שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    הפתרון למוות של פועלים: שיימינג לקבלנים

    הגיע הזמן שרוכשי דירות, משקיעים, עובדים, מפרסמים וכלי תקשורת ידעו מי מזניח את אתרי הבנייה שלו. כמו בארה"ב, צריך לפרסם את שמותיהם

     

    אילוסטרציה תאונות בנייה (צילום: Shutterstock)
    (צילום: Shutterstock)

    נוכח מיעוט המשאבים ומוגבלותם של כלי האכיפה העומדים לרשות הרגולטור הישראלי במניעה וצמצום של תאונות באתרי בנייה, הגיעה העת לשקול פרסומים שליליים. הסוכנות האמריקנית לבטיחות ובריאות תעסוקתית, OSHA, נוהגת לפרסם על בסיס יומי הודעות לעיתונות, ציוצים בטוויטר ומידע באתר האינטרנט שלה, על אודות תאונות עבודה שהסתיימו במוות או בפציעות קשות, בצירוף שם החברה המעסיקה או האחראית לאותם עובדים.

     

     

    OSHA מצרפת לפרסומים הללו מסר מוקיע, בנוסח "חברת פלונית בע"מ אינה דואגת לבטיחות עובדיה. זוהי הפעם הרביעית השנה שבחברת פלונית נפצעו עובדים באורח קשה. תאונה זו יכלה להימנע לו חברת פלונית הייתה דואגת לאמצעי בטיחות נאותים". דיויד מייקלס, שהוביל את OSHA בתקופת ממשל אובמה, כינה מדיניות זו Regulation by Shaming – או בעברית, ביוש רגולטורי.

     

    ביוש רגולטורי הוא כלי אכיפה משלים ומגביר לאכיפה המנהלית והפלילית המסורתית בענף. הוא נועד ליצור הרתעה בקרב חברות על מנת שיפעלו כדי למנוע תאונות עבודה, בעיקר באמצעות ציות לסטנדרטים המחייבים בתחום.

     

    מחקרים הוכיחו שכל הודעה לעיתונות של OSHA שוות ערך ליותר מ-100 ביקורות פקחים במקומות עבודה, מבחינת רמת ההרתעה הענפית שהיא מייצרת. פרסומים שליליים הנוקבים בשמן של החברות המעורבות בתאונות הם גם זולים, פשוטים ומהירים משיטות האכיפה והפיקוח המוכרות.

     

    לאמיתו של דבר, משרד העבודה מפרסם כיום באתר האינטרנט שלו מאגר מידע על חברות שקיבלו צווי בטיחות. אולם הנתונים חבויים עמוק ואינם נוחים להתמצאות. בנוסף, הם נוגעים רק לתאונות שכבר אירעו ואינם ממוקדים מספיק למניעה מראש.

     

    לכן הצעתי במחקריי שרגולטורים יפרסמו את שמות החברות המעורבות באופן ברור ונגיש, על מנת שקהלים שונים יוכלו להפעיל לחץ להנעת שינוי. קהילות הרלוונטיות לכך בענף הבנייה כוללות רוכשי דירות, ספקים, נושים, משקיעים, עובדים, מבטחים, מפרסמים, איגודים מקצועיים, כלי תקשורת ואפילו מתחרים.

     

    כל אלה יכולים להיענות לקריאת הרגולטור ולשנות את השיח על החברה המעורבת, להימנע מהתקשרות עסקית עמה, להפגין, לשבות, להוקיע, להדיר ולגנות.

     

    כמה מאיתנו יודעים מה שם החברה הקבלנית שהייתה אחראית למספר הרב ביותר של תאונות עבודה השנה? כמה רוכשי דירה יודעים על אודות פועלים שנפגעו באתר שבו נבנתה דירתם? כמה מאיתנו יודעים מה שם החברה הקבלנית הבטוחה ביותר בעשור האחרון? פרסום נתונים אלה יכול לשנות באופן מהותי את האופן שבו בעלי עניין שונים, כולל לקוחות, מתייחסים לחברה זו.

     

    לכן אני מציעה למנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה לפרסם דירוג של חברות קבלניות לפי רמת המעורבות שלהן בתאונות בנייה חמורות, וכן לרתום את הרשתות החברתיות לפרסומים שוטפים בנושא, תוך ציון שמן של החברות. המידע צריך להתייחס לא רק לתוצאות של ביקורות פקחים, חקירות, ופעולות אכיפה שננקטו בעקבות הפרות, אלא גם לחברות המצטיינות בבטיחות בענף.

     

    כלל החברות יקבלו ציון, צבע או תו כלשהו, המעיד על מידת מחויבותן לבטיחות בעבודה, ויהיו מחויבות להציג אותו במכרזים, באתרי בנייה, באתר האינטרנט, באפליקציה, בחוזי מכר והתקשרויות אחרות ובמשרדים. חברה שתרצה לשקם את נזקי המוניטין שלה פשוט תצטרך לשפר את הבטיחות בעבודה.

     

    • ד"ר שרון ידין היא מומחית לרגולציה ומרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים