שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "לא נלחמים בצבא סודן": בכיר חיל הים מסביר למה חייבים עוד שלוש צוללות
    בחמש שנות הכהונה של תא"ל יוסי אשכנזי כראש מספן ציוד שינה החיל את פניו, אבל מעל מרחפת עננת פרשת הצוללות, שהסיקור שלה מוציא אותו מדעתו: "יש איומים חדשים. אם לא נחליף את הצוללות הישנות - זה הרה אסון". על האיומים שבאופק: "רואים מה קורה בצי הטורקי ואצל חיזבאללה וחמאס". ריאיון לקראת פרידה

     

    צוללת חיל הים, אח"י רהב (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    צוללת חיל הים, אח"י רהב(צילום: דובר צה"ל)

     

    על שולחנו של תת-אלוף יוסי אשכנזי, שיפרוש בקרוב מתפקידו כראש מספן הציוד בחיל הים, מונחים כמה וכמה פרויקטים, בהם צוללות חדשות בצורת יהלום וחיישנים שינבאו תקלות עתידיות. אלא שעם כל הכבוד הראוי להם, הכהונה הסוערת ועמוסת החידושים שלו, שבמהלך חמש השנים שלה שינה החיל הקטן את פניו, תיזכר דווקא בגלל פרשת כלי השיט, זאת שהציבור מכיר כ"פרשת הצוללות" או "תיק 3000".

     

    רוב הריאיון בלשכתו במטה חיל הים בקריה היה נינוח ולפרקים גם מחויך, עד שהגענו לפרשת כלי השיט, האווירה השתנתה ואשכנזי נדרך. וזאת אף שחקירת המשטרה קבעה כי לא נפל דופי בקצינים המשרתים במספן תחת פיקודו ושהיו מעורבים במהלכי הרכישה של כלי השיט. כזכור, המשטרה ממליצה להעמיד לדין רק את המתווכים הישראלים האזרחיים שהיו מעורבים בעסקה לרכוש מגרמניה את הספינות להגנת אסדות הגז ואת שלוש הצוללות החדשות לחיל הים. ועדיין, את תא"ל אשכנזי מרגיזה הטרמינולוגיה.

    תא
    תא"ל יוסי אשנכזי, בחודש שעבר בגרמניה(צילום: דובר צה"ל)
     

    "זה מוציא אותי מדעתי", הוא אומר. "אנחנו לא קוראים לצוללות החדשות 9-8-7, כי הן מחליפות את צוללות 3-2-1. אומרים לי 'אתם רוצים 9 צוללות בזירה', כאילו אנחנו מתמודדים מול צבא סודן. אבל אנחנו מחליפים את אח"י לוויתן, אח"י דולפין ואח"י תקומה (מראשית שנות ה-2000, י"ז) שמגיעות לפרקן לקראת סוף העשור הבא. אין ספק בכלל בנחיצותן. לגבי צוללות הקלאס דקאר (9-7, י"ז) אנחנו כבר באיחור. הייתי רוצה לראות חוזה חתום. היינו אמורים כבר לבנות אותן. ברור שאנחנו צריכים את הצוללות. המשמעות של מדינת ישראל ללא דולפין, לוויתן ותקומה היא הרת אסון.

     

    "לגבי ארבע הספינות החדשות, אוי ואבוי אם היינו נשארים רק עם ספינות סער 5 וספינות הנירית, חלקן בנות יותר מ-25 שנה. ריבונו של עולם, אנחנו מחזיקים מעצמנו צי מערבי? ללא תוכנית בניין הכוח החדשה היינו נשארים מאחור".

     

    כשהצוללת מזדקנת

    תא"ל אשכנזי אוהב להרחיב על החשיבות של הצוללות החדשות והמדוברות (רהב, תנין ודרקון, שתגיע בעוד כ-3.5 שנים). הוא מזכיר שהן יכולות לשהות יממות ארוכות מתחת למים, באופן חשאי, ללא הצורך לעלות לקו המים ולהסתכן בחשיפה. זו יכולת שלא קיימת בצוללות הדולפין בנות ה-20.

     

    "לא נעשה תהליכי השבחה לצוללת בת 30 שבסיומם ממילא לא נוכל להכניס אליה מערכות שהיום הן בחזית הטכנולוגיה. זה כבר יהיה כמו לבנות צוללת חדשה", הוא אומר. "בעולם התת-מימי הנוכחי יש איומים שלא היו לפני 15 שנה, כמו סונאר בתדר נמוך, אקטיבי, שמוציא גלי קול שמגיעים לטווחים רחוקים מאוד. זה הופך את הצוללות למאוד פגיעות מבחינת החשאיות שלהן. לכן בצוללות הבאות ניפרד מצורת הגליל שנמצאת בקונספט שלהן מאז מלחמת העולם השנייה.

    צוללת של חיל הים (צילום: דובר צה
    צוללת טי-קלאס מתקדמת(צילום: דובר צה"ל)

    "ניתן לצוללות הבאות יכולת 'חוזק מטרה' - להיות חסינות מאיום הגילוי החדש הזה: גל הקול לא יחזור מהצוללת לסונאר אלא ילך לצדדים, למעלה או ייבלע לגוף הצוללות, עם החזר מאוד נמוך. יש לגבי זה מרוץ חימוש בציים המערביים. הבריטים משקיעים בכך משאבים רבים, בעוד הצרפתים, האיטלקים וההולנדים כבר נמצאים שם. הצוללות הבאות, הקלאס דקאר, יתנו לזה מענה ויהיו לשם כך בצורת יהלום ולא גליל. נשתמש בעוד אמצעים מסווגים כדי לטפל בגל הקול. גם הגשר ייראה אחרת, בצורה יותר הידרו-דינאמית".

     

    כאמור, תא"ל אשכנזי כבר היה צריך להיות בשיא התהליך, אחרי חתימת החוזה, אך הפרשה עיכבה את המהלך הגדול: "אני מקווה שבשנה הבאה נחתום על חוזה צוללות הקלאס-דקאר. זו חובתנו כמדינה. אם נחתום על חוזה ב-2020, נגיע למצב שבו ב-2028 או 2029 תהיה לנו צוללת ראשונה שתחליף את האח"י דולפין.

     

    "מהרגע שאתה הוזה צוללת ברוחך, מחזור התכנון והייצור שלה זה 15 שנה. אנחנו בתהליך הזה כבר חמש שנים ולכן יש דחיפות גדולה ש-15 השנים האלה יסתיימו כשאח"י דולפין תצא מהשירות. אנחנו עדיין יודעים להכיל את העיכובים כי התחלנו מוקדם. עשינו כבר סקרי ספרות וסריקה אחר טכנולוגיות, כמו באילו מצברים ופריסקופ כדאי שנשתמש".

     

    הצוללות הן כלי הלחימה היקר ביותר בצה"ל. מחירה של כל אחת מהסדרה הקיימת, דוגמת תנין, מגיעה לחצי מיליארד אירו. "כל עוד לא נחתם חוזה אני לא יודע מה תהיה העלות", אומר תא"ל אשכנזי. "לנורבגיה, למשל, נבנו צוללות במחיר של בין 700 ל-900 מיליון אירו. אבל זה מושפע מהמון פרמטרים כמו חומר הצוללת והמערכות שלה.

     

    "כשהגרמנים בונים צוללות הם כמעט לא שמים מערכות כפולות כגיבוי כמו אצלנו. נדהמתי מזה. שאלתי: מאיפה כל המקום? אצלנו בצוללת אתה בקושי יכול להסתובב בלי לקבל מכה מכל שסתום, כי אנחנו שומרים על אנשינו ושמים הכול כפול. בצוללת מחיר הטעות הוא קטסטרופלי".

     

    לא כל פגישה עם טיסנקרופ היא טובת הנאה

    במקביל לסוגיית הצוללות מובילים אשכנזי ואנשיו סדרת תוכניות אחרות שאמורות לסייע לשמר את העליונות הימית של צה"ל ברקע הרכישות שמבצעים הציים של טורקיה ומצרים. "חיל הים יהיה זרוע אסטרטגית עם יכולת הגנה והתקפה קטלניות, חיל שיש בו חשיבה מחוץ לקופסה ויכולות תת-מימיות מהמתקדמות בעולם", הוא מסביר. "אם נשכיל לחתום על חוזה צוללות הקלאס דקאר אז נעמוד בשורה אחת עם שייטות צוללות כמו של צרפת ובריטניה. זרוע הים של ישראל תהיה ארוכה היום ממה שהיא היום".

     

    - המזרח התיכון במגמת התייצבות. גם במצרים וגם בסוריה. אנחנו לא באותו תוהו ובוהו שהיה בחמש השנים האחרונות. אתה מסתכל על זה כשאתה מתכנן את חיל הים לשני העשורים הקרובים?

    "לא בטוח שמה שאתה אומר הוא נכון ולא בטוח שאנחנו הולכים להתייצבות. אנחנו מקבלים דוגמאות בוקר וערב לנעשה במזרח התיכון. המציאות יכולה להתהפך עלינו. כשאני בונה את הכוח שלנו אני לא מתייחס לתקופות רגיעה. זה לא מעניין אותי כלובש מדים, כי אני יודע שלצבא אין מונופול על הנבואה. אני בונה את הכוח של חיל הים כדי להבטיח שהפער לטובתנו יהיה גדול. אין לנו את הלוקסוס להפסיד. אפשר לקרוא בתקשורת שהמצרים מצטיידים בכלי שיט ובצוללות אבל הם לא איום ייחוס שלנו. נקודה. אנחנו רואים מה קורה בצי הטורקי ובכוח הימי של חיזבאללה ושל חמאס".

    אנשי קומנדו ימי של חמאס ()
    אנשי קומנדו ימי של חמאס

    - אתה מרבה להתגאות במאות המומחים והמהנדסים שתחת פיקודך, שלקחו חלק בתהליכי בניין והפעלת כוח. הפרסומים על פרשת כלי השיט לא דכדכה אותם?

    "זו לא פרשת חיל הים אלא פרשת כלי השיט. לובן המדים של אנשי חיל הים בעידן הנוכחי צחור כלובן המפרש. מדובר באנשים עם סט ערכים ונכסי אישיות שהחברה הישראלית יכולה להתגאות בהם. אני לא מוטרד כהוא זה. אבל אני לא אתנער: עשינו הסברות בנושא בתוך החיל, גם לחיילי חובה שהתגייסו, כדי להבדיל בין פרשת כלי השיט לפרשת חיל הים שאינה קיימת.

     

    "אני לא מנהל מו"מ על חוזים ולא חותם עליהם, ואני גם לא מתוגמל. כשאני יושב עם התעשייה אז איש משרד הביטחון יושב לידי. אין לי סמכות לנהל מו"מ כספי. אני כן יושב עם ספקים לבד אחרי שכבר עברו את התהליך המכרזי. ברור שאני עושה תהליך של אפיון טכני עם טיסנקרופ שבונה את הצוללות והספינות. בדקנו את הדברים שוב כדי להיות בטוחים ומצאנו שההתנהלות שלנו היא ללא דופי".

     

    - אתה לא חושש שיימצאו דברים אחרים, כמו פרשות ישנות בחיל?

    "אנחנו בני אדם, ולהגיד לך שההתנהלות שלנו מבחינת התחושה האישית הייתה כרגיל? לא נהניתי לראות את הצילומים של כלי השיט בהקשר הזה בעיתונים, אבל ידענו שהסולם הערכי של האנשים כה גבוה אז חשתי בטוח".

     

    - לא מצאת לנכון להרים טלפון לצוותים שלך בגרמניה ולהגיד להם להדוף מאעכרים אם הם מסתובבים להם בין הרגליים?

    "לא הייתי צריך כי זה מובן מאליו גם ללא פרשה 3000. כשאתה מוכשר כקצין בחיל הים, בטח במערך הטכנולוגי-לוגיסטי, אתה מקבל הרצאות על מה מותר ומה אסור בכל ההיבטים, כולל בנושא טובות הנאה. אבל לא הגיוני שבכל פעם שאתה יושב עם נציג החברה יחשבו שאתה יוצא משם עם משהו. זה הבל הבלים. יש לנו קבוצת אנשים שם שמתנהלת באחריות ולפי קוד אתי גבוה. ללא ניגוד עניינים. אני סומך על אנשיי".

    פרשת הצוללות ()
    פרשת הצוללות

    - ומאלה שכן היו בחיל הים ונמצאו מעורבים בפרשה, כמו אליעזר מרום ושי ברוש, התאכזבת?

    "השתדלתי לא לעסוק בזה. עבר זמן רב מאז שהם היו בחיל הים ואני מאחל להם כל טוב. אני יכול לשפוט אותם רק על התקופה שבה הכרתי אותם כקצין צעיר מאוד".

     

    הגנה על אסדות הגז

    בחודש שעבר התייצב תא"ל אשכנזי במספנות טיסנקרופ בעיר קיל שבצפון גרמניה, וחזה במו עיניו בתהליך ההשקה של אח"י מגן, ספינת הענק (2,000 טון, הגדולה ביותר שתהיה לחיל), אחת מארבע שיגיעו לצה"ל, כחלק מהתוכנית להגן על המים הכלכליים. מדובר בהגדרה מכובסת, שכן ספינות אלה ייקחו חלק מרכזי בכל מבצע חשאי ובכל מלחמה.

     

    כמו בעניין הצוללות, לתא"ל אשכנזי אין ספק בצורך בהן מול החלופות שנבחנו: "כשהאסדה עובדת היא נמצאת במצב 'חם'. לא היית רוצה להתקין עליה מערכות לחימה במצב שכזה כדי להגן עליה. זה לא בטיחותי. לכן פתרון הספינות הוא הטוב ביותר. זה ערך זהב, בול בפוני.

     

    "נכון יעשו מקבלי ההחלטות אם בעוד חמש שנים יבדקו לאן המים הכלכליים הולכים - בהיבט של מספר האסדות – ויבחנו באילו אמצעים נוספים צריך חיל הים להצטייד. חייבת להיות התכתבות רציפה בין צה"ל וחיל הים לגורמים האזרחיים".

     

     

    אסדות אלה, כמקור מרכזי למשק האנרגיה בישראל, צפויות להיות מותקפות בעימות הבא בצפון באמצעות טילי היאחונט הרוסיים, מהמתקדמים ומהחודרים בעולם, שלפי הנחת העבודה בצבא נמצאים בידי חיזבאללה, ומכסה את קו החוף הישראלי, מחיפה ועד אשדוד. ההסלמה בתחילת מאי בדרום הוכיחה שהאסדות הישראליות נמצאות לא רק על הכוונת של נסראללה: ספינות טילים של חיל הים נשלחו להגן על אסדת תמר הסמוכה לחופה של עזה.

     

    לייצר חשמל על המים

    אלפי שעות ים מבצעיות וסודיות רשמו לוחמי החיל במבצעים עלומים לסיכול התעצמות איראן, חיזבאללה וחמאס, בכל אחת מהשנים במהלך כהונתו של תא"ל אשכנזי. פעולות אלה הציפו לא מעט בעיות, אתגרים וקשיים, שאת הפתרון להם נדרשו לתת אנשיו של אשכנזי. לעיתים בהתראה של שעה, עבור מבצע שמתנהל מאות ק"מ מישראל.

     

    "כמהנדס אתה לא יכול לתת את הפתרונות האלה אם אתה מסתכל רק על המשוואות המקצועיות", הוא גורס. "אתה חייב לקחת סיכונים שאתה לא לוקח בחברות אזרחיות. יש לנו בתי תוכנה שבהם בונים את מערכת השליטה והבקרה האחידה לחיל, 'זוהרים 7', שבה כל חובל ייראה את אותה תמונה על הצג שלו, בשלדג ובצרעה, בסטי"ל ובדבורה".

     

    במספן הציוד מפתחים גם יכולת אנרגטית שבעבר נחשבה דמיונית: לא רק שני הבסיסים הירוקים, עם קולטים עצמאיים שמפיקים אנרגיה ירוקה לבסיס בשעות עומס, אלא גם פריסה של מצופים ושבשבות בלב ים, שבאמצעותם ניתן לתרגם את האנרגיה מהגלים ומהרוח לכדי חשמל. "נעשה לזה אב טיפוס כאן ואם נצליח זה יהיה פורץ דרך", הוא אומר.

     

    גם הדור הבא של כלי שיט הבלתי מאוישים נמצא על הקנה של אשכנזי ומחליפו: "אני יכול לשים סונאר על כלי שיט בלתי מאויש, להגנת נמלים, מתחת למים. אולי גם כלי לתותחנות קלה כמו טייפון. עשינו ניסוי אבל כעת עושים חשיבה מחדש מול המשימות המורכבות שלנו. אנחנו מחשבים מסלול מחדש. אני רוצה להגיע לכלי בלתי מאויש לביטחון שוטף, כזה שמנתח את סביבתו בעצמו ויודע לחזור לבד".

     

    מעדיף ספינות ישראליות

    תא"ל אשכנזי הנביט לבאים אחריו פרויקטי ענק נוספים בחיל, כמו חידוש ספינות הנירית, ורכש עתידי של ספינות ביטחון שוטף, שעדיין לא ברור אם יירכשו בכספי הסיוע מארה"ב או ייוצרו בארץ. מבחינתו, האופציה הכחולה-לבנה עדיפה, למרות מחירה.

     

    - יכול להיות שאתה היחיד מבין מקבילך בזרוע האוויר והיבשה, שאומר "אני רוצה פחות אמצעים בדולר סיוע"?

    "גם הם נמצאים במצב דומה לשלי. במקביל לניצול הדולר אנחנו צריכים להיות חכמים כדי לא לאבד את העבודה הישראלית בתעשייה המקומית. ניתן לעשות זאת בדרכים יצירתיות כמו בשיתופי פעולה עם חברות אמריקניות ולהשאיר נתח משמעותי בישראל.

     

    "בנוסף, הרבה מהמערכות מבוססות על יכולת ישראלית. אולי רק חלק מהייצור נעשה בארה"ב. עלינו להישאר יצירתיים כדי להיות ציונים בנושא הזה. בפרויקט ספינות הביטחון השוטף הבאות ניתן לעשות תמהיל שכזה: מערכות הנעה כמו של קאטרפילר נוכל לקנות בדולר סיוע ולכן נוכל להגיע למצב שהספינות נבנות בישראל.

     

    "את ספינות הטילים שיחליפו את הניריות ארצה לראות מיוצרות בישראל ולא בארה"ב. אין לישראל חסם טכנולוגי לייצר כלי שיט. זה ציוני וזה עוד מקומות עבודה. נכון שזה יקר יותר, ולכן התמהיל לכך הוא הפתרון. זה צריך להיות אינטרס לאומי מעל לצבע הכסף".

    פורסם לראשונה 29/06/2019 20:04

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים