שתף קטע נבחר

"מפלס פני הים עלול לעלות ב-4 מטרים"

ההתחממות הגלובלית גרמה להמסת קרחונים בגרינלנד בקצב חסר תקדים. פרופ' מרסלו שטרנברג מאוניברסיטת ת"א מזהיר כי מפלס גובה פני הים עלול לעלות בצורה חדה וסבור כי הדור שלנו הוא האחרון שיכול לעשות את השינוי

 

 

 

כשני מיליארד טונות של קרח נמסו ביום אחד בלבד בגרינלנד בשבוע שעבר והמצב המדאיג הזה מעורר דאגה אצל המדענים, שצופים כי גובה פני הים יעלה - דבר שיביא בסופו של דבר להצפת ערים הסמוכות לחוף.

 

פרופ' מרסלו שטרנברג מבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב התייחס למצב בגרינלנד ואמר כי הדבר נגרם מהתחממות כדור הארץ: "אלה חדשות מדאיגות, מפני  שאנחנו עדים שהקצב של ההמסה של אותם קרחונים הוא הרבה יותר מהיר ורחב ממה שהמודלים צפו בעבר. אנחנו עדים לשינויים דרסטיים באקלים, להגברת התדירות של מקרי קיצון. המאמר הזה שפורסם הוא מאמר מאוד מקיף, שמעיד על כמות מאוד גדולה של מים. תחשבו שגרינלנד בגודל היא 100 פעם של מדינת ישראל, וכמות הקרח שנמס היא חסרת תקדים".

 

לדבריו, המצב ישפיע על כל העולם. "אנחנו מדברים על עלייה של מפלס הים - בין מטר לארבעה מטרים עד סוף המאה הנוכחית", אמר פרופ' שטרנברג. "כלומר, הילדים והנכדים שלנו יהיו עדים לעלייה משמעותית של מפלס הים. עד עכשיו הים עלה ב-20 ס"מ. תחשבו על כל המדינות ועל הערים שנמצאות ליד החוף".

 

גרינלנד, איך גלעיני הקרח ישפיעו על האקלים בעתיד? (צילום: מתוך המחקר)
גרינלנד. גם שם קרחונים נמסים(צילום: מתוך המחקר)

 

איזה ערים נמצאות בסכנה? פרופ' שטרנברג: "הסכנה המיידית היא אצל המדינות העניות, שלא יכולות להתמודד עם טכנולוגיה שיכולה להרחיק את המים ואת עליית המפלס. למשל, בנגלדש היא יחסית מדינה ענייה וחלק גדול ממנה יכול להתמלא במים. המדינות העניות הן אלה שישלמו את המחיר. מדינות כמו באפריקה, שאין להם מה לאכול או כתוצאה משינוי אקלים ובצורת, הם יעברו למקומות אחרים, ואנחנו מצפים להגירה הרבה יותר גדולה מהמקומות האלה".

 

הוא הוסיף כי ניתן להיערך למקרה של עלייה בגובה פני הים: "אם לא נתכונן מספקי זמן מראש ונשים את סדר העדיפות של שינוי אקלים בחשיבות, נמצא את עצמנו בבעיה רצינית. כל התשתיות שנמצאים במישור החוף, יכולות להיות מוצפות ואנחנו עלולים להיות בבעיה רצינית".

 

ומה יכול לקרות לתל אביב? "אפשר לראות שרצועת החוף עם השנים הולכת ונעלמת. אנחנו רואים שהרצועה הולכת ומצטמצמת. חייבת היתכנות מספיק זמן מראש והיתכנות אמיתית לשים את הנושאים האלה בסדר העדיפויות של הממשלה. היום הנושאים הסביבתיים לא נמצאים בראש סדר העדיפויות של הממשלה, לא באג'נדה של אף מפלגה". פרופ' שטרנברג סיכם: "אנחנו הדור האחרון שיכול לשנות את זה".

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
קרחון ענק בגרינלנד
צילום: רויטרס
מומלצים