שתף קטע נבחר

תלמידים מחו נגד גירוש חבריהם לכיתה: "כולנו ישראלים"

תלמידי הגימנסיה העברית הרצליה מחו נגד גירוש עובדות מהפיליפינים שפגה אשרת השהייה שלהן יחד עם ילדיהן. אחת המחנכות הסבירה: "אני יודעת מה אומר החוק, אבל זה יוצא דופן. אין סיבה שהם לא יהיו איתנו ב-1 בספטמבר". אחד המיועדים לגירוש סיפר: "מגיל צעיר ידעתי שאני עלול להיות מגורש"

 

 

כ-400 תלמידי הגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב צעדו היום (ב') מהמוסד החינוכי לעבר רחבת מוזיאון תל אביב במחאה על כוונת רשות האוכלוסין לגרש עובדות פיליפיניות שפגה אשרת השהייה שלהן יחד עם ילדיהן. במהלך הצעדה קראו התלמידים הישראלים לעבר חבריהם לספסל הלימודים: "כולנו ישראלים וכולנו נישאר פה". הם גם נשאו שלטים עליהם נכתב: "עוצרים את הגירוש" ו-"ישראלים לכל דבר".

 

העובדות הפיליפיניות הגיעו לארץ כחוק והביאו לעולם ילדים שנולדו וגדלו בישראל ורבים מהם דוברי עברית בלבד. בקיץ הקרוב צפויות לפוג אשרות השהייה של חלק מהן, ורשות האוכלוסין עתידה לגרש אותן בחזרה לפיליפינים, יחד עם ילדיהן.

המורה דניאל לוי והתלמידים ג'ון מייקל ולאנס ()
המורה לוי ושני תלמידיה שמיועדים לגירוש. "יודעת מה החוק אומר. אין סיבה שיעזבו למקום שאין להם בו אף אחד"

אחת מיוזמות הצעדה היא דניאל לוי, מחנכת כיתה ז' בבית הספר, שבכיתתה שני תלמידים המיועדים לגירוש בעוד כחודש. "התחושה היא איומה", סיפרה. "זה דבר שלא ניתן לעבור עליו בשתיקה. צריך לתת לאותם ילדים שנולדו בארץ להישאר פה. אין שום סיבה שיעזבו את הבית שלהם למקום שהם לא מכירים ושאין להם בו אף אחד".

 

היא הוסיפה: "אני יודעת שהחוק אומר משהו מסוים, אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל – וזה היוצא מן הכלל. הילדים בכיתה לא מבינים למה הדבר הזה קורה, הם לא רואים בתלמידים שמיועדים לגירוש משהו שונה. המטרה שלנו כרגע היא לא להיפרד מהם. אנחנו רוצים לראות אותם בבית הספר איתנו באחד בספטמבר. אני לא רואה שום סיבה שזה לא יקרה. את החוק הזה צריך לשנות".

המורה דניאל לוי והתלמידים ג'ון מייקל ולאנס ()
התלמידים עם חבריהם לכיתה. "מגיל צעיר ידעתי שאני עלול להיות מגורש. לא יודע כלום על הפיליפינים, למרות שיש לי שם משפחה"

לאנס, שלומד בכיתתה של לוי, מיועד לגירוש בעוד כחודש. "אני חושש מאוד", אמר. "זו המדינה שלי וקשה לי להרגיש במצב הזה. נולדתי בארץ ואף פעם לא הייתי בפיליפינים, אבל ב-15 ביולי אני אגורש לשם".

 

"מגיל צעיר ידעתי שאני עלול להיות מגורש, נראה שהשנה הם באמת החליטו לגרש", הוסיף. "אני לא יודע כלום על הפיליפינים, למרות שיש לי משפחה שם. הייתי רוצה להישאר בארץ כי זו המדינה שלי. לדבריו, החברים לכיתה ניסו לעודד אותו: "הם היו עצובים וכעסו מאוד. גם החברים הפיליפינים האחרים שלי מרגישים רע, אבל אנחנו נישאר חזקים עד הסוף".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים