מאוד מתרגשת להגיע לקהל שלנו. במופע עצמו יהיו הרבה שירים ולהיטים של 20 שנה, כולל שלושה שירים מאוד מפתיעים (פרטים בסוף הכתבה)."

     

    המופע, היא מבטיחה, צפוי להיות ענק. "נהיה 18 על הבמה. יהיו נגנים, ביחד עם קרוב ל-20 רקדנים, מה שהופך את זה לאחד המופעים הגדולים והשמחים שלנו."

     

    אל המופעים יצטרף גם צוות צילום מיוחד לתיעוד דוקו חדש אודותיה. "כבר זמן רב שהמופע הזה קורם עור וגידים, כשבכל פעם התעוררו סיבות שמנעו מאיתנו להגיע, תמיד היה משהו שהפריע ומנע מזה לצאת לפועל. כעת אנחנו מגיעים בדיוק 20 שנים אחרי שנחתנו במופע מיוחד בסנטרל פארק, אני זוכרת שנשרפו לי כפות הרגלים", היא צוחקת. "אלו ימים בהם נהגתי להופיע יחפה, והקהל היה רותח, כך גם הרצפה. באותם ימים", היא נזכרת, "הקהל בארה"ב אימץ את המוזיקה שלנו והגענו למקום ה-7 בבילבורד."

     

    - ()

     

    הקריירה של אתי ביטון היא מוזיקת עולם בפני עצמה. היא נולדה בקריית אתא, חלמה ללמוד רפואה והתפרנסה מגיל 14 מהופעות קטנות אליהן הגיעה בליווי אביה. אחרי שירות צבאי מרשים כמכונאית המטוסים הראשונה בצה"ל עברה לאוסטרליה בעקבות האהבה. "התחתנתי והתגרשתי, קרו לי דברים שבילבלו אותי וניתבו אותי לא נכון", סיפרה. "הנסיעה לאוסטרליה היתה הגשר בין העבר לעתיד".

     

    משם עברה לפאריס: "ישנתי על הרצפה בדירה הקטנה והריקה של חברה שלי. המזוודה שלי היתה השולחן, קניתי מזלג, סכין וספל. לא היו לי רדיו, טלוויזיה

    או חברים, לא דיברתי עם אנשים, הייתי רק עם עצמי והגעתי להרבה תובנות אישיות ובוגרות. הקמתי להקה וכל יום היה יום הישרדות חדש", מתארת ביטון. "הייתי ילדה בתחילת שנות העשרים, והכל היה פתוח. הופעתי בפאבים ובבתי מלון בפאריס, הקמתי להקה בשם Alef וקפצתי על כל אודישן. "רק רציתי שיהיה לי כסף לבאגט", צחקה. "יום אחד מציעים לי להיכנס לסטודיו ובשביל 600 פרנק להקליט את אלבינה. זה היה כסף שהרווחתי בשבוע. ברור ששרתי והלכתי. זמן קצר אחרי פנו אלי שוב וביקשו ממני לפתוח להקה. באותם ימים לא סירבתי לשום דלת שנפתחת וכך התחיל סיפור אלבינה. גיליתי עולם עם האלבום והשירים האלו ואני מרגישה שהמוזיקה הזו בחרה בי."

     

    - ()

     

    להקת "אלבינה" והזמר האלג'ירי ח'אלד הם שהובילו את הלהקה, החל מאמצע שנות התשעים, עם סגנון ייחודי שידע לשלב בין הז'אנר האתני לז'אנר הספרדי. מוזיקה ג'יפסית ששיחררה אז את הלהיט בכיכובה, שהפך לסנסציה בינלאומית. אתי אימצה לעצמה את שם הבמה אישתאר, מחווה לסבתה אסתר ולאלת הפריון אישתאר, והתמסרה לתפקידה המוזיקלי כמגשרת בין שפות ותרבויות סביב קצב מוזיקלי שמשמח את כולם.

     

     

    אתי הישראלית הפכה מהר מאוד לאישתאר הכוכבת העולמית, עם סיבוב הופעות באירופה, במדינות ערב ובארה"ב. "בוקר אחד הגעתי יחפה לראיון ב'גוד מורנינג אמריקה' ב־ABC אחרי שכמעט לא ישנתי בלילה שלפני", סיפרה. "כל הזמן הייתי בטיסות. עוד לפני שעיכלתי את הראיון בטלוויזיה, כבר ראיינו אותי בערוץ אחר. זו היתה רכבת שדהרה ב־500 קמ"ש".

     

    הישראליות שלה הייתה נושא חם מאז ועד עכשיו: "אני חושבת שאז היה אפילו יותר אישיו על זה שאני ישראלית. עצם היותי ישראלית בלונדינית, תלתלים, חשופה מאוד ששרה בערבית. בכל ראיון שאלו איפה היית בצבא, היו המון תהיות ולקח זמן. כל זה הביא אותי", היא מודה, "למקומות לא רצויים. ערבבו את הישראליות שלי עם בעיות פוליטיות והוציאו דברים מהקשרם, אבל הקהל המגוון שלנו כל השנים לא עשה מזה עניין, עובדה. תמיד היה חשוב לי להביא את זה שאני נולדתי בחיפה, בעיר מגוונת וחשוב היה לי להבהיר את מה שמבחינתי הוא מובן מאליו, שאני ישראלית ששרה בערבית, זה הצבע שלי כישראלית ואזרחית בעולם. היה חשוב לי דרך המוזיקה להעביר את זה ולתת את הפן של השלום. רואים את זה גם בקהל שלי מדורות וגילאים ועד עדות. יש משהו מאחורי המוזיקה שקשור למשהו מאוד אוניברסלי. השפות השונות שפות קונטרסטיות דווקא כל זה מחבר זמנים ותרבויות ומערבבים חומר ושירים מאוד ישנים עם מקצבים חדשים וישנים."

     

    לא פשוט היום להיות יהודי בפריז ואתי, שחיה שם כבר 28 שנים מכירה היטב את התחושה. כישראלית מפורסמת, בלית ברירה, היא לעיתים קרובות ב"קו האש" התקשורתי: "בכל פעם כשאני אמורה להגיע לטלוויזיה, לראיון או לשיר, תמיד היה מישהו לצידי מי שמוזמן לאותה תכנית והוא מ"הצד השני", פרו פלסטינאי או אנטי ישראלי ויהודי. לא קרה שפעם אחת זה התנהל אחרת. תמיד מצאתי את עצמי מדברת על ישראל, הסכסוך, והמציאות הזו נכפתה עלי. רציתי לדבר ולהסביר למה אני מדברת ערבית ולספר על פליטי מדינות ערב בישראל אבל תמיד רצו לדבר איתי על פוליטיקה. אני מאוד רוצה לדבר על שלום."

     

    היא מוסיפה ואומרת: "לכל אמן יש ייעוד בחיים ואם הייעוד שלי הוא מוזיקת עולם סימן שיש לזה סיבה. אני רוצה להזמין את כולם למופע מושקע וענק עם המון שמחה, כולל שלושה שירים שאבצע בפעם הראשונה על במה. אחד של מדונה, קיבלתי ממנה אישור אישי, שיר שעבדתי עליו כבר 5 שנים ולא הוצאתי אותו, יש שיר של אום כולתום שכולם רגילים לשמוע בערבית אבל יהיה בספרדית ויש שיר שנוגע לי באופן אישי כאישה וישראלית, הוא ישראלי במקור וחיברתי אותו לשיר ערבי וזה יהיה חדש, את השיר תגלו במופע."

     

    היא מסכמת במסר לקוראי 'ידיעות אמריקה'. "יש לי המון תשוקה לפגוש שוב את הקהל שלי במופע כזה שבו כל אחד מאיתנו גדל והתבגר, גם בגישה, הביצועים הם חדשים והמטרה היא לעשות שמח, להשאיר את כל הבעיות בבית להכנס למסע וחוויה חובקת דורות ועולם, אהבה שמחה ומוזיקה וקצב, הג'יפסי איתנו, הרקדנים איתנו והשירים הכי משמחים שיש. המטרה היא לעוף, ביחד".

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים