שתף קטע נבחר

עתירה: לחייב את הבנקים לאתר בעלי חשבונות רדומים

לפי עתירה שהוגשה נגד בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים אינו מעדכן חוזר משנת 1998 - והבנקים לא נוקטים צעדים אקטיביים לאיתור בעליהם של מיליארדי שקלים. בנק ישראל: "נגיב בבית המשפט"

מיליארדי שקלים שייכים לציבור ושוכבים בבנקים. לבג"ץ הוגשה אתמול עתירה נגד בנק ישראל והמפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, בטענה שמאחר שהפיקוח נמנע מלעדכן חוזר שלו מ-1998, הבנקים לא נוקטים צעדים אקטיביים לאיתור הבעלים של 6.7 מיליארד שקל, אשר יושבים בפיקדונות ללא תנועה.

 

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

 

הר הכסף: היכנסו וגלו אם יש לכם חשבון אבוד

הכסף שלכם הפך נגיש? אל תמהרו למשוך אותו

הדרך הנכונה לאיזון כלכלי: כך בונים תקציב למשפחה

 

העתירה הוגשה על ידי עוה"ד יובל גלאון וליטל ברששת ממשרד עו"ד שביט בר און גלאון צין ויתקון ושות' כעותר ציבורי. נטען בה כי "בית המשפט מתבקש להורות למפקחת להסביר תוך חודש מדוע לא לעדכן את החוזר הארכאי מ-1983 בנושא חובת התאגידים הבנקאיים לאתר לקוחות בעלי 'פיקדונות ללא תנועה'.

בר (צילום: רונן פדידה)
חדוה בר המפקחת על הבנקים (צילום: רונן פדידה)
 

"הפיקוח קבע בחוזר חובות איתור, אך חרף הבטחות וטיוטות החוזר לא עודכן, ואינו תואם את אמצעי האיתור הקיימים היום. כך המפקחת מאפשרת לבנקים, הלכה למעשה, להתעשר על חשבון אותם בעלי פיקדונות. הכל בחסות המפקחת שנמנעה עד היום מלעדכן את החוזר ולא הטילה על התאגידים הבנקאיים חובות איתור מוגברות, כנדרש בימינו וכמתחייב מתפקידה".

 

לא נעשו התאמות והחוזר לפיו פועלים הבנקים הוא זה מ-1983

לפי נתוני בנק ישראל, בפיקדונות אלו, מסוג חשבונות עו"ש, צבורים מיליארדים, מבלי שבעליהם מודעים לכך. בסוף 2018 עמד הסכום על 6.7 מיליארד שקל. בעתירה מצוין כי האפוטרופסית הכללית, עו"ד סיגל יעקובי, העריכה בדיון בפני ועדת הכלכלה לפני כשנה שניתן להגיע ליותר מ-95% מהלקוחות בעלי פיקדונות אלה, בפעולות המבוצעות בשקידה סבירה, ואף מינימלית. להערכתה, הבנקים יוכלו לאתר כ-75% מהלקוחות, והאפוטרופוס הכללי (שאמור לטפל ב"נכסים עזובים") יאתר עוד 20%-25%.

עו
עו"ד יובל גלאון(צילום: רותם שביט)
 

בעתירה נטען: "המפקחת קבעה בחוזרים שונים את היקף חובת האיתור של בנקים לגבי בעלי חשבון כזה. בחוזר מ-1998 הובהר, כי בנק ייחשב כמי שפעל 'באופן סביר' ביחס לחובת האיתור, אם מלבד שליחת מכתב ללקוח כזה, לכתובת הרשומה בבנק, ישתמש בכלים כגון בדיקת כתובת הלקוח בחשבון אחר באותו בנק, במרשם האוכלוסין וכדומה. למרות ההתפתחויות הטכנולוגיות מאז, בחוזרי המפקחת לא נעשו התאמות והחוזר לפיו פועלים הבנקים הוא זה מ-1983 וההבהרה מ-1998.

 

"כל עוד הדבר לא יובהר על ידה בחוזר מעודכן, הבנקים ימשיכו שלא לטרוח, לא כל שכן להתאמץ, לאתר את בעלי החשבונות ולידעם בדבר הכספים בהם", נטען.

 

ב-2016 השיק בנק ישראל את אתר "הר הכסף 2", בו יכול לקוח לאתר חשבונות, פיקדונות וכן חשבונות של נפטרים שירש, כדי למשוך כספים להם הוא זכאי. עליו להיות אקטיבי ולבדוק אם הוא זכאי לכספים, אך המודעות לנושא נמוכה יחסית.

 

העותרים דורשים כי הבנק, בעל המידע בנוגע לחשבון הרדום, יהיה אקטיבי וינסה לאתר את בעליו, שלרוב כלל אינו מודע לכסף.

 

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "נגיב לעתירה בבית המשפט".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דוברות הכנסת, יצחק הררי
המפקחת על הבנקים חדוה בר
צילום: דוברות הכנסת, יצחק הררי
מומלצים