הרבני: אישה בוגדת לא יכולה לבקש שלום בית

אחרי פרידה בת עשור חויבה אישה בגט. היא ערערה אבל נדחתה על רקע ראיות לבגידה מצידה, המעידות לכאורה שלא היה לה עניין לשקם את היחסים

עו"ד איילת פדרו בר מימון | פסקדיןפורסם: 11.06.19 , 07:22

בית הדין הרבני הגדול דחה לאחרונה ערעור שהגישה אישה שחויבה בגט אחרי עשר שנות פירוד מבעלה, בנימוק שהתנהלותה לא העידה על רצון ב"שלום בית יהודי". הנשיא, הרב הראשי דוד ברוך לאו, והדיינים הרב אליעזר איגרא והרב א' אהרן כץ, קיבלו בין השאר ראיות שהביא הבעל לכך שאשתו ניהלה מערכות יחסים מקבילות בתקופה שעוד חיו יחד.

הבעל עזב את הבית ב-2009, לטענתו לאחר שגילה כי אשתו מנהלת רומן בפעם השנייה. בשנה שעברה, אחרי תשע שנות פירוד, החליט בית הדין האזורי בפתח תקווה לשים קץ לנישואים וחייב את האישה להתגרש חרף דרישתה לשלום בית. בפסק הדין נקבע כי על רקע הראיות שהציג הבעל, לרבות עדות של גבר שסיפר כי ניהל עם אשתו מערכת יחסים מינית במשך כשנה, מעלות חשש ממשי לכך שהיא אסורה על בעלה לפי ההלכה. בנוסף בית הדין סירב לדון בתביעת האישה למזונות אלא לאחר הגירושים.

דיני משפחה

סנקציות על אב שהסית את ילדיו

עו"ד מאיה הרצברג אלון | פסקדין

גבר גרוש מסרב להגיע לאבחון שמטרתו לבדוק את מקור העוינות של שלושת ילדיו כלפי אמם. השופטת קבעה: הוא גורם להם נזק רגשי רב

ביהמ"ש הטיל סנקציות על אב שהסית את ילדיו

בערעור שהגישה טענה האישה כי בעלה הוא שבגד בה עם נשים אחרות ולכן לא היה בסיס לחייב אותה בגט בזמן שהיא מבקשת שלום בית. לדבריה, מאחר שלא הייתה הצדקה הלכתית לחייב אותה בגירושים, הרי שבעלה - שעזב את הבית - חייב להמשיך לפרנס אותה.

הבעל טען מנגד שנאלץ לעזוב את הבית בשל בגידותיה החוזרות והנשנות של אשתו, שהוכחו בראיות והתחזקו נוכח סירובה להיבדק בפוליגרף. לדבריו היא לא באמת מעוניינת בשלום בית, שהרי לאורך השנים לא יזמה כל מהלך לשיקום הנישואים, והמשיכה להעלות טענות שקריות ומכפישות כלפיו. הוא הוסיף שניסה להגיע איתה להסכמות אך היא דחתה את הצעותיו באיומים, ובנסיבות אלה אין מקום להמשיך את הנישואים או לחייבו במזונות.

הרב הראשי לאו והדיינים איגרא וכץ ציינו כי התמונה שעלתה בפני בית הדין האזורי "לא הייתה של זוג החי או רוצה ב'שלום בית' יהודי".

כך, לנוכח טענותיה הקשות של האישה כלפי בעלה שלדבריה בגד בה, הדביק אותה במחלות, הרביץ לה והשפיל אותה, וכך לנוכח קיומן של ראיות המעלות חשש ממשי לחיי איסור עקב בגידה - כמו תכתובות בין בני הזוג, פנייה לייעוץ אצל "מומחה לניהול מערכות יחסים מקבילות", עדותו של אותו גבר על קיום יחסי אישות עם האישה וסירובה להיבדק בפוליגרף.

אמנם, הדיינים ציינו כי בית הדין לא קבע חד-משמעית שהאישה בגדה, אך אין ספק שכל הראיות הללו מעידות לכל הפחות שלא מדובר ב"אישה כשרה".

מעבר לכך, לאורך השנים האישה לא עשתה דבר המוכיח שהיא אכן מעוניינת בשיקום מערכת יחסים, ונראה כי בקשתה לשלום בית נטענת לצורך הישגים ממוניים. בנוסף צוין כי שנות הפרידה הרבות מחייבות אף הן לזרז את הגירושים.

באשר לסוגיית המזונות נקבע כי מאחר שהחיוב בגירושים שריר וקיים, אין להתערב בהחלטת בית הדין לדון בנושא לאחר הגט.