"מדינת ישראל צריכה לבקש את לוחות הברית מאתיופיה"

חג השבועות - או בשמו האחר, חג מתן תורה - הוא גם תזכורת כואבת למה שאיבד העם היהודי: מה בעצם קרה לארון הברית, עם הלוחות שעליהם נכתבו עשרת הדברות? התעלומה הזו העסיקה חוקרים, מיסטיקנים ואפילו במאים של שוברי קופות הוליוודיים, דורות על גבי דורות. אבל אם תשאלו את פרופ' שמחה יעקובוביץ', יש סיכוי לא רע בכלל שלוחות הברית המקוריים - או לפחות העתק מדויק שלהם - נמצאים בכלל בעיר אקסום שבאתיופיה. "הגיע הזמן שמדינת ישראל תפנה לאתיופיה בבקשה לקבל העתק מהחפץ העתיק שברשותם", מכריז יעקובוביץ', שחזר לא מזמן ממסע במדינה האפריקנית.

כבר ב"שודדי התיבה האבודה" של סטיבן שפילברג, באה לידי ביטוי אותה כמיהה לארון הברית המסתורי. בשובר הקופות שיצא לאקרנים ב-1981, אינדיאנה ג'ונס האגדי מנהל מרוץ נגד חבורה של אנשי צבא נאצים, שמנסים להניח את ידם על הארון ולהשיג שליטה בכוח המאגי שלו. הסרט הפך ללהיט, ואולי לא רק בשל איכויותיו הקולנועיות - אלא גם השימוש שלו בחפץ הקדוש שטומן בחובו את בסיס האמונה והמוסר של העולם היודו-נוצרי.

כדי לענות על השאלה כיצד נולד המיתוס של המרדף אחר ארון הברית ולוחות הברית, צריך לרענן קצת את זיכרוננו משיעורי התנ"ך. בספר שמואל א' מסופר על כמה אירועים על טבעיים הקשורים לארון הברית ולתכולתו. כך למשל, לאחר שהפלישתים תפסו את הארון במהלך קרב עם בני ישראל, פסל האל דגון באשדוד נהרס באורח מסתורי, ובהמשך - כשהארון הוצב בגת, ואז בעקרון - שני הישובים התמודדו עם מגפה שפרצה לפתע. הפלישתים החזירו לבסוף את הארון לבני ישראל והוא הוצב לבית שמש. כאשר גם שם פרצה מגפה, הוא הועבר לירושלים.

בשנת 586 לפני הספירה, נְבוּזַרְאֲדָן - שר הצבא הבבלי - החריב את המקדש ולקח את כל תכולתו. ברשימת כלי המקדש שנבזזו לא נכלל ארון הברית, וחז"ל התחבטו בשאלה מתי ואיך נעלם הארון ולוחות הברית שבו. לאורך השנים הועלו סברות וטענות רבות בנושא - ופרופ' יעקובוביץ', דוקומנטריסט ועיתונאי ישראלי-קנדי שסרטיו התיעודיים זיכו אותו בפרסים יוקרתיים, החליט להתמקד בטענתה של הכנסייה האתיופית באקסום על כך שהארון נמצא ברשותה.

כנסיית גבירתנו מרים מציון באתיופיה(באדיבות שמחה יעקובוביץ')

"כולנו מכירים מהתנ"ך את הסיפור על שלמה המלך שהתחתן ב'נישואים דיפלומטיים' עם נשים ממדינות העולם העתיק והביא איתן לעולם ילדים שבהמשך נאבקו על הירושה", מזכיר יעקובוביץ'. "המחקר הארכיאולוגי גילה כיצד אחרי שלמה, נבנו העתקים של בית המקדש - אחד באלפונטין (Elephantine), ואחד בלאונטופוליס, שם הוקם 'מקדש חוניו'. כלומר, יש לנו תיעוד גם מהתנ"ך וגם ממחקר ארכיאולוגי, שמראה כיצד במקומות אלה יהודים העתיקו את פולחן המקדש ואת כליו, מה שאולי כלל גם העתק של לוחות הברית - או אפילו את המקור.

"על פי המסורת של הכנסייה האתיופית, לשלמה ומלכת שבא נולד ילד בשם מנליק הראשון שמלך באתיופיה במאה העשירית לפני הספירה. הוא לקח או גנב את ארון הברית והשאיר בירושלים העתק, והמקור התגלגל לאורך השנים עד ששמו אותו בעיר אקסום, בכנסיית גבירתנו מרים מציון".

שמחה יעקובוביץ'. עולמה המופלא והקדום של הנצרות האתיופית(באדיבות שמחה יעקובוביץ')

ואתה מאמין לאגדה הזו?

"אני מודה שבפעם הראשונה ששמעתי על זה, אמרתי לעצמי - תעשו לי טובה, ברור שזה לא רציני ולא יכול להיות שאיזה כומר זקן שומר על דלת שמאחוריה נמצא ארון הברית. אבל ככל שהתעמקתי בנושא, התחלתי להבין שגם אם הארון ולוחות הברית לא נמצאים שם, יש סיכוי שהם מחזיקים העתק של לוחות הברית".

בחודשים האחרונים יעקובוביץ' נודד בין מדינות שונות באפריקה, במסגרת סדרה תיעודית חדשה שחוקרת את הסחר הטרנס-אטלנטי של אפריקאים לאירופה וכן לצפון אמריקה ולדרום אמריקה. "אני אמנם ביקרתי במדינה בעבר, בתחילת שנות ה-80', במסגרת תיעוד המאבק למען העלאת יהודי אתיופיה לישראל, אבל אז אי אפשר היה לבקר באקסום בגלל מלחמת האזרחים במדינה. הפעם הגעתי למקום כי אתיופיה הייתה יוצאת דופן בכך שהיא לא נכבשה על ידי האירופאים.

"במהלך המחקר שלי התברר לי כי הכנסייה האתיופית שונה לחלוטין מהכנסייה הקתולית. הדת שלהם מזכירה את הנצרות הקדומה מלפני כאלפיים שנה, כולל איסור אכילת חזיר והתייחסות גם לשבת כאל יום קדוש. עוד הבדל הוא שאצל הקתולים, בכל כנסייה שאליה תיכנס תראה מיד את דמותו של ישו על הצלב. באתיופיה הכנסיות העתיקות לא מכילות צלב, אבל חייבות להכיל העתק של ארון הברית, שמוצב במקום סמוי.

"כשהגעתי לאקסום אמרו לי שבאתי בזמן מעולה - כי למחרת, קצת לפני השעה ארבע לפנות בוקר, יש תהלוכה עם העתק של ארון הברית. קמתי עם צוות הצילום וחשבתי שאראה 20 איש וכומר זקן. אבל מה שגיליתי היה שונה לגמרי – היה חושך מוחלט ופתאום אלפי אנשים הלכו כשהם נושאים לפידים. בראש התהלוכה היה כומר שהחזיק העתק של לוחות הברית וגם שני לפידים, וזה נמשך שעות, עד שהגיע הבוקר".

בסרטון שצילמת במקום רואים שהוא מחזיק תיבה קטנה יחסית שמכוסה.

"כן, ויש שתי אפשרויות – או שההעתק שהם מחזיקים בתהלוכה הוא גרסה מוקטנת, או שגם במקור לוחות הברית היו קטנים. אנחנו רגילים לתיאור של לוחות הברית כגדולים, כמו בציורים, או כמו אלה שצ'רלטון הסטון החזיק בסרט 'עשרת הדברות'. אבל הסטון החזיק קלקר צבוע ולא לוחות אבן ענקיים וכבדים. הוא גם היה בן 33 בזמן צילומי הסרט ואילו משה רבינו היה בן 80 ביציאת מצרים, לכן יותר הגיוני שהלוחות המקוריים היו קטנים".

אתה הודית שבתחילה לא האמנת שלוחות הברית נמצאים אצלם.

"נכון, אבל זה היה כשחשבתי שיש שם רק איש דת ששומר על זה מאחורי דלת. מתברר שהמקום מגודר, נמצא תחת אבטחה צבאית ושמתחת למבנה של הכנסייה, יש מבנה תת קרקעי ושם זה נמצא. רק לאדם אחד מותר לראות את זה, ועל פי המסורת שלהם, בעל התפקיד הזה מתחלף כל הזמן בגלל מקרי מוות מוזרים. הם כמובן לא נתנו לי לצלם שם, ואפילו כשרציתי לצלם במקום עם רחפן נוצרה מהומה ומנעו ממני את זה - ולכן מדינת ישראל היא זו שצריכה לבקש הזדמנות לראות את הארון".