הגיע הזמן שמסי יוריד את הקוף מהגב
מדובר בגאון כדורגל, אבל הגיע זמן לומר את האמת: יחד עם כל השיאים והתארים, מסי של השנים האחרונות הוא לא שחקן של משחקים גדולים. הלוואי שבקופה אמריקה הוא סוף סוף יניף גביע משמעותי עם הנבחרת
נתחיל מהסוף. אני אוהב את לאו מסי, מעריץ אותו ומוכן לשבת מול הטלוויזיה 90 דקות רק בשביל רגע אחד של גאונות. (כמו הגול שלו מול ריאל בטיס שמועמד לשער העונה בספרד). לא סתם הוא נחשב ל''חייזר'' וככזה שממציא את עצמו כל פעם מחדש.
אבל אחרי שסגרנו את הפינה הזאת, הגיע הזמן לומר את האמת המעט עצובה, שלמרות הניסיון לשייך את מסי לחלל החיצון, הוא כנראה בן אנוש. הגיע הזמן לומר שיחד עם כל השיאים, התארים, השערים המדהימים וההמשכיות המטורפת בטופ העולמי, מסי של השנים האחרונות הוא לא שחקן של משחקים גדולים. מה ששמעתם.
האם זה סוף סוף יקרה? מסי(צילום: רויטרס)
אני בכוונה לא חוזר לתחילת הקריירה שלו, אלא ''רק'' ארבע שנים אחורה לעונת הפוסט טרבל המפורסם של לואיס אנריקה בעונתו הראשונה בקבוצה. אין ספק שבאותה עונה מסי (יחד עם סוארס וניימאר) הציג עונה קטלנית בכל המובנים וגם קטף בצדק את שלל התארים הנלווים לזה. הבעיה היא שמאז, באופן שיטתי, הוא פשוט לא מפסיק לקרוס ברגע האמת.
במשחקי ההדחה מליגת האלופות בארבע השנים האחרונות, מול אתלטיקו, יובה, רומא וליברפול, מסי פשוט היה הצל של עצמו, משותק מפחד. לא מתפקד, לא נוכח, לא מוסר, לא בועט, כלום. נראה כמו שחקן מפוחד ששכח לרגע שרבים רואים בו השחקן הטוב בעולם.
דוגמה נוספת היא המהפך המפורסם מול פ.ס.ז' בשמינית גמר הצ'מפיונס לפני שנתיים. אחרי הגול של קבאני, כשהלחץ הורגש, היחיד שתפקד על המגרש והביא את המהפך ברגליו היה ניימאר. אפילו את הפנדל בדקה התשעים הברזילאי לקח מרוב שמסי לא תפקד.
רבים מכם ודאי תאמרו שאני נתפס לקטנות ועובדה שבמשחק הראשון מול ליברפול ובאופן כללי בקלאסיקו ובעוד משחקים מסי מתעלה, אבל אני מדגיש, הקריסה היא תוצאה של משחקים בהם מסי והקבוצה עם הגב לקיר והלחץ מתנקז ל־90 דקות של הכל או כלום. לכן, משחקים מהעונה השוטפת או משחק ראשון בנוקאאוט לא מתאימים למה שאני מדבר עליו.
בברצלונה, ישנן שתי סיבות אישיות חשובות שמשחקות תפקיד אצל מסי, והן החברים הקרובים שלו בקבוצה שעזבו בשנים האחרונות (דוגמת צ'אבי, פדרו, אינייסטה וכו') והמצב המשפחתי שלא פשוט בספרד.
אבל לצערי התופעה לא פסחה גם על ההופעות של הפרעוש בנבחרת ארגנטינה, ולכן למרות הופעות לא מועטות בשלבים גבוהים של טורנירים רבים, התואר היחיד בו מסי מחזיק עם נבחרתו הוא מדלייה בבייג'ינג.
ולמרות כל זאת, מסי יקירי, אני מאחל לך שלפחות בטורניר הקופה אמריקה הנוכחי תוכל להתמודד עם המפלצת שיושבת לך על הכתף. הכל טוב, אתה שחקן נפלא ואפילו היגוואין כבר לא נמצא שם כדי להפריע לך. כולי תפילה שסוף סוף תעשה מה שרבים וטובים מחכים לו ותניף גביע משמעותי עם הנבחרת.
לפנייה לכתב/ת 
מסי
צילום: רויטרס
מומלצים
