הסדר לנאשם בהריגת שמונה בני משפחה: "הפרקליטות תבקש 13 שנות מאסר"

הפרקליטות ועורכי דינו של לורן אנקרי, המואשם בהריגת שמונת בני משפחת עטר בכביש 90 באוקטובר בשנה שעברה, הגיעו היום (ג') להסדר טיעון שבמסגרתו הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע הנהג הפוגע בהריגה בקלות דעת ועקיפה בדרך לא פנויה. הפרקליטות תבקש לגזור על אנקרי 13 שנות מאסר בניכוי ימי מעצרו.

לפי כתב האישום אנקרי ביצע עקיפה בדרך לא פנויה בכביש 90 וגרם לתאונה שבה נהרגו בני המשפחה. בכתב האישום המתוקן נכתב כי אנקרי נהג כשהיה מצוי בגופו קנאביס שבו השתמש ערב קודם לכן, ואילו באישום המקורי נכתב כי נהג שיכור תחת השפעת סם. קרובי משפחת עטר ביקשו להיפגש עם נציגי הפרקליטות כדי להשמיע את התייחסותם להסדר המתגבש.

הנהג הנאשם לורן אנקרי, היום בבית המשפט(צילום: חיים הורנשטיין)

(צילום: רובי הנדל, באדיבות המשפחה, אוריאל גור דוד רדיו דרום)

לורן אנקרי

מהאישום עולה כי אנקרי החליט לעקוף עם הג'יפ שבו נהג רכב שברולט שנסע לפניו. הוא עבר לנתיב הנסיעה הנגדי אף על פי שנתיב זה לא היה פנוי, ובאותו הזמן נסע בו רכב הרנו של משפחת עטר. בעודו נוהג בנתיב הנסיעה הנגדי, אנקרי התנגש ברכב הרנו. מיד לאחר ההתנגשות החל רכב הרנו לבעור. אנקרי ואזרחים נוספים שהזדמנו למקום ניסו לחלץ את בני משפחת עטר מהרכב הבוער, אולם הדבר לא עלה בידיהם בשל עוצמת הלהבות.

לפי כתב האישום המקורי אנקרי גרם לתאונה והביא למותם של בני משפחת עטר המנוחים עקב נהיגתו הפזיזה. "הנאשם נטל סיכון בלתי סביר לגרימת התוצאה הקטלנית בכך שנהג ברכבו ביודעו שהוא שיכור עקב השימוש בסם המסוכן, ביודעו שהוא מבצע עקיפה כשהדרך אינה פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות, וכשהוא יודע כי כתוצאה מכל אלו הוא צפוי לגרום לתאונה שבה יקופחו חיי אדם".

בתאונת הדרכים נהרגו האב יריב (45), האם שושי (47) וששת ילדיהם: יעקב ישראל (12), עטרת (11), איילה (9), מוריה (7), ידיד (5) ואביגיל (3).

"החיים שלנו לא חיים יותר"

אריאל גרוס, אחותו של האב יריב ז"ל, הגיבה להסדר הטיעון ואמרה: "הנאשם חזר בו מכפירתו בזכות עבודה של צוות הפרקליטות, ראינו את אמנות ההתנערות מהאחריות בחסות עורכי הדין שלו, בכל מחיר ודרך. לקיחת האחריות גם היא מאוחרת, כשברור שאין אחראי מלבד הנאשם, והיא החשובה לנו". גרוס הזכירה את סכנות "כביש הדמים": "גם התאונה האחרונה קרתה בגלל עקיפה. אנא למדו את הלקח, אין אפשרות לסטות בכביש הזה ימינה או שמאלה. אנחנו מבקשים מכל אזרחי ישראל - תמנעו את התאונה הבאה".

אמו של אב המשפחה, יריב ז"ל. היום בבית המשפט(צילום: חיים הורנשטיין)

רכב המשפחה לאחר התאונה בכביש 90(צילום: רובי הנדל)

משפחת עטר(באדיבות המשפחה )

אריאל הקריאה את כל שמות המשפחה שאיבדו את חייהם: "שושנה עטר הייתה מדהימה. אחי היה איש של חסד. האחיינים המדהימים שלי, אני כואבת כל אחד מהם. חייבים להבין שכל אחד מהם הוא עולם שלם. גם לא תמונה. הילדים היו החברים של הילדה שלי. יעקב ישראל היה ילד מיוחד ושובב והיה צריך לחגוג עכשיו בר מצווה. עטרת תפרת הייתה ילדה לתפארת והייתה צריכה לחגוג אף היא בת מצווה, עם נכונות לחיים האלה.

"איילה הייתה יפה וקסומה שהמיסה אותנו בכל רגע. למוריה הייתה שובבות אין קץ, ילדה שאין מילים. תמיד הרפתקנית ונלחמת בשביל כל רגע. ידיד היה ילד מאוד מיוחד שכל החיים נלחם להתקדם ולהצליח בדרך שלו. אביגיל הייתה רק בת שלוש, אהבת חיי, וביקשה תמיד שאחזיק לה יד. היא התנהגה כמו בת 16. אנחנו כולנו כואבים".

"החיים שלנו לא חיים יותר", אמרה אמו של יריב, ציונה. "אי אפשר לעכל את האסון הזה. סתם למות ככה בכביש והממשלה הזו לא עושה כלום".

התאונה הקטלנית התרחשה ב-30 באוקטובר סמוך לשעה 12:30. לאחר קבלת הדיווח על תאונת הדרכים, שוטרי תחנת ערד ומשטרת התנועה שהגיעו למקום הבחינו בשני כלי רכב. אחד מהם נשרף כליל ובתוכו היו שמונת בני משפחת עטר. ברכב השני ישבו הנהג אנקרי, אשתו ובתו.

"הדבר הראשון שאני רואה זה את האוטו ממול ואני הולך להרוג מישהו, זאת המחשבה שלי", סיפר אנקרי לחוקריו. "אני לא זוכר אם לחצתי על הברקס, אבל אני רואה את עצמי, רואה אותם וכאילו אומר זהו, הרגתי מישהו. הצלחתי לצאת מהאוטו וניסיתי להוציא את אשתי ואת הבת שלי. לא הצלחתי".

הוא הוסיף: "כשאני מסתכל בחלון של הבת שלי, אני רואה בצד השני את הילד (אחד מבני משפחת עטר. א"ק) וכל האש. עזבתי את הבת שלי כי אמרתי זה סדר עדיפות, זה כבר אש, נשרף הבחור. אז עזבתי את הבת שלי ועזבתי את אשתי. רצתי אליהם ואני רואה את הילד, ראיתי רק ילד. זה כל מה שראיתי. ילד בן חמש יושב על הכיסא וניסיתי לשבור את השמשה, להוציא אותו".

אחר כך סיפר אנקרי כי נתן מכת אגרוף לשמשת הרכב של משפחת עטר. "היד נשברה, ניסיתי עוד פעם. לא הצלחתי לפתוח את החלון, והאש כבר התחילה לשרוף לי את היד. הרגשתי את החום בידיים". מדי פעם פרץ הנאשם בבכי. "אני זוכר את הילד שמה, איך שמונה אנשים נכנסים ברכב כזה? איך? לא הצלחתי להציל אותו, אני רוצה למות. ראיתי את הילדה ואת האישה ואת הילדים שלי, תאמין לי, באותו רגע כבר הייתי מתאבד".

בעימות שנערך לו עם אשתו, אמר הנאשם כי הוא האחראי לתאונה. "הרגתי שמונה אנשים. כשנותנים הגה לאדם זה כמו אקדח. האחריות היא שלי, נקודה. כשנותנים לך אקדח ואתה פולט כדור, האם אתה לא אחראי? תגיד לי. לא עשיתי את הדבר הנכון, שאני לא יודע מה הוא, ובגלל זה אנשים מתו. ככה אני רואה את זה".