תורמים לעסק חברתי? כדאי לבדוק איפה הכסף
רבים תורמים כסף לעמותות ולעסקים חברתיים. בעוד שאחרי פעילות עמותות ניתן לעקוב בקלות יחסית, המצב מורכב יותר ביחס לתאגידים לא מפוקחים
בדו"ח שפורסם בשנת 2017 על ידי המכון למשפט ולפילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב נמצא כי הישראלים תורמים בכסף או בשווה כסף כשישה מיליארד שקל בשנה. אבל האם הכסף מגיע ליעדו או שהוא מגיע לידיים הלא הנכונות?
למי מותר לקבל תרומות?
במדינת ישראל יש לא מעט חוקים שמסדירים קבלת תרומות על ידי תאגידים (כגון: חוק מע"מ, פקודת מס הכנסה, חוק העמותות, חוק החברות ועוד). אף שהגדרת ה"תאגיד" משתנה מחוק לחוק, המשותף לכולם הוא שמדובר במלכ"רים – מוסדות ללא מטרת רווח וללא "בעלות". ישנם סוגים שונים של תאגידים כאלה, והעיקריים שבהם הם עמותות וחברות לתועלת הציבור (חל"צ). באמצעות מתן הטבות שונות לתאגידים אלה המדינה מקדמת פתרון בעיות חברתיות.
סוג נוסף של עסקים, שטרם הוסדרו בחוק אך מתיימרים לפעול לתועלת החברה, הם "עסקים חברתיים" (לרוב חברות בע"מ, שותפויות או עסק בבעלות אדם פרטי). להבדיל ממלכ"רים, עסקים אלה כן נועדו למטרת רווח ויש להם בעלות מוגדרת. הם משתמשים בחלק מהרווח לשם פתרון בעיות חברתיות כראות עיניהם.
הקושי העיקרי בעסקים חברתיים מסוג זה הוא שאין עליהם פיקוח או רגולציה מיוחדים. מצד אחד הם לא מדווחים לאף אחד על המטרות הציבוריות שלהם או מה הם עושים בכסף שהם מרוויחים. מצד שני, הם כן משתמשים בערך השיווקי של "תרומה חברתית" על ידי הצהרה כי חלק מהרווחים מיועדים לקידום מטרות חברתיות.
חשוב לציין שכספים שמעבירים צרכנים או תורמים לעסקים חברתיים לא מוגדרים כתרומות לצורכי מס. על העסק לשלם מס על כל סכום שמתקבל אצלו והתורם אינו יהיה זכאי להטבת מס כלשהי.
איך נבדוק מה עושים עם הכסף?
יש כמה כלים פשוטים לבדיקה ראשונית של פעילות תאגידים אלו. ראשית יש לבדוק אם מדובר בתאגיד מפוקח או ב"עסק חברתי". ככל שמדובר בעסק חברתי, הדרך היחידה לבדוק מה כולל הפן "החברתי" היא לעיין בפרסומים של אותו העסק. זאת בהנחה שבעל העסק בחר לפרסם את התרומה החברתית מעבר לכמה מילים של הצגת רעיון ללא פירוט אמיתי.
לעומת זאת, לעניין תאגיד מפוקח (מלכ"ר), חובת הדיווח והפיקוח מחייבת אותו להגיש דוחות מפורטים על פעילותו לרשם העמותות והרבה פעמים גם לרשות המסים ולמשרדים ממשלתיים שונים. בדוחות אלה יש נתונים שהם יחסית קלים להבנה גם על ידי מי שאינו איש מקצוע.
במקרה זה, הדבר הראשון שמומלץ לעשות הוא להיכנס לאתר גיידסטאר של משרד המשפטים. באתר זה נוכל לראות את הפרטים הבסיסים של העמותה כמו מספר העמותה, אם התאגיד מגיש מסמכים כראוי לרשם העמותות, אם יש לו אישור ניהול תקין מרשם העמותות והאם לתאגיד יש אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
המסמך העיקרי שנרצה לבדוק תחילה הוא התקנון של התאגיד (שלרוב נמצא אף הוא באתר גיידסטאר). ברוב המקרים שם נוכל למצוא גם את המטרות הרשמיות של התאגיד. התקנון גם קובע את דרכי ההתנהלות של התאגיד כגון: בחירת מוסדות התאגיד, דרכי התנהלות התאגיד וחובות נוספים שעל התאגיד ונושאי המשרה שבו לעמוד בהם.
באתר ניתן גם לעיין בדוחות שהגישו התאגידים עד כה (אם הגישו כלל) לרשם העמותות. שני הדוחות העיקריים שמראים לנו (כמעט) את כל התמונה הם הדוחות הכספיים, אשר מפרטים את ההתנהלות הכספית של התאגיד (לרבות שכר) והדוחות המילוליים אשר מפרטים יותר את הנעשה בתאגיד מבחינה ביצועית/מעשית בשטח ומי האנשים שמפעילים אותו.
מקריאת דוחות אלו ניתן להבין בין היתר לאן הולך הכסף שתרמנו, מיהם הגופים שמנהלים את התאגיד וממי הם מורכבים, מהן הפעולות שהתאגיד עשה בשנה ספציפית לשם קידום המטרות המוצהרות שלו וגם מהו השכר של הבכירים בתאגיד.
לבסוף, אם נרצה לחפור עוד קצת, אפשר להזמין מרשם העמותות את תיק התאגיד שאנו רוצים לבדוק ולראות גם את ההתכתבות של התאגיד עם הרשם ואת החלטות האסיפה הכללית של התאגיד, כפי שדווחו לרשם. עוד ניתן לקבל העתקים של תעודת ההתאגדות, התקנון הרשמי וכמעט כל מסמך אחר שהוגש לרשם.
חשוב מאוד להבין למי אנחנו תורמים והאם מעבר לשמו של התאגיד או מה שמספרים לנו עליו, הכסף באמת הולך לאן שאנו רוצים שילך. בדיקה זו נשמעת מורכבת אבל במציאות, אם מדובר על גוף שמדווח כחוק, קל מאוד להבין לאן הולך הכסף ומה עושים איתו.
ובנימה אישית, לנוכח המורכבות שהוצגה לעיל ביחס לעסקים שאינם מפוקחים אני נמנע מלרכוש מעסקים חברתיים שלא כותבים או מציגים את הפעילות שלהם בפירוט מלא בנוסף אני נמנע מלתרום לתאגידים מפוקחים שלא מדווחים על הנעשה בהם.
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד נתאי בראון עוסק בליווי משפטי של עמותות, מלכ"רים וחברות הזנק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
