שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    האנטומיה של קליי: הפציעות של תומפסון ודוראנט

    שני כוכבי גולדן סטייט חסרו לה בגמר ה-NBA, אך מה המחיר שישלמו שניהם? פיזיותרפיסטית הספורט עירית סמילנסקי שופכת אור על שתי הפציעות - המסקנות אמנם לא מעודדות, אבל יש גם חדשות טובות: החזרה למגרשים ריאלית אחרי שיקום ממושך, השאלה היא באיזו יכולת. וההפתעה: אין קשר בין שתי הפציעות של דוראנט

    גולדן סטייט סבלה מחוסר מזל די נדיר במהלך סדרת גמר ה-NBA עם שתי פציעות חוזרות של כוכבים - קווין דוראנט וקליי תומפסון - בתוך כמה ימים. ההשפעה  על הסיכויים של הווריורס לזכות שוב בתואר הייתה עצומה – יש שיאמרו שזה היה האלמנט המרכזי שהכתיר את טורונטו.

     

    בשני המקרים מדובר בפציעות מורכבות שמצריכות ניתוח ותקופת שיקום ארוכה. כדי לנסות להבין מהן המשמעויות של שתי הפציעות ומה צפוי לשניים בתקופת השיקום וההחלמה, ישנן מספר שאלות מפתח: מהו אותו גיד אכילס עליו מדובר? מהי בדיוק הרצועה הצולבת? למה ישנה סכנה גבוהה שפציעות מסוג זה יתרחשו דווקא בכדורסל? נתחיל מדוראנט.

     

     

    קווין דוראנט וקליי תומפסון (צילום: AP)
    קווין דוראנט וקליי תומפסון. דרך שיקומית ארוכה(צילום: AP)

     

    קווין דוראנט

    דוראנט בן ה-30 חזר מפציעה בשריר הסובך (התאומים והסולייה) לאחר ארבעה שבועות, זה היה המשחק החמישי בסדרה ובו הוא הספיק לשחק 12 דקות ולקלוע 11 נקודות. במהלך הרבע השני הוא ביצע תנועה מהירה ומיד עצר וירד אל הפרקט, נאנק מכאבים. דוראנט הוטס לניו יורק לבדיקת MRI שאיששה את החשש: קרע מלא בגיד אכילס. הוא נותח מיד לתפירת הגיד והוא מתחיל תהליך שיקום ארוך ומפרך.

     

    על קצה האיזמל: האנטומיה של גיד אכילס

    גיד אכילס הינו הגיד החזק והגדול ביותר בגוף. הוא ממוקם בחלקו האחורי של הקרסול וניתן למשש אותו מעל עצם העקב. מדובר בהמשך ישיר של שריר התאומים ותפקידו העיקרי הוא בביצוע תנועת כיפוף ("פוינט") של הקרסול או עלייה על קצות האצבעות. למרות גודלו וחוזקו הוא הגיד שנפגע בשכיחות הגבוהה ביותר בגף התחתון. עבור ספורטאי עילית זו פציעה מתסכלת ובעלת פוטנציאל לפגיעה בקריירה ואף לסיומה. ישנם מחקרים שמראים כי הגיד לא חוזר לעולם לכוח שהיה בטרם הפציעה. השחקן צפוי לעבור שיקום ארוך בין 8 חודשים לשנה.

     

    גיד אכילס ()
    גיד אכילס

     

    מהו מנגנון קרע בגיד אכילס, והאם היה צריך להחזיר את דוראנט פצוע?

    קרע מהסוג הזה מתרחש לרוב בעת כיווץ שריר התאומים בשילוב עם יישור כף הרגל. בספרות הרפואית מופיעות נסיבות רבות נוספות, ביניהן שינויים ניווניים בגיד עצמו, או גורמים חיצוניים כגון תדירות האימון, עוצמת האימון וכו'. בשום מקום לא מוזכר כי קרע בשרירי התאומים כמו זה שממנו סבל דוראנט ארבעה שבועות קודם, הוא גורם שתורם לקרע בגיד אכילס.

     

    באופן מפתיע, אין קשר ישיר, ככל הנראה, בין הפציעה בשריר ממנה סבל דוראנט לקרע בגיד אכילס באותה הרגל. כאשר הצוות של גולדן סטייט נדרש לשקול את חזרתו למשחק החמישי, הוא עמד בפני דילמה. קשה לדעת מה הוביל לפציעה: זו יכלה להיות ההשבתה הארוכה לפני המשחק, החשש הטבעי שפגע בתפקוד הרגל ואפילו תרופות מאלחשות. ואולי מדובר בסתם חוסר מזל.

     

     תגובת השריר של דוראנט ברגע בו נקרע הגיד

     

    מהו הסימן הבולט של קרע בגיד אכילס?

    מבוצעת בדיקה קלינית של תפקוד הגיד. בין השאר ידוע "מבחן תומפסון", בו לחץ על שרירי הסובך אמור להפיק כיווץ אופייני של השריר ופוינט בכף הרגל. במצב של גיד קרוע אין תגובה בלחיצה. במישוש ניתן לחוש רווח.

     

    הפציעה של קווין דוראנט (צילום: AFP)
    רגע הפציעה. כנראה שאין קשר לפציעה ממנה דוראנט חזר(צילום: AFP)

     

    האם כדאי לעבור ניתוח בקרע בגיד אכילס?

    בדרך כלל לספורטאים צעירים ובכלל אנשים שנמצאים בכושר גופני גבוה נעשה ניתוח לתפירת הגיד, לאחר מכן מושם גבס לשבועיים ואז מגף דריכה עם הגבהה בעקב למספר שבועות.

     

    בחירה באופציית הניתוח מאפשרת הפעלה מוקדמת של הרגל, דריכה מהירה יותר, שמביאים איתם גם יתרונות ברורים לגוף ולנפש. הסכנות שבניתוח הן הסיבוכים האפשריים הכרוכים בהרדמה וזיהומים.

     

    קווין דוראנט (מתוך האינסטגרם של קווין דוראנט)
    דוראנט לאחר שנותח. אופציה עדיפה גם מבחינה נפשית(מתוך האינסטגרם של קווין דוראנט)

     

    קליי תומפסון

    תומפסון (29) קרע את הרצועה הצולבת בברך. זה קרה לקראת סיום הרבע השלישי של המשחק השישי. הוא ניסה להטביע אבל נחת לא טוב על הרגל ונפל זועק מכאב ומתסכול. גם הוא, כמו דוראנט, סבל מפציעה קודמת בשריר הירך האחורי שבגללה פספס את המשחק השלישי בסדרה. גם הוא צפוי לעבור ניתוח - לשחזור הרצועה הצולבת - ולבצע פיזיותרפיה ממושכת ומורכבת של לפחות כשמונה חודשים עד שנה בטרם ישוב למגרש.

     

    על קצה האיזמל: האנטומיה של הרצועה הצולבת הקדמית

    מפרק הברך מחבר בין שתי עצמות השוק לבין עצם הירך. הרצועה הצולבת היא אחת מארבע הרצועות העיקריות בברך. היא מחברת בין עצם השוק לבין עצם הירך. היא חשובה לתנועת הברך, ובגלל מאפיינים תחושתיים - גם לתנועה של הרגל כולה.

     

    קליי תומפסון (צילום: רויטרס)
    תומפסון לאחר הפציעה. תנועה של הברך שחורגת מהנורמה(צילום: רויטרס)

     

    לרצועה תפקיד משמעותי ביציבות הברך. בעזרת הרצועה מתבצעת תנועה חלקה של עצם השוק מול עצם הירך, גם במצבים קיצוניים של שינויי כיוון חדים, בלימה או נחיתה מניתור. מכיוון שיש לרצועה תפקיד מייצב חשוב, קרע שלה משמעותי יותר אצל אנשים פעילים בספורט הכולל שינויי כיוון, עצירה פתאומית ונחיתה.

     

    מהו מנגנון הקרע של הרצועה הצולבת הקדמית?

    קרעים של הרצועה הצולבת אצל ספורטאים חובבניים ומקצוענים כאחד נובעים לרוב מתנועה סיבובית של הברך. בסרטון למעלה ניתן לראות את המכניזם האופייני: נחיתה על כף הרגל שפונה החוצה, הברך קורסת פנימה והשוק מסתובבת ביחס לירך. מדובר בתנועה חורגת מהנורמלית. למעשה זו תת-פריקה או פריקה שבמהלכה נגרם נזק לרצועה הקדמית. בכדורסל ובכדורגל שינוי כיוון ונחיתה הם חלק מהמשחק, לכן הפציעות שכיחות למדי, במיוחד בעונות מפרכות וברמות הגבוהות ביותר.

     

    מהו הסימן הבולט של קרע ברצועה הצולבת?

    בדרך כלל יש אירוע מקדים של תנועה חדה או נפילה שגרמה לנזק. קרע ברצועה הצולבת מתאפיין בנפיחות רבה שתופיע לעיתים קרובות רק מספר שעות לאחר הפגיעה. ישנם מבחנים קליניים כגון "מבחן מגירה" שיכולים לתת אינדיקציה, אבל בכל מקרה יש לבצע הדמיה, בדרך כלל MRI. לאחר שהכאב נרגע עלולה להופיע תחושת חוסר יציבות של מפרק הברך.

     

    קליי תומפסון (צילום: AFP)
    ינותח בקרוב והשיקום יתחיל למחרת. תומפסון(צילום: AFP)

     

    מתי כדאי לעבור ניתוח בקרע בצולבת הקדמית ומתי תספיק פיזיותרפיה?

    כל מקרה נשקל על פי הגיל, רמת התפקוד הספורטיבית והתזמון בעונה הסדירה, ולא פחות מכך תחושת חוסר היציבות עליה מדווח האדם שנפצע ("הברך בורחת לי"). גם כאן, על סמך מחקרים שבוצעו לאורך שנים, ניתן לומר כי עבור מי שקרע את הרצועה הצולבת הקדמית קיימות שתי אפשרויות טובות - ניתוחית ולא ניתוחית. הבחירה בטיפול תיעשה לפי סוג הפעילות ורמתה, גיל, פציעות נוספות ועוד גורמים רבים ומגוונים.

     

    בסוגי ספורט הכוללים שינויי כיוון רבים ומאתגרים, רבים מהספורטאים יעברו ניתוח, בעוד בסוגי ספורט אחרים ייעשה ניסיון שיקומי ארוך יותר, שהסיכוי שלו להצליח רב. בכל מקרה תקופת שיקום קצרה כהכנה לניתוח משפרת משמעותית את הסיכוי לחזור בצורה בטוחה לספורט והיא נחשבת היום לסטנדרט בטיפול בספורטאים. במקרה של תומפסון יש להניח שינותח מיידית ויתחיל שיקום ארוך בפיזיותרפיה עד אשר ישוב.

     

    השיקום

    דוראנט ותומפסון צפויים לעבור שיקום בפיזיותרפיה במשך חודשים רבים. השיקום מתחיל למחרת הניתוח. שיקום מוקדם מזרז את ההחלמה לגוף וגם לנפש. כיום ידוע שגם עבודה על הצד הבריא, שלא נותח, גורמת לרגל המנותחת להתחזק ולכן רצוי מיד להתחיל בשיקום. זאת ועוד - המצב הנפשי ברגע שבר כזה הוא מורכב ויש לתת על כך את הדעת. במקרים של דוראנט ותומפסון מן הסתם נעשית עבודה מערכתית שדואגת לשני הסופרסטארים להתאושש מנטאלית. "בסיום השיקום נעשים מבדקים כמותיים (כמו מרחק קפיצה מהמקום) איכותיים (סגנון ותבנית הקפיצה) ומבדקים פסיכולוגיים (כמו מוכנות לחזרה לספורט, פחד מפציעה חוזרת וכו'). רק שילוב ביניהם יאפשר לדעת האם הספורטאי מוכן לחזור למגרש לרמת הספורט הקודמת מבלי להיפצע שוב", כך על פי מנהלת בית הספר לפיזיותרפיה נגה גל.

     

    דוראנט שנותח ותומפסון שינותח בקרוב יעברו פיזיותרפיה במשך חודשים ארוכים (דוראנט לפרק זמן ממושך יותר מאשר תומפסון). השניים אמורים לשוב לפעילות מלאה, אך אין שום ודאות שהם אי פעם יצליחו לחזור לאותה נקודה בה עצרו לפני הפציעה.

     

    עירית סמילנסקי היא פיזיותרפיסטית מומחית בפציעות ספורט ואורתופדיה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים