שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מתקפת הלהט"בים השמאלנים נגד ההומו הימני
    עבור גורמים רבים מדי בקהילה מדובר במי שפועל מטעם האויב, גם אם הוא אחראי להישג הגדול ביותר שלנו. תגובה לביקורת על אמיר אוחנה

     

    אמיר אוחנה מצעד הגאווה (צילום: אוהד צויגנברג)
    השר אמיר אוחנה במצעד הגאווה בירושלים(צילום: אוהד צויגנברג)

    בתגובה ל"לא על אמיר אוחנה חלמנו בקהילת הלהט"ב" מ-6 ביוני

     

    במאמרה שהתפרסם ערב החג הגדירה אלינור סידי את מינויו של אמיר אוחנה לשר המשפטים כהישג מפוקפק לקהילת הלהט"ב. "הייתי עוברת לשירת חד גדיא אבל הזעזוע כה עמוק עד שלמי יש חשק לשיר", מתפייטת סידי בעצב. ובכן, היא טועה, וכך גם חבריה לדעה בקהילה. אפשר להבין ביקורת על פוליטיקאים שלתפיסת מבקריהם לא עושים מספיק, אבל, וזה אבל גדול, האמוציות כלפי אוחנה וההתבטאויות בנושא עברו את גבול הטעם הטוב. הקריאות לעברו במצעד הגאווה בירושלים מביישות.

     

     

    סידי צודקת בדבר אחד: קשה להיות הומו בימין. אלא שהקושי נעוץ בכך שמבחינת חלק גדול מחברי הקהילה מדובר בפעילות במדי האויב. וזאת אף שאוחנה ייצג ומייצג את הקהילה בדרך חייו ובפעילותו לאורך השנים.

     

    זה המקום להסביר את נסיבות היכרותי עם אוחנה, שאיתו אני מיודד. לפני כמה שנים התמודדנו הוא ואני על תפקידים רשמיים באגודת הלהט"ב. אני כבר הייתי מנהל המחלקה המשפטית והתמודדתי לוועדת הביקורת. הוא, למיטב זכרוני, התמודד על מקום בוועד המנהל. בסופו של אותו ערב אני נבחרתי לתפקיד ואילו מועמדותו נדחתה על הסף. לא כי אני מוכשר יותר או פעיל יותר למען הקהילה, אלא רק משום שאני שמאלני והוא לא. רבים מ-100 חברי האגודה שהצביעו באותו יום הסתייגו מהקונספט של הומו ימני בקרבם.

     

    אני הייתי לאורך שנים חבר מרצ או העבודה והדעות שלי היו ידועות לחלוטין. מנגד, כשחברי התא הגאה בליכוד הצטרפו לאגודה הייתה התגייסות גדולה למנוע מהם להיבחר לתפקידים רשמיים. ראו בהם - ובמועמד שלהם אמיר אוחנה - איום על ההגמוניה באגודה. די להזכיר שהיו"רים שנבחרו בהמשך היו חן אריאלי, העוזרת של הח"כית לשעבר מרב מיכאלי, ואמרי קלמן שלימים ביקש להתמודד על ראשות מרצ.

     

    למרות רצונם של חלק מחברי הקהילה להפוך את אוחנה לנטע זר, הוא המשיך לטפל ולעזור בסוגיות רוחביות הקשורות לקהילה, אבל עד היום יש כאלה שקשה להם להודות בכך.

     

    במידה רבה, כדאי היה שאלה שסירבו לאפשר לו לקבל תפקיד רשמי באגודת הלהט"ב, והמשיכו לבקר אותו אחרי שנבחר לכנסת, יבלעו כעת את לשונם ויימנעו מהצהרות מקוממות שאין להן בסיס. עצם מינויו לשר של הומו עם בן זוג וילדים מפונדקאות, מהווה שירות עצום לקהילה, גם אם סידי וחבריה אינם מוכנים להכיר בכך. עצום בהרבה מתרומתם של כמה ממבקריו החריפים מהאופוזיציה, שמינו עצמם לנאמני הקהילה מטעם עצמם, סתיו שפיר לדוגמה, שניסתה להציג את אוחנה כגרוע מסמוטריץ' ביחסו כלפי הקהילה הגאה.

     

    ואגב, טוב יעשו המקטרגים למיניהם ממפלגות העבודה, מרצ וכחול לבן, אם ילמדו גם לקח פוליטי צנוע מאוחנה: נאמנות ליו"ר המפלגה שלך היא לא דבר מגונה. נאמנות כזו עשויה להביא באחד הימים גם את השמאל לפוזיציה שבה יוכל להוביל לשוויון זכויות עבור קהילת הלהט"ב, ולא רק לתקוף מספסלי האופוזיציה.

     

    מינוי אוחנה רחוק מלהיות הישג מפוקפק. מדובר באחד ההישגים הגדולים של קהילת הלהט"ב בישראל עד היום. אכן, כפי שכותבת סידי בציניות, על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו שהתמנה לנו גם שר, וגם מוצהר, וגם במשרד המשפטים, וגם בדיוק בערבו של מצעד הגאווה בירושלים. טוב שיש שר משפטים שבלשכתו מתנוסס דגל הגאווה לצד דגל ישראל, ונברך שהחיינו.

     

    • ארתור שני היה מנהל הלשכה המשפטית של אגודת הלהט"ב. הוא שותף במשרד א. זיסמן שני ושות', העוסק בדיני משפחה וזכויות להט"ב,

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים