שתף קטע נבחר

"למה רק אבא אוסף אותי מהגן?"

כשבתו של אבירם שוקרון שאלה אותו למה רק הוא אוסף אותה מהגן, במה אמא עובדת ומה עושים בבית משפט, הוא הבין שהגיע הזמן להתחיל לשתף את הילדים בעיסוקים של ההורים

אנחנו רוצים, רצים ורודפים אחרי הדבר הבא. בין אם זה בבית, בעבודה או סתם בינינו לבין עצמנו, יש איזשהו רעב תמידי ל"משהו הגדול הבא" שנמצא ממש מעבר לפינה. המשהו הזה שידליק אותנו ויפיח בנו חיים, ריגוש סוער ועניין, והמעגל הזה הוא ככל הנראה אינסופי.

 

כשהילדים נכנסים לתמונה וצריך לג'נגל בין ענייני העבודה לענייני קבוצת הוואטסאפ התוססת של הגן והחופש הגדול המתקרב, אז גם המצפון מתחיל לעבוד 24 שעות, אבל רגע, איפה הילדים בכל הסיפור הזה?

 

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

 

גם אצלנו בבית זה ככה, אבל למזלי הבת הבכורה שלי, נעם-שי שמה, היא מה שהמבוגרים בינינו היו מכנים פעם 'פלפלית' לא קטנה. ברגע שהיא ראתה שכמעט בכל יום אני זה שמגיע לקחת אותה מהגן ולא אמא שלה, היא התחילה לשאול שאלות שלאחריהן חישבנו מסלול מחדש.

 

משפחת שוקרון (צילום: אלבום פרטי)
יודעת לשאול שאלות נוקבות(צילום: אלבום פרטי)

העיניים מצטלבות בכניסה לגן

יש משהו קסום (בלי ציניות) בלהיות בעל התפקיד של האיסוף מהגנים בבית. אבות, אני קורא לכם לצאת ולאסוף את הילדים מהגנים כי יש את הרגע הזה שהעיניים שלך ושל הילד מצטלבות כשהוא קולט אותך בכניסה לגן, ואז החיוך מתרחב לו על הפנים, מלווה בחיבוק שאין כמותו.

 

ושלא תטעו, בהתחלה מדובר היה בחתיכת אתגר שכולו "למה אני?" אבל היום אני שמח על זה, גם אם אמא של נטלי מהגן מתפעלת ומופתעת לראות אותי כל פעם מחדש.

 

בחזרה לשיחה שלי ושל נעם - זה התחיל ב"אבא, למה רק אתה מגיע לקחת אותי מהגן ולא אמא?" שעל זה עניתי כמובן בטבעיות - "אמא בעבודה חמודה, היא תחזור ברגע שתוכל", והמשיך לשאלות קצת יותר נוקבות ובעלות עניין כמו "במה אמא עובדת?" (עורכת דין), או "אז תסביר לי שוב מה זה בית משפט?", כשהתחלתי להסביר בקושי רב מה זה, במה היא עוסקת וכו'.

 

קראו עוד:

"גיל ההתבגרות מעצבן מאוד"

מה עושה אמא לשלישייה כשהמעלית מקולקלת?

החרם הזה הוא עליי

 

בדרך הקצרה שלנו ברגל הביתה היא השלימה את החסר לבד והבינה שברגע שאמא חוזרת הביתה מהעבודה, זה תורי לצאת לעבודה, שאני מוזיקאי, זמר המופיע בחתונות ואירועים מדי ערב. אגב, העבודה בערבים מחוץ לבית, גם היא טומנת בחובה קונפליקט רגשות שכזה.

 

מצד אחד, אתה אומר לעצמך ששיחקת אותה ואיך לא הצטרכת לעשות כלום הערב בבית. רק מביני עניין יודעים מה זו רוטינת המקלחות-ארוחת ערב-השכבות, שמורידה שנות חיים בכל ערב. מצד שני, כשאני חוזר בלילה מלא אדרנלין מהופעה מוצלחת, תמיד מגיע הרגע שאני מביט בהם ישנים במיטות ואז אני נזכר שבקושי ראיתי אותם היום וזה פחות כיף.

 

משפחת שוקרון (צילום: אלבום פרטי)
מבינים מגיל צעיר על כסף וקריירה(צילום: אלבום פרטי)

עצם הדיאלוג הזה ביני ולבין נעם, שינה משהו אצלי בתפיסה ובעיקר שחרר משהו בבית. אין יותר עמימות שלנו ההורים ותשובות סתומות כמו "אני בעבודה, נדבר אחר כך", אלא שיתוף והכלה של הילדים כל הזמן. זה לכשעצמו ניקה מעט את ייסורי המצפון שאנחנו לא מבלים מספיק זמן איתם, אבל בעיקר נתן לנו ולהם את ההבנה העמוקה מה זו עבודה, למה צריך לעבוד, ענייני פרנסה וכסף.

 

חשבתי לעצמי שהרגע הפרטי הזה שלנו, בוודאי משותף לעוד הורים ולילדים רבים אחרים. טוב, לא באופן זהה, כלומר לא אצל כולם יש אבא מוזיקאי ואמא עורכת דין, אבל הנקודה ברורה.

 

ברגע שהסברתי לנעם בפשטות מה אני ואמא שלה עושים בעבודה, השיחה גם התגלגלה מהר לסיבה שבחרנו במקצוע שבחרנו, האם אנחנו אוהבים את מה שאנחנו עושים מדי יום, וכמובן שסיימנו בהבנה שלה שהיא יכולה לבחור לעסוק כשתהיה גדולה באחד מהמקצועות שלנו, או לחלום ולהיות כל מה שרק תרצה.

 

שיחה של גדולים

אז הורים יקרים, בפעם הבאה כשאתם מתעכבים מעט מהעבודה, ספרו לילדים מה עשיתם היום, במה אתם עובדים, למה בחרתם בזה ועוד ועוד. נהלו איתם "שיחה של גדולים" סביב הנושא, ובסופה תוכלו יחד להשתעשע בשאלה - "אז מה נעשה כשנהיה גדולים?"

 

הם יביטו בכם בעיניים בורקות ומלאות הערכה, ולמחרת אל תתפלאו אם הגננת תגיד לכם ששמעה איפה הייתם ומה עשיתם, כי כאלה הם הקטנים שלנו, מלאי הערצה וגאווה כלפינו. כל מילה קטנה שלנו היא עולם שלם עבורם. תנו להם צידה לדרך כמו שצריך, והם כבר יחלמו ויגשימו את השאר.

 

הכותב הוא אב לשלושה ילדים ומחבר ספר הילדים "יש לי אמא חברת כנסת"

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלבום פרטי
"משתפים את הילדים כל הזמן"
צילום: אלבום פרטי
איורים: רמי מאיקס
כריכת הספר
איורים: רמי מאיקס
מומלצים