מדוע הקלו בעונשה של שרה נתניהו? שאלות ותשובות

הרשעת רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו בתיק המעונות נתנה את האות לפתיחת קרב מר בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין בכירי מערכת המשפט. מול הניסיון לגמד את התיק ולהציג את המערכה המשפטית כ"מסע ציד" התייצבו בכירים שטענו כי "שרה היא לא דרייפוס". הפרקליטות הבהירה אמש (יום א') בפוסט שפרסמה כי "הסדר הטיעון בעניינה של נתניהו אינו כולל התחייבות כלשהי מטעם המדינה לאי הגשת תביעות אזרחיות בנושא כתב האישום".

לעיון בגזר הדין של שרה נתניהו - לחצו כאן

שרה נתניהו בצאתה מבית המשפט בירושלים(צילום: רויטרס)

נתניהו הודתה בעובדות כתב האישום:

מעון ראש הממשלה התנהל בפיקוחה של נתניהו. לעתים, כאשר המצרכים והשירותים שביקשה לא סופקו, או לא סופקו לשביעות רצונה, הפצירה בסמנכ"ל מבצעים ונכסים במשרד ראש הממשלה, עזרא סיידוף (נאשם 2), שישיג ויסדיר את אספקת השירות או המוצר. זאת, גם במקרים בהם ידעה כי הדבר אינו כלול בהוצאות המאושרות על ידי המשרד, ואף במקרים בהם סיידוף הסביר לנתניהו כי אין הצדקה למימון אותו שירות או מוצר על ידי המשרד.

נתניהו הייתה מודעת למגבלות ההוצאה שנקבעו במשרד ראש הממשלה. המגבלות קבעו כי בעת שמועסקת מבשלת במעון, לא ניתן להזמין ארוחות מוכנות ממסעדות על חשבון המשרד.

במשך כשנתיים וחצי נתניהו ניצלה במכוון את טעות הגורמים הרלוונטיים, אשר סברו כי במעון לא מועסקת מבשלת. על בסיס הטעות שילם משרד ראש הממשלה את התשלומים עבור הארוחות המוכנות שהוזמנו וכן, במספר מקרים, הורתה נתניהו להזמין שפים ממסעדות כדי שיבשלו את האוכל לארוחות שבהן התארחו במעון אורחים והמשרד שילם גם עבור ארוחות אלה, זאת במקביל לתשלום שכרן של עובדות ששימשו כמבשלות במעון.

מחודש ספטמבר 2010 ועד חודש מרץ 2013 קיבלה נתניהו עבורה ועבור בני משפחתה ואורחיהם ארוחות מוכנות, שכללו לרוב כל אחת מספר מנות, בשווי של כ-175,000 שקלים במקביל לשרותיה של מבשלת.

איך התחילה הפרשה? 

תחילת תיק המעונות בתביעה שהגיש מני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, נגד מעסיקיו לשעבר. על פי הנהלים, אם מועסקת מבשלת במעון ראש הממשלה לא ניתן להזמין אוכל ממסעדות על חשבון המדינה. נפתלי חשף כי נתניהו וסמנכ"ל מבצעים ונכסים לשעבר במשרד ראש הממשלה פעלו כדי להסתיר את העסקת המבשלת, והזמינו למעון ארוחות בשווי של מאות אלפי שקלים.

מה קרה לשאר הפרשות? 

החקירה נגד נתניהו החלה לפני כארבע שנים, לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה על הוצאות מעון ראש הממשלה בשנת 2015. בתחילת הדרך כללה החקירה שבע פרשות שונות, שכללו בין היתר את פרשת החשמלאי אבי פחימה, פרשת בקבוקי המחזור ופרשת הזמנת רהיטי הגן למעון הפרטי בקיסריה ועוד. המשותף לכל הפרשות היה השתת הוצאות פרטיות של משפחת נתניהו על קופת המדינה בדרכים שונות. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט סגר שש מתוך שבע הפרשות בהן נחקרה נתניהו.

סמנכ"ל משרד ראש הממשלה עזרא סיידוף הואשם אף הוא בארבע מהפרשות, ובמסגרת הסדר הטיעון יודה ויורשע בשלוש מהן, גם הוא בעבירה קלה בהרבה ובקנס נמוך של עשרת אלפים שקלים וללא עבירת קלון.

נתניהו הואשמה ביוני 2018 בעבירת מרמה והפרת אמונים, עבירה שהומרה במסגרת הסדר הטיעון בעבירה קלה של ניצול מכוון של טעות הזולת שאין בו מרמה. גם סכומי הכסף התכווצו בהליך הגישור: מהזמנת ארוחות בשווי של 350 אלף שקלים - "חמגשיות" כפי שכונו על ידי צוות ההגנה של נתניהו - כתב האישום המתוקן העמיד את הסכום על סך של 175 אלף שקלים.

למה הקלו בעונשה של נתניהו? 

בפרקליטות נימקו את הוויתורים שנעשו בדרך להסדר הטיעון בעובדה שנתניהו קיבלה אחריות למעשיה: "הודאת נתניהו בעובדות כתב האישום המתוקן ובביצועה של עבירה פלילית והסכמתה להיות מורשעת בה, מבטאת לקיחת אחריות, שלה יש לתת משקל רב. בוודאי כאשר במשך תקופה ארוכה סירבה להודות כי ביצעה עבירה פלילית וטענה כי לא נפל במעשיה כל פגם. להודאה זו ולהרשעה, יש חשיבות רבה מבחינה ציבורית", אמרו בפרקליטות.

עוד אמרו כי בהסדר ויתרו על ניהול תיק מורכב בהליך שעלול היה להסתיים בזיכוי. ההסדר עם נתניהו הביא בחשבון את הערכת הפרקליטות כי אם היא הייתה מורשעת לאחר ניהול הוכחות בהליך ממושך, לא היה נגזר עליה מאסר בפועל ואף לא מאסר בעבודות שירות בין היתר נוכח נסיבותיה האישיות (גילה, היעדר עבר פלילי ועוד).

עוד נימקו זאת כאמור במסר הציבורי שיש בהרשעתה של נתניהו: "המשמעות היא שאדם שיש לו נגישות לקופה הציבורית אינו יכול לעשות בה כבשלו", אמרה בסיום הדיון עו"ד ג'ני אבני מפרקליטות מחוז ירושלים. סניגורה של נתניהו, עו"ד כהן, הדגיש את עברה הפלילי הנקי, את המחיר האישי והציבורי שהיא שילמה מפתיחת החקירה, וכן את הרצון לחסוך העלויות מקופת הציבור שכרוכות בכל הגעה שלה לבית המשפט בשל סידורי האבטחה.  

"עבירונת"? 

סניגורה של נתניהו הגדיר את ההרשעה בסעיף ניצול מכוון של טעות הזולת שאין בה מרמה כ"עבירונת". עבירה נדירה שנחשבת לאות מתה בספר החוקים. נתניהו לא הסכימה להודות בכתב אישום המייחס לה כוונות מרמה אלא טעות. מקרה מפורסם שבו נעשה שימוש בסעיף הנדיר הוא בתיק של דני קליין, לשעבר יו"ר קבוצת הכדורסל הפועל ירושלים, שהורשע בפרשת הדרכון הצ‘כי המזויף של שחקן הקבוצה, קני וויליאמס, ונגזרו עליו 500 שעות לתועלת הציבור. לפני שלוש שנים הורשע מנהל מוסד ממשלתי במערכת הביטחון במעשי תחבולה בכספים שבניהולו, ונגזר עליו קנס יחסי לגובה הסכום שנלקח מקופת המדינה. עם זאת, מדובר בעבירה פלילית לכל דבר

בפוסט שפרסמה פרקליטות המדינה הודגש כי מדובר בעבירה "משלימה" לעבירת המרמה, "שנועדה לתפוס ברשתה מקרים בהם אדם מקבל דבר תוך שימוש באמצעים בחוסר תום לב, תוך ניצול מכוון לרעה של אי-ידיעה, או של טעות, שהנאשם לא יצר אותה אך הוא נהנה ממנה ביודעין. בעוד שבמקרי מרמה הנאשם פועל בדרך ישירה על ידי הצגת טענה עובדתית כוזבת, התחבולה שאין בה מרמה, פועלת בדרך עקיפה באמצעות ניצול אי ידיעת האמת על ידי קורבן העבירה".

קלון? 

מכיוון שנתניהו כיום אינה נושאת בתפקיד ציבורי רשמי, הפרקליטות לא דרשה כי העונש יכלול קלון. עם זאת, סניגורה של נתניהו עו"ד יוסי כהן, הודיע לבית המשפט כי מרשתו שומרת את הזכות לטעון נגד קלון.

האם נתניהו תוכל להמשיך בעבודתה בעיריית ירושלים? 

אשת ראש הממשלה הורשעה בעבירה שלא קשורה לעבודתה כפסיכולוגית בשירות הפסיכולוגי העירוני, ההרשעה בפלילים אינה מחייבת את התפטרותה. מעיריית ירושלים נמסר כי "הכרעת הדין וגזר הדין טרם התקבלו בעירייה. לכשיתקבלו, יילמדו".