שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קבלו את מעצבי העתיד
    שמיכות ג'קארד בהשראת הבריאה, גופי תאורה בהדפסת תלת-מימד, שעון שמש מלאכותית, פרטי עץ שמתעצבים בעצמם, וקצבייה שמוכרת נייר במשקל – ששת המעצבים הזוכים בחממת העיצוב של מפעל הפיס מספרים על תהליך היצירה שלהם

    בשיתוף מפעל הפיס

     

    "פמוטים עבורנו הם חלק מטקסים דתיים, או שאנחנו פוגשים אותם בעולמות הנוי והרוגע. רציתי לערער את הפונקציות הללו עם דימויים שמביטים באימה בזמן שהם עולים באש שמאיימת להגיע אליהם. הפמוט מעוצב כך שנחשוב פעמיים האם להדליק אש".

     

    פמוט עם מסר (צילום: תומריקו)
    פמוט עם מסר(צילום: תומריקו)

    ניב תשבי מציג פמוטים בעיצוב שובב ומלא חיים, עשויים עץ מלא בעבודת יד, וכל פמוט הוא יחיד במינו. שם הפרויקט שלו הוא לשונות של אש והפמוטים עצמם, כך הוא מספר, נולדו מהמחשבה על יסוד האש, "יסוד פראי שאנחנו מכניסים הביתה וחושבים שיש לנו שליטה עליו".

     

    תשבי הוא אחד מששת המעצבים שנבחרו השנה למנצחים של "צבע טרי" - אחת הפלטפורמות הידועות לחשיפת קולות חדשים בעולם האמנות והעיצוב בישראל. ביריד השנה - אליו הגיעו למעלה מ-35 אלף איש - הוצגו תוצרי חממת העיצוב של מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, שהתקיימה לראשונה. האומנים המנצחים, שנבחרו על ידי ועדה אמנותית מקצועית, קיבלו כל אחד 50 אלף שקלים למימון המחקר ותהליך היצירה, לצד ליווי מקצועי של מנטורים מהתחום.

     

    תשבי משתף כי התחיל בהצעה ראשונית של פמוטים בהעתקים. "מתוך שיחות עם המנטורית שלי, גלית גאון, הפרויקט התפתח למשהו יותר אמנותי. הסיוע של חממה אפשר לי ללכת למקומות יותר מחפשים, שואלים שאלות. עבודה יותר רגשית".

     

    ניב תשבי והפמוטים (צילום: תומריקו)
    ניב תשבי והפמוטים(צילום: תומריקו)

     

    עמרי פישר - Butcher Block, בית מטבחיים לנייר

    הפרויקט של פישר, שנראה כמו קצבייה, הגיע מתוך רצון "לקחת דפים ולהפוך אותם מחומר גלם למוצר מוגמר - באמצעות תהליך צביעה בלבד", הוא מסביר. "על גבי הניירות יש שכבות של צבע בסיס המשמש גם כדבק, ועליהן כתמי צבע רנדומליים.

     

    כמה נייר לארוז לך? (צילום: תומריקו)
    כמה נייר לארוז לך?(צילום: תומריקו)
     

     

    "ברגע שהיו לי טכנולוגיה ומוצר, הייתי צריך לחשוב איך ממתגים את כל זה". בעבודה עם המנטורית שלו, גלית גאון, חשבו "מה מוכרים במשקל? "ודרך המשקל העתיק לניירות, הגענו לקצבייה – משהו בועט. שאלנו גם 'עד כמה זה יהיה מוזר למבקר?', לראות משקל בגלריה ולקנות נייר כמו שקונים בשר עד שהגענו להבנה של התצוגה בתור קצבייה".

     

    עמרי פישר - כמה זה מוזר למכור נייר במשקל? (צילום: תומריקו)
    עמרי פישר - כמה זה מוזר למכור נייר במשקל?(צילום: תומריקו)

    נעמה בן משה - Genesis

    בן משה, בוגרת המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר בהצטיינות, זכתה עם פרויקט הגמר שלה בפרסים בתערוכת עיצוב גדולה במינכן, "ובהמשך היה לי עסק בברלין. כל העיצובים שלי כללו הדפסה דיגיטלית על בד", היא מספרת.

     

    סיפורי הבריאה על שמיכה (צילום: תומריקו)
    סיפורי הבריאה על שמיכה(צילום: תומריקו)
     

    בפרויקט הנוכחי בחרה להשתמש בשיטת ג'קארד, "סוג אריגה המאפשר שליטה ברמת הפיקסל, בניגוד לאריגת שתי וערב שמגבילה את הרזולוציה". את השמיכות והכריות ייצרה במפעל בארה"ב  - מהלך שהתאפשר בזכות התמיכה של מפעל הפיס.

     

    "ידעתי שאני רוצה שמיכות, ולעסוק בחיות וטבע - אבל לא מצאתי סיפור שיחבר הכל". היא עבדה עם המנטורית ליאורה רוזין וסיפרה שהחממה נתנה לה פוש רציני. "האתגר היה לא לייצר שמיכה אחת אלא משהו שתומך אחד בשני, וההחלטה הסופית הייתה לקרוא לפרויקט ג'נסיס = בראשית – כל שמיכה מייצגת יום אחד מסיפור הבריאה, וכך התחברו העיצובים והצבעים".

     

    נעמה בן משה - מחברת בין צבעים לעיצובים לסיפורי בראשית (צילום: תומריקו)
    נעמה בן משה - מחברת בין צבעים לעיצובים לסיפורי בראשית(צילום: תומריקו)
      

    נעמה אגסי - מלאכותי

    הפרויקט של נעמה אגסי מתמקד במה שמאחורי המילה 'מלאכותי'. "התחלתי משעון שמש מלאכותית - אנחנו רגילים להשתמש בשעון, שהוא, למעשה, דימוי של שעון שמש אך משום שזה כל-כך שגור, אנחנו כבר לא זוכרים את המקור.

     

    נעמה אגסי - יצרה אבן מיוחדת משלה (צילום: תומריקו)
    נעמה אגסי - יצרה אבן מיוחדת משלה(צילום: תומריקו)
     

     

    "מלאכותי מגיע מהמילה מלאכה. כך, פעולת חיקוי של השמש דומה למלאכת חיקוי של האמן. יש לזה מסורת בעולם האמנות", היא מסבירה.

     

    "הגעתי לחממה עם שעון השמש, ויחד עם ליאורה רוזין, המנטורית, חקרתי ורקחתי את החומר, קונספט לצד פיתוח חומרי". התוצאה הייתה אבן מלאכותית, "מתכון סודי של גבס מחוזק שאפשר לי ליהנות מחופש החיקוי מבחינת עובי, יצירת דברים חלולים, שילוב כמה סוגי אבנים - כל הדברים שאי אפשר לעשות בעבודה עם אבן אמיתית. התמיכה של החממה אפשרה לי, בין היתר, לפתח את המנגנון הלא פשוט של שעון השמש, ולאפשר 'פס ייצור' של שעונים". בפרויקט מוצגים גם מדפים, מנורה מתכווננת, וואזות מעוצבות.

     

       (צילום: תומריקו)
    (צילום: תומריקו)
     

     

    מיכל לויצקי - סוהאם - אור גדל

    בתוך מעין חלל-בתוך-חלל, מיכל לויצקי מציגה גופי תאורה מעוצבים בהדפסת תלת-מימד. "הפרויקט מסמל התערבבות וצמיחה, מתוך השילוב בין החומרים. סוהאם זה 'אני' בסנסקריט, מתוך רצון להדהד שכולנו אור". העיצוב של גופי התאורה מקבל אלמנט מודולארי, למרות שהמוצרים עצמם לא ניתנים לשינוי.

     

    מיכל לויצקי עם גופי התאורה שעצבה (צילום: תומריקו)
    מיכל לויצקי עם גופי התאורה שעצבה(צילום: תומריקו)
     

    לויצקי הדפיסה בביתה את גופי התאורה במדפסות שקיבלה בהשאלה מחברת "המפעיל". "עשיתי הרבה מאוד טסטים, עד למצב שהחלקים התאימו, יש איכות אסתטית והכל בגודל הנכון. הניסיון היה להגיע לרמת איכות של פיסול בהדפסה. מדובר בעבודה מדויקת מאוד".

     

    לויצקי עבדה עם המנטור איתי אהלי. "עבדנו, למשל, על התצוגה - איך לתחום פיזית את החלל, לתת לכל אלמנט מקום משלו וליצור מסלול של גילוי למבקרים. אך עיקר העבודה עסק בזמן. במהלך הפיתוח צריך להקדיש זמן, והחממה נתנה לי את זה, וגם תחמה הכל בדד-ליין, שהאיץ את העבודה".

     

       (צילום: תומריקו)
    (צילום: תומריקו)

      

    נטע אשרי ותום כהן, סטודיו BeHold, Wood Couture

    הפרויקט של כהן ואשרי הציג רהיטים, אגרטלים קטנטנים וקערות, כשהמכנה המשותף היה אמצעי הייצור - למינציה מפורניר. "העיצוב הסופי נכנס לתוך התהליך, וחושף את החומר המלאכותי", מסבירות השתיים, שפיתחו טכניקה של צביעה, כבישה ועיבוד ידני, שחושף את העץ בצורה אחרת בכל פעם.

    מעצבות בעץ - נטע אשרי ותום כהן (צילום: תומריקו)
    מעצבות בעץ - נטע אשרי ותום כהן(צילום: תומריקו)
     

    הן ידעו כיצד לתכנן מראש את חומרי הגלם והצבעים, אך הכבישה עיוותה בכל פעם את שכבות העץ כך שהתוצר התעצב "איך שהוא רוצה". "אנחנו יוצרות מראה עץ טבעי משכבות של עץ צבוע והשימוש בסוגי עץ וגוונים שונים מאפשר להגיע למורכבות גדולה יותר מעץ טבעי".

     

    כהן ואשרי עבדו עם המנטור איתי אהלי. "באנו עם הצעה קונספטואלית ומוצרים אחרים, והתהליך הוביל למשהו אחר, בעקבות הניסויים בפועל. הפרויקט מבוסס על מחקר מעמיק. לפני המוצרים עשינו חשיבה, התעסקנו עם חומר הגלם, ניסינו להבין איך מייצרים עניין מחדש בעץ. הסיוע והליווי אפשרו לנו להעמיק מאוד בשלב הכייפי של היצירה - החיפוש והמשחקים בחומר".

     

    התוצר התעצב "איך שהוא רוצה" (צילום: תומריקו)
    התוצר התעצב "איך שהוא רוצה"(צילום: תומריקו)
     

    הפרויקט נקרא Wood Couture "משום שעץ הוא החומר הכי בסיסי, אבל התוצר הוא קוטור. ה'קוטור' נוצר מעבודה מדויקת של שעות, ה-Craftmanship. עבודת היד מאוד נוכחת".

     

    חממת העיצוב נועדה לקדם את התחום בישראל, לעודד מעצבים מקומיים ויצירה מקורית מגוונת. חממת מפעל הפיס פועלת לחשיפת המעצבים, העלאת המודעות והשיח בתחום ומיצובו בתור תחום הראוי לתמיכה ממסדית.

     

    בשיתוף מפעל הפיס

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים