השכירו מתחם תדלוק – והסתירו מידע מהותי

שתי חברות המחזיקות בקרקע בראשל"צ כרתו הסכם עם "זר", מבלי לגלות לה שאין במקום היתר להפעלת מתקן תדלוק בגז. ביהמ"ש ביטל את ההסכם

עו"ד יעקב חג'ג' | פסקדיןפורסם: 12.06.19 , 21:38

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה בקשה שהגישה מפעילת תחנות הדלק "זר" כנגד שתי חברות המחזיקות מתחם תדלוק בראשל"צ, והצהיר על ביטול הסכם שכירות שנכרת ביניהן ב-2016 מחמת הטעיה והפרה יסודית. השופט נפתלי שילה קבע כי המשכירות הפרו את חובת הגילוי המוטלת עליהן כשהסתירו מ"זר" את העובדה שהתחנה לא קיבלה היתר להפעלת מתקן תדלוק בגז.

החברות המשכירות הן "ש.י. מיטב השקעות יזום ובנין" ו"חי-שי השקעות 2006". בבקשה להצהרה על ביטול הסכם השכירות שהגישה "זר" בשנה שעברה נטען כי הוטעתה על ידי בעליהן של המשכירות, שהפרו את ההסכם כשהצהירו שיש לתחנה היתרי בנייה וטופס אכלוס מלאים ואין כל מניעה להוציא רישיון עסק. בפועל, ציינה, לא ניתן לתחנה היתר לשירותי תדלוק בגז ועד היום היא לא הצליחה לקבל רישיון עסק קבוע.

משפט כללי

ארגן מסיבת טבע וזוכה מניהול עסק ללא רישיון

עו"ד אסף קריאל | פסקדין

המשטרה טענה שאירוע שהתקיים בשטח אש ביער קולה עונה על הגדרת "עסק" בחוק. אבל ביהמ"ש קבע שמסיבה בודדת לא מחייבת הוצאת רישיון

ארגן מסיבת טבע וזוכה מניהול עסק ללא רישיון

לעומת זאת טענו המשכירות כי "זר" מנסה להשתחרר מההסכם מסיבות כלכליות, ואין לה עילה רצינית לביטולו. הן הדגישו כי אין מניעה להוציא רישיון עסק והסיבה היחידה שעד היום לא קיבלה "זר" רישיון קבוע היא השיהוי הרב שלה בהגשת הבקשה וסירובה לפעול בהתאם לדרישות העירייה.

עוד נטען כי בהסכם הצהירה "זר" שערכה את כל הבדיקות הרלוונטיות כך שהייתה מודעת לכך שלא ניתן היתר לתדלוק בגז. מכל מקום נטען כי פעילות המתקן זניחה ולא מדובר בעיקר הרווח מהתחנה.

בפסק דינו הבהיר השופט נפתלי שילה כי כלל אין רלוונטיות למחדלים של "זר", שכן החובה לגלות פרטים מהותיים על אודות העסקה מוטלת על שכמן של המשכירות - והן אלה שהפרו את חובת הגילוי הזו כשלא מסרו ל"זר" את המידע שהיה מהותי עבורה.

בהקשר זה צוין כי אחד מבעלי הנתבעות הודה שהיה מודע היטב לכך ש"זר" לא הייתה מתקשרת בהסכם לו הייתה יודעת שאין היתר לתדלוק בגז. כמו כן, העובדה שלאורך השנים ניסו המשכירות להשיג את ההיתר (ולא הצליחו) מעיד שגם בעיני בעליהן מדובר ברכיב מהותי וחשוב.

השופט שילה הדגיש שמשמעותו הכלכלית של מתקן הגז כלל לא משנה נוכח העובדה שהסכם השכירות הקנה ל"זר" את הזכות לקבל תחנה עם מתקן לתדלוק בגז.

נקבע כי בניגוד לטענת המשכירות, אין שום ודאות שיינתן לתחנה רישיון קבוע, במיוחד בהנחה שהשכנים יגישו התנגדויות להיתר בשל חשש מפעילות מתקני גז ליד בתיהם, כך שהבעיה הזו לא ניתנת לתיקון ודאי.

השופט פסק כי הצהרת המשכירות בהסכם כי לתחנה יש היתר מלא הייתה כוזבת ומטעה. לפיכך התביעה התקבלה והסכם השכירות בוטל מחמת טעות, הטעיה והפרה יסודית. השופט אף התיר ל"זר" להגיש תביעה נפרדת לפיצוי נזיקי, וחייב את המשכירות בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 50 אלף שקל.