אם שבנה טבע: "זה עניין של שניות ואתה מאבד את היקר לך מכל"

מכת טביעות: בימים אחרונים טבעו חמישה ילדים בבריכות פרטיות ובים. קרן הרשקוביץ ברנשטיין מכירה מקרה כזה מקרוב. בנה עידו טבע בצימר בדרום ביום העצמאות לפני כשנה.

"נפשנו חמש משפחות של חברים טובים, ובזמן שהכנתי את ארוחת הערב ליום שישי עידו פשוט יצא מהווילה, ירד במדרגות למפלס של הבריכה, בלי שאף אחד היה שם ונכנס כנראה מאחד השערים שהיו פתוחים, לבריכה", מספרת הרשקוביץ ברנשטיין באולפן ynet. "הייתה גדר אבל גדר זה לא מספיק. צריכים שיהיו שערים שנטרקים באופן אוטומטי וייפתחו עם קודן חשמלי".

מתי בעצם הבנת שעידו לא לידך?

"שבע דקות קודם צילמתי אותו בבית יושב בספה עם כל הילדים, רואים טלוויזיה, ואז במקרה חברים של בעלי ישבו במרפסת בפרגולה של הווילה, ופתאום אחד מהם נעמד ומסתכל למטה לכיוון הבריכה ורואה ילד צף, ואז הוא רץ מהר, משה אותו מהמים. היו צרחות, ואז מיד עזבתי את הגז, רצתי החוצה והבנתי מה קרה".

בתמונות רואים שהילד כל הזמן עם מצופים ועם כל אמצעי המיגון האפשריים.

"לגמרי. אנחנו משפחה שנופשת הרבה בארץ ובחו"ל ותמיד זה עם בריכות וים, ופשוט בצימר יש איזשהי תחושה שכמו בבית, שזה בסדר. אנחנו גרים במושב עם חצר וזה בסדר וטבעי שהילדים רצים לחצר ומשחקים, לא צריך כל הזמן להיות עם העיניים עליהם אבל כשיש בריכה זה אחרת ואם הבריכה הייתה סגורה כמו שצריך, אז זה לא היה קורה. אי אפשר להסתמך על שער שנסגר עם מנעול קטן שקונים בשלושה שקלים".

עידו ז"ל(צילום: אלבום פרטי)

ילדים יודעים לפתוח את זה.

"כן, באותה מידה גם הילדים של החברים שלנו, בני 12-10, יכלו ללכת לבריכה לרחצה לילית, לפתוח את השער ולא לסגור, אז אותו ילד יהיה אחראי כל החיים שלו?"

אין שום מישהו שמאבטח את הבריכה?

"אין מציל, אין שומר, אין. אז פשוט אם שער נטרק ולא ניתן לפתוח אותו, ילד קטן שלא יודע לשחות לא מגיע לפתוח אותו, אז זה פשוט היה נמנע. הילד יכול ללכת בחופשיות בחצר והוא לא יצליח להגיע לבריכה. גם אם הוא רוצה".

זו הפעם הראשונה שאת מתראיינת מאז. למה החלטת לדבר? בגלל מה שקרה בימים האחרונים?

"כי אין שום חוק. מעבר לזה שבעלי צימרים ובריכות פרטיות משכירים את החלקה היפה שלהם לטובת פרנסה, צריך להבין שחייבת להיות מידה של אחריות כלפי המקום שהם משכירים. צריך שיהיה חוק שהביטוח לא יחודש כל שנה, רק לאחר שיבוא סוקר ויבדוק את תקינות המקום, שבאמת השער נעול ותקין והכל עובד כראוי.

"כמה חודשים אחרי המקרה, התארחנו ליד הכנרת ברשת צימרים ידועה, שלא אנקוב בשמה. השער היה תקול, לא זז בכלל, אי אפשר לסגור אותו, הבריכה היתה ירוקה שאפילו מבוגרים לא הסכימו להיכנס אליה וגם לא הילדים. אתה משכירים מקום הוא צריך להיות ראוי ותקני".

"לברר מראש על בטיחות במקום"(צילום: אלבום פרטי)

מצד שני, צריך להגיד, יש גם אחריות הורית.

"אין ספק שלהורים יש אחריות. שוב אני אומרת, ברגע שאתה מתארח בוילה וסיימת את נושא הבריכה אז אתה לא יכול לעשות משהו אחר בלי להסתכל רגע איפה הילד? זה יכול היה לקרות גם אם הייתי הולכת רגע לשירותים והייתי מבקשת מאחד הילדים שישגיח עליו.

"אם הבריכה הייתה מגודרת וסגורה בשער זה לא היה קורה. באותו מתחם של צימרים היו עוד ארבעה צימרים להשכרה פזורים, שלהם אפילו גדר לא היתה. הגדר נבנתה רק לאחר המקרה שקרה לנו. באותו בוקר הלכתי לחברים שלנו לשתות קפה ועידו רץ סביב הבריכה ואני עם העיניים אורבת על הבריכה רק לראות שהוא לא קופץ, והוא לא היה היחיד, היו שם המון ילדים קטנים.

"כבר אז נדלקה לי נורה אדומה שהמקום הזה ממש לא תקני לילדים וחשוב מאוד לפני שהולכים לחופשה, לשאול האם לצימר יש גדר והאם לצימר יש שערים תקינים שנטרקים באופן אוטומטי ולא צריך לסגור אותם באופן ידני או עם שרשרת. רק במידה וקיבלתם תשובות ראויות אז להזמין את החופשה, לא בכל מחיר".

קראו עוד:

5 תאונות קיץ נפוצות אצל ילדים ומניעתן

איתמר טבע בשלולית - והחיים השתנו ברגע

שומרים על הילדים בחופשה משפחתית

אני רואה את הנחישות בה את מדברת על החשיבות שבגידור וההגנה. איך ממשיכים אחרי אסון כזה?

"קודם כל יש לנו שני ילדים מקסימים. איתי בן שבע וליה בת שש. על מנת שהילדים לא יינזקו בעתיד אז אנחנו באמת אספנו את עצמנו והמשכנו את חיי השגרה שלנו, כמה שיותר כרגיל. אם זה לקחת אותם בבוקר לבית ספר, לגנים ולתת להם טיפולים פסיכולוגים באופן קבוע

"החיים הופכים לגמרי להיות הרבה יותר חרדתיים, לא רק שלנו, של כל הסביבה. ראיתי אתמול בבריכה אצלנו במושב בריכה ציבורית שיש בה מציל, ובקיץ גם שלושה מצילים. מספיק שההורים לא מוצאים את הילד שלהם בן שבע שיודע לשחות, הם כבר בחרדה מטורפת וזה הכניס באמת את כל האנשים שקרובים אלינו ויש לנו הרבה כאלה, לחרדה.

"ואנשים הלכו וקנו לילדים הקטנים שלהם מין מצופים כאלה שלא יירדו מהם מהרגע שהם יוצאים מהבית. הם לא מורידים אותם עד שהם חוזרים.

מסר להורים?

"המסר שלי להורים הוא - כשאתם הולכים למקום שיש בו מים, אתם מתפנים לילד ולוקחים אותו לכל מקום. אם זה לשירותים, להכין אוכל או להתקלח, אלא אם כן אתם יודעים באלף אחוז שהמקום מגודר ומאובטח ואין שום סיכוי שילד יוכל להתקרב אליו. זה עניין של שניות ואתה מאבד את היקר לך מכל".

השגחת מבוגר

"הקיץ רק התחיל וכבר אנו עדים למכה של טביעות ילדים", אומרת אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים. "ילדים מתחת לגיל חמש או שאינם יודעים לשחות היטב חייבים בהשגחת מבוגר בסביבת מים. כאשר יש יותר ממבוגר אחד, קובעים בכל רגע מי המבוגר האחראי ועליו להיות פנוי מכל הסחת דעת.

"עלינו להבין שהילדים נמשכים למים והם נוטים להגיע אליהם, דווקא ברגע שאנחנו לא שמים לב, לכן חשוב שיהיה אמצעי הגנה נוספים. בריכה ביתית צריך לגדר ולהתקין שער עם נעילה אוטומטית למניעת כניסת ילדים ללא השגחה.

"כשמזימנים חופשה משפחתית חשוב לוודא שהסביבה מותאמת לילדים והבריכה מגודרת וכוללת שער עם נעילה אוטומטית. בנוסף, אנו ממליצים להתחיל ללמד שחייה ילדים חל מגיל ארבע, בהתאם ליכולות הילד. רק לאחר שהילד עבר מבחן מציל המאשר שהוא מספיק מיומן בשחייה, ניתן לאפשר לו להיות עצמאי במים".