שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    תוכנית הרכבל לכותל הועברה לאישור הממשלה
    התוכנית שנועדה להפחית משמעותית את עומסי התנועה באזור העיר העתיקה צפויה לתת מענה לכ-3,000 נוסעים בשעה ותנוע בשלושה מקטעים. מהרשות לפיתוח ירושלים נמסר: "הרכבל יגביר את הנגישות לאזור עבור תושבים, תיירים וסוחרים כאחד"

    הדמיית תחנת הרכבל לכותל בירושלים (צילום: הרשות לפיתוח ירושלים)
    הדמיית תחנת הרכבל בעיר העתיקה(צילום: הרשות לפיתוח ירושלים)

    הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה היום (ב') להעביר את תוכנית הרכבל לכותל המערבי לאישורה של הממשלה. הרכבל צפוי להביא לצמצום משמעותי של מספר האוטובוסים וכלי הרכב החוסמים את הכניסה למרחב האגן הדרומי-מזרחי של העיר העתיקה והכותל. התוכנית תיתן מענה לכ-3,000 נוסעים בשעה לכל כיוון בארבע דקות. עם זאת, למרות שהיזמים טוענים כי מטרת הרכבל היא תחברותית, משרד התחבורה אינו מעורב בתכנון או במימון הפרויקט. 

     

    בוועדה הסבירו כי שדרוג התשתיות הפיזיות באזור הכותל ושיפור אמצעי התחבורה הציבורית בעייתיים עקב מגבלות שונות בהיבטים תרבותיים, דתיים והיסטוריים שאינן מאפשרות ביצוע עבודות פיתוח בהיקפים נרחבים. עוד נאמר על ידי גורמים בוועדה כי האזור סובל מעומסי תנועה בשגרה ובימי מועד, וכן מהשלכות של רעש וזיהום האוויר, סיכון הולכי רגל  ופגיעה בנגישות לאתרים ההיסטוריים והדתיים הקיימים במרחב העיר העתיקה וסביבותיה.

     

    ההערכה היא שבממוצע מבקרים בעיר העתיקה וסביבתה הקרובה כ-135 אלף מבקרים בשבוע, מתוכם כ-24 אלף תיירים, כמות שגדלה מדי שנה. מבין המערכות להסעת המונים, מערכת הרכבל המוצעת מספקת כאמור קיבולת של כ-3,000 נוסעים לשעה לכיוון, בקרונות של עשרה נוסעים הנעות ברצף לשני הכיוונים בזמן של כ-4.5 דקות לכיוון.

     

    התוואי הכולל של הרכבל הינו 1.4 ק"מ והוא כולל כ-73 קרונות. התוואי מורכב משלושה מקטעים: מקטע A-B, בין תחנת היציאה ממתחם תחנת הרכבת הישנה במערב העיר עד לתחנה תפעולית B. מקטע B-C, בין התחנה התפעולית ב-B לבין תחנת נוסעים שנייה בהר ציון-C. התוואי במקטע זה חוצה את גיא בן הינום בניצב. מקטע C-D, בין תחנה C לנוסעים בהר ציון לתחנת הגעה D מעל מבנה מרכז קדם המאושר. תוואי הרכבל יוצא מתחנה C ועובר בסמוך לישיבת התפוצות, מעל חלק ממגרש כנסיית הגליקנטו, מעל חלק ממגרש מוסד הפוקולרה, מעל בתי מגורים בשכונת עין חילווה לאורך ציר רחוב מלכיצדק, עד לתחנה D.

    הדמיית תחנת הרכבל לכותל בירושלים (צילום: הרשות לפיתוח ירושלים)
    (צילום: הרשות לפיתוח ירושלים)
      

    יו"ר הוועדה לתשתיות לאומיות זאב בילסקי ציין: "מדובר בתוכנית שמביאה בשורה של ממש לעיר ירושלים. התוכנית מאפשרת נגישות זמינה ונוחה עבור באי העיר העתיקה והכותל. התוכנית תביא לביטול 'חומת האוטובוסים' שנמצאת באופן קבוע בכניסה לעיר העתיקה, והפיכת המרחב למרחב ציבורי ונעים באחד המקומות המתויירים ביותר בישראל ובעולם".

     

    מתכננת הות"ל, נאוה אלינסקי: "התוכנית עתידה להביא למהפכה בירושלים, בשיפור משמעותי בנגישות לעיר בעתיקה, ותאפשר הבאת המונים לאתרי התיירות המרכזיים בעיר העתיקה וסביב לה. זאת, תוך קיצור זמני ההגעה למקומות הקדושים וצמצום משמעותי של עומסי התנועה באזור הכותל המערבי, יחד עם שיפור הנגישות לשכונות ורובעים במזרח העיר. כל זאת תוך שימור והגנה על חומת העיר ואתרים ארכיאולוגים באזור".

     

    מהרשות לפיתוח ירושלים נמסר: "אישור התוכנית בוועדה הלאומית לתשתיות, לאחר שמיעת כלל ההתנגדויות, הנו אבן דרך משמעותית בקידום פרויקט חשוב זה. שילוב הכוחות ושיתוף הפעולה שבין העירייה לבין משרד ירושלים ומורשת יחד עם משרד התיירות אפשרו תהליך תכנון מסודר ואת קידומו המוצלח לטובת ציבור מגוון שחי בעיר ומבקר בה. כחלק מתפיסת הפיתוח של העיר, הרכבל יאפשר הפחתה משמעותית בעומסי התנועה סביב העיר העתיקה ויגביר את הנגישות לאזור עבור תושבים, תיירים וסוחרים כאחד".

     

     הפרויקט עורר התנגדות מצד אדריכלים כמו משה ספדי ופעילי סביבה שמחו על הפגיעה של שורת עמודים מאסיביים וכבלים ארוכים בנוף הייחודי של העיר העתיקה, וכן מצד תושבי סילוואן שהרכבל יעבור מעל בתיהם.

     

    מעמותת עמק שווה, המתנגדת לרכבל נמסר: "ההסבר שהרכבל נחוץ לשם הסרת המפגע החזותי של 'חומת האוטובוסים' בסמוך לחומות העיר העתיקה הוא אחיזת עיניים. מה שבטוח לחומות העיר העתיקה וחזותן הוא לא יעזור.

     

    "לצערנו בוחרת הוועדה לתשתיות לאומיות להתחבא מאחורי חומות של תירוצים במקום להגיד את האמת כהווייתה – פרוייקט הרסני זה בא לעולם כדי לשרת את עמותת אלע"ד".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: הרשות לפיתוח ירושלים
    הדמיית תחנת הרכבל בעיר העתיקה
    צילום: הרשות לפיתוח ירושלים
    מומלצים