שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    העולם מתמודד עם הקורקינטים באמת. מתי אצלנו?
    בניו יורק הם אסורים לרכיבה, בגרמניה חייבים לעשות ביטוח ובהולנד ההתייחסות אליהם היא כמו לקטנועים. ובישראל? מספר הנפגעים רק גדל והולך

     

    רוכבים על קורקינט בתל אביב (צילום: מוטי קמחי)
    ארכיון. קורקינטים בתל אביב(צילום: מוטי קמחי)

    החיים עבור הולכי הרגל ונהגים המכוניות הפכו מסובכים יותר עם כניסתם של האופניים החשמליים והקורקינטים הממונעים לרחובות ולכבישים. אנחנו חיים בג'ונגל תחבורתי וכאוס יומיומי, ובהתאם עולה מספר ההרוגים והפצועים בכל שנה. ההערכות הן שיש יותר מרבע מיליון כלי תחבורה דו גלגליים חשמליים בישראל ומספרם גדל והולך וכך גם הקונפליקטים הנובעים מכך.

     

     

    לאחרונה פרצו לחיינו הקורקינטים הממונעים, אלה הנגישים לכל אזרח שחפצה נפשו להגיע ממקום למקום בזריזות ובמחיר של כמה עשרות שקלים בודדים. מדובר בפתרון יעיל וטוב לבעיית הקילומטר האחרון, בעיה הנובעת מתחבורה ציבורית ירודה ולא חכמה. אבל בצד היתרונות הברורים של הקורקינטים ישנם גם חסרונות רבים, ועל כך יעידו הולכי הרגל שצריכים לפלס דרכם בים כלי התחבורה המגוונים השועטים במדרכות.

     

    הכלים הללו פופולאריים לא רק בישראל, ומדינות רבות נוספות נדרשות לשנות ולהתאים את החקיקה למציאות החדשה. בניו יורק פועלים על מנת להחזיר את הביטחון להולכי הרגל ולכן אסרו לאחרונה כל שימוש בקורקינטים הממונעים בשל הצפיפות הרבה והיעדר תשתית מתאימה. מי שנתפס רוכב על קורקינט חשמלי נקנס ב–500 דולר או שהקורקינט שלו מוחרם.

     

    גרמניה, המחמירה בתחום, מתייחסת לקורקינטים החשמליים כמו לאופנוע קל (טוסטוס). הגרמנים קובעים שמהירות הקורקינטים החשמליים לא תעלה על 20 קמ"ש והרכיבה תותר רק בשבילים הייעודיים לכך או בכביש, ולא על המדרכות. הם מחייבים את הרוכבים לבטח את הקורקינטים ועל כל כלי יש מדבקה המוכיחה כי הוא מבוטח.

     

    הולנד, מדינה שתחום הרכיבה על אופניים בה הוא מאוד מפותח, מתייחסת לקורקינטים באופן שווה כמו לקטנועים קלים ולכן נקבע כי גיל הרכיבה הוא 16 ומעלה, מה גם שכל רוכב מחויב בביטוח. במקביל, הכלים מחויבים לעמוד בתקן המקומי הרשמי.

     

    גם האנגלים לא נשארו אדישים והודיעו שהם בוחנים את החקיקה המתאימה, אך במקביל אסרו על רכיבה בכבישים הציבוריים. צרפת הודיעה לאחרונה שתיאסר רכיבת קורקינטים על מדרכות וקבעה קנס של 135 אירו לעוברים על החוק.

     

    בתוך כך, חברת הסטארט אפ האמריקנית "ליים", שפועלת בליון בצרפת, קבעה שבכלים שלה יותקן מגביל מהירות מבוסס מיקום (GPS) כאשר המשמעות היא שמהירות הקורקינטים תוגבל ל-8 קמ"ש באופן אוטומטי באזורים של ריבוי הולכי רגל.

     

    ואצלנו? 70 בני אדם אושפזו בבתי החולים ב-2018 לאחר שהיו מעורבים בתאונת דרכים במעורבות קורקינט חשמלי, לעומת 22 בני אדם שהיו מעורבים בתאונות דומות ב-2017 – עליה של 220% (הנתונים על פי מחקר שביצעה ד"ר מאיה סימן טוב ממכון גרטנר).

     

    מהנתונים עולה כי עיקר הבעיה נעוצה באי חבישת קסדה, דבר המראה על כישלון הקמפיינים של משרד התחבורה והעברת האחריות לרוכבים עצמם. אחד מכל שני מאושפזים (53.8%) לאחר תאונות קורקינט ממונע נפגע בראש ובפנים, כאשר 12.4% סבלו מפגיעת ראש קשה, נתון המעיד על אחוז נמוך של חבישת קסדה.

     

    בישראל קיים פער בלתי נסבל בין החקיקה לבין יישום החוקים. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים דורשים מאיתנו לרכוב רק בשבילי רכיבה אבל כאלה כמעט לא קיימים. חקיקה מתאימה היא צעד ראשון להשבת הסדר למדרכות ולכבישים, אבל חקיקה לבדה כמובן שאיננה מספקת. לכך יש להוסיף אכיפה בולטת ומרתיעה, ענישה אפקטיבית, הסברה נכונה ובעיקר סלילת שבילי רכיבה בטוחים שיפרידו את הרוכבים מהולכי הרגל ומכלי הרכב. זה הזמן לעצור את מגמת העלייה בנפגעים ובהרוגים.

     

    • ארז קיטה הוא מנכ"ל עמותת אור ירוק הנאבקת בתאונות הדרכים

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים