השרת שניקה בתי ספר הפך למנהל
מייקל אטקינס לא הצליח להתקבל למשרת הוראה ועבד כשרת בכמה בתי ספר בדנבר, עד שפגש במורה שלו מכיתה ב'. היא עזרה, ובגיל 39 הוא הגשים חלום והפך למנהל בי"ס בשכונה שבה גדל. "חזרתי לקהילה שלי"
כשהיה תלמיד בתיכון סבל מייקל אטקינס מאפליה מצד המורים. החוויה לא הרתיעה אותו, וכשגדל רצה לחזור לבית הספר – הפעם כחלק מסגל ההוראה. הוא הגיש מועמדות למשרות רבות, אך התקבל לעבודה רק בתור שרת. החודש, בגיל 39, הוא הצליח להגשים את החלום והפך למנהל בית ספר.
"היא הייתה אחת המורות שהשרישו בי כמה דברים טובים, כמו ערך עצמי ואהבה", סיפר אטקינס. לדבריו, היא הייתה מתעניינת בילדים, גם בנושאים שלא קשורים לבית הספר. "לדברים היו משמעות". כשפגש אותה בבית הספר שבו היא מנהלת, "היא חיבקה אותי, שאלה על המשפחה שלי".
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
אטקינס גדל בשכונה שרוב תושביה שחורים בדנבר שבקולורדו. כחלק מיוזמה במחוז לביטול ההפרדה בבתי הספר, הוא למד בתיכון שרוב תלמידיו היו לבנים. לדבריו, סבל מאפליה על בסיס גזע מצד המורים. הוא סיפר שחלק מהמורים "גרמו לילדים להיות מודעים להבדלים בינם לבין האחרים" בשל המקום שממנו באו או בגלל המראה שלהם.
"בואו נחגוג את ההבדלים". אטקינס בבית הספר שהוא מנהל
בגיל 19 אטקינס הפך לאבא. הוא התחיל ללמוד בקולג', ובמקביל חיפש עבודה. הוא ידע שהוא מסתדר טוב עם ילדים, ורצה לשים קץ לאותם הבדלים גזעיים שאיתם התמודד כתלמיד, אז הגיש מועמדות למשרות של עוזר הוראה בבתי ספר.
"לא הצלחתי להתקבל לשום משרה", סיפר אטקינס. כל בית ספר שפנה אליו, הציע לו במקום עבודה בתור שרת. במשך שנים הוא עבד כשרת וניקה בתי ספר ברחבי העיר, עד שהגיע לבית הספר היסודי "לורי". הוא הופתע לגלות שהמנהלת היא קרולין רידלין, שהייתה המורה שלו בכיתה ב' ועיצבה, לדבריו, את אישיותו.
"אם ילד נאבק, קשה לו ללמוד". אטקינס
אטקינס סיפר לרידלין שהוא רוצה לעבוד עם ילדים בבית ספר, והיא החליטה לקחת אותו תחת חסותה. היא העסיקה אותו בתור עוזר הוראה, ומשם הוא התחיל להתקדם. ב-1 ביוני הוא התחיל רשמית את תפקידו כמנהל בית הספר היסודי "סטדמן" בשכונה שבה גדל. "חזרתי לקהילה שלי, זה דבר משמעותי מאוד", הוא אמר.
היחס והגישה של לרידלין נותרו עם אטקינס לאורך השנים, והוא מנסה כעת להעביר זאת גם לתלמידים שלו. "אם ילד נאבק בזהות, בתרבות, בערך העצמי, אז קשה לו ללמוד", הוא הסביר. "אבל אל תתעלמו מצבע או ממין, כי זו התעלמות מהזהות. בואו נחגוג את הדברים האלה, את ההבדלים האלה".
לפנייה לכתב/ת 
מייקל אטקינס
מומלצים
